תנ"ך - ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל אתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֖אמֶר מִי־אָ֑תְּ וַתֹּ֗אמֶר אָֽנֹכִי֙ ר֣וּת אֲמָתֶ֔ךָ וּפָרַשְׂתָּ֤ כְנָפֶךָ֙ עַל־אֲמָ֣תְךָ֔ כִּ֥י גֹאֵ֖ל אָֽתָּה: (רות פרק ג פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר מִי־אָתְּ וַתֹּאמֶר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל־אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה: (רות פרק ג פסוק ט)

טקסט בלבד:

ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל אתה: (רות פרק ג פסוק ט)

תיקון קוראים:

ויאמר מי־את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על־אמתך כי גאל אתה: (רות פרק ג פסוק ט)

תרגום מגילות:
וַאֲמַר מַאן אַתּ וַאֲמַרַת אֲנָא רוּת אַמתָּך וְיִתקְרֵי שְׁמָך עַל אַמתָּך לְמִסְבִי לְאִנתּוּ אֲרוּם פָּרִיק אַתּ :

מסורה קטנה:
כנפך - ל' חס'.

רש"י:
ופרשת כנפך - כנף בגדך , לכסותי בטליתך; והן לשון נישואין. כי גואל אתה - לגאול נחלת אישי; כמה שנאמר "ובא גאלו הקרוב אליו" וגו' (וי' כה , כה); וחמותי ואני צריכות למכור נחלתינו ואתה עליך לקנות , וקנה גם אותי עמה , שיזכר שם המת על נחלתו (ראה רות ד , ה): כשאבא על השדה יאמרו: זו היא אשת מחלון.

רשב"ם:
ופרשת כנפיך - לשון נישואין , כמו "ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך" (יח' טז , ח).

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ויאמר מי את בתי (לפנינו ללא 'בתי') ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה - כאילו אומרת: לא לשם זנות באתי לכאן , אלא להינשא לך , כי גואל אתה. ומה שסָתם כאן מפורש בסוף הספר: "ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קנית להקים שם המת על נחלתו" (רות ד , ה).

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
מי את בתי (לפנינו ללא 'בתי') - מה את רוצה , בתי? דוגמת "ויבא אליהם ויאמר להם אחיהם מה אתם" (ראה שו' יח , ח). [כך פירש; ולי נראה: מי את - כי בלילה לא הכירה.] ופרשת כנפים - לישאני; כי גואל אתה - בעלי היה קרובך , וכשמת נשתעבדו לי כל הקרקעות לכתובָּתי , ועכשיו הם ממושכנים ונמכרים , ואתה קח אותי לאשה ואני אניחן לך לגואלן.

ראב"ע:
ופרשת - רמז לקחתה לו לאשה. כי גואל אתה - כי כן משפט כל ישראל; כי הגידה לה נעמי.

ר' יוסף כספי:
ופרשת כנפיך - לשון צח ונאות במכוין.

ר' ישעיה מטראני:
ופרשת כנפיך - ותשאני לאשה , להקים זרע לבעלי. כי גואל אתה - לגאול נחלת אישי , כמו שנאמר "ובא גואלו הקרוב אליו" (וי' כה , כה). ומן התורה לא היה חייב כי אם לגאול נחלת קרובו , אבל לישא אשתו ולהקים לו זרע לא היה חייב; אלא מנהג היה להם לכל אדם שימות בלא בנים ולא היה להם אח ליבם את אשתו , היה הולך קרובו שאינו ערוה לאשתו ונושא אותה ומקיים לו זרע כדרך היבם , והיו מקיימים ומחזיקים במנהג זה כמצוות יבום שהיא מן התורה; כך שמעתי.
ריכוז קישורים