תנ"ך - ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְהִי֙ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֔יְלָה וַיֶּחֱרַ֥ד הָאִ֖ישׁ וַיִּלָּפֵ֑ת וְהִנֵּ֣ה אִשָּׁ֔ה שֹׁכֶ֖בֶת מַרְגְּלֹתָֽיו: (רות פרק ג פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו: (רות פרק ג פסוק ח)

טקסט בלבד:

ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו: (רות פרק ג פסוק ח)

תיקון קוראים:

ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו: (רות פרק ג פסוק ח)

תרגום מגילות:
וַהֲוָא בְּפַלגוּת לֵיליָא וּתוַהּ גּוּברָא וּרתֵית וְאִתרַכַּך כְּלִפתָּא בִסרֵיהּ מִן רְתֵיתָא וַחֲזָא אִתְּתָא דָּמְכָא לָקֳבֵיל רַגלוֹי וּכבַשׁ יִצרֵיהּ וְלָא קְרֵיב לְוָתַהּ הֵיכְמָה דַעֲבַד יוֹסֵף צַדִּיקָא דְּסָרֵיב לְמִקרַב לְוָת מִצרֵיתָא אִתַּת רִבּוֹנֵיהּ וְהֵיכְמָה דַעֲבַד פַּלטִיאֵל בַּר לַיִשׁ חַסִידָא דִּנעַץ סֵיפָא בֵּין מֵימְרֵיהּ וּבֵין מִיכַל בַּת שָׁאוּל אִתַּת דָּוִד דְּסָרֵיב לְמִקרַב לְוָתַהּ :

עין המסורה:
בחצי הלילה - ג': *שמ' יב , כט; שו' טז , ג; רות ג , ח.

מסורה קטנה:
בחצי הלילה - ג'; וילפת - ל'.

רש"י:
ויחרד האיש וילפת - ויחרד האיש , כסבור שד הוא ובקש לצעוק , והיא אחזתו וליפפתו בזרועותיה; וילפת - ויאחז , כמו "וילפת שמשון את שני עמודי התוך" (שו' טז , כט); והנה אשה - נתן ידו על ראשה והכיר שהיא אשה (ראה רו"ר ו , א; תנ"ב בא טז).

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו - מקרא מסורס הוא זה , ופתרונו מסופו לראשו; וזה פתרונו: כשניעור משנתו ופשט ידיו ורגליו והרגיש שהאשה שוכבת מרגלותיו , בדבר זה חרד. וילפת - לשון פישוט ידים ורגלים , לשון עיקום , כמנהג אדם שניעור משנתו פושט ידיו ורגליו , מעקם לכאן ולכאן; וכן "וילפת שמשון" (שו' טז , כט) , 'אשטורשט' בלעז.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ויחרד האיש - מקרא מסורס: וילפת ואחר כך ויחרד. וילפת - כל אדם הניעור משנתו הוא פושט ידיו ורגליו ועוקמן ומושכן אליו ופושטן; בלעז 'שטנדילית'. וילפת - ויעקם את עצמו , 'רטורצת' (בלעז); "וילפות שמשון את... עמודי התוך" (שו' טז , כט). וכן פתרונו: מתי ויחרד האיש? - בשעת וילפת; לאחר שוילפת , והנה אשה שוכבת , ואחר כך ויחרד. [כך פירש].

ראב"ע:
וילפת - בניין 'נפעל' , כמו "ילפתו ארחות דרכם" (איוב ו , יח). והטעם: עיוות; וכן "וילפת שמשון" (שו' טז , כט). ואיננו כמו מישוש. והעניין - שנהפך מצד אל צד. והנה אשה - יתכן שאמרה לו: אל תפחד , וקול האשה לעולם נִכר. או היה אור הלבנה רב , וראה אותה שהיא בלא זקן. גם יוכל להכירה במלבוש.

רלב"ג:
ויחרד האיש וילפת - רוצה לומר , כי כאשר הרגיש שיש במשכבו אחר זולתו , חרד; ואז הטה מצבו ועות אותו להפך צד הרגלים , לדעת מי הוא אשר ישכב עמו , ואז ידע כי אשה שוכבת מרגלותיו. והנה אמרו וילפת - הוא מענין "ילפתו ארחות דרכם" (איוב ו , יח).

ר' יוסף כספי:
ויהי בחצי הלילה - כבר הודעתיך (ראה ש"ב יט , מא ועוד) , כי 'חצי' בעברי אין ענינו , רק קצת וחלק. וילפת - ויתחבר קצתו עם קצתו , כדרך כל חרד מתפחד , וכן "וילפת שמשון" (שו' טז , כט); וכל זה השרש כולו דִבוק וחִבור , ומזה נקרא הצמח וידוע 'לפת' ו'לפתות'. והנה אשה וכו' - אין חובה לכותב הספר שיכתוב בכל מקום סבות הדבר , כל שכן שאין חובה בזה כי אין צריך , שכֻּלנו בקיאים לתת בזה סבות וטעם , יותר מטעמי מצות.

ר' ישעיה מטראני:
וילפת - כמו "וילפת שמשון" (שו' טז , כט) , שפתרונו: ויאחוז , גם זה אחז את איבריו אצלו כאדם המתפחד.
ריכוז קישורים