תנ"ך - ידו
פרש
צר
על
כל־מחמדיה
כי־ראתה
גוים
באו
מקדשה
אשר
צויתה
לא־יבאו
בקהל
לך:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יָדוֹ֙
פָּ֣רַשׂ
צָ֔ר
עַ֖ל
כָּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ
כִּֽי־רָאֲתָ֤ה
גוֹיִם֙
בָּ֣אוּ
מִקְדָּשָׁ֔הּ
אֲשֶׁ֣ר
צִוִּ֔יתָה
לֹא־יָבֹ֥אוּ
בַקָּהָ֖ל
לָֽךְ:
ס
(איכה פרק א פסוק י)
יָדוֹ
פָּרַשׂ
צָר
עַל
כָּל־מַחֲמַדֶּיהָ
כִּי־רָאֲתָה
גוֹיִם
בָּאוּ
מִקְדָּשָׁהּ
אֲשֶׁר
צִוִּיתָה
לֹא־יָבֹאוּ
בַקָּהָל
לָךְ:
ס
(איכה פרק א פסוק י)
ידו
פרש
צר
על
כל־מחמדיה
כי־ראתה
גוים
באו
מקדשה
אשר
צויתה
לא־יבאו
בקהל
לך:
ס
(איכה פרק א פסוק י)
ידו
פרש
צר
על
כל־מחמדיה
כי־ראתה
גוים
באו
מקדשה
אשר
צויתה
לא־יבאו
בקהל
לך:
ס
(איכה פרק א פסוק י)
תרגום מגילות:
יְדֵיהּ
אוֹשֵׁיט
נְבוּכַדנֶצַר
רַשִׁיעָא
וּשׁלַף
סֵיפָא
וּקטַע
כָּל
רִגּוּגַהָא
אֲרוּם
חֲזָת
עַמְמַיָא
עָלוּ
לְבֵית
מַקדְּשַׁהָא
דְּפַקֵידִית
עַל
יַד
נְבִיַיָא
עַל
עַמוֹן
וּמוֹאָב
דְּלָא
יִדכּוֹן
לְמֵיעַל
בִּכנִשׁתָּא
דִּילָך
:
עין המסורה:
מחמדיה
-
ב':
איכה
א
,
י;
דה"ב
לו
,
יט.
צויתה
-
ד'
מלא
(בלישנא):
במ'
כז
,
יט;
יר'
לב
,
כג;
תה'
קיט
,
ד;
איכה
א
,
י.
בקהל
-
ד'
דגשין:
שו'
כא
,
ה;
איוב
ל
,
כח;
*איכה
א
,
י;
דה"ב
ל
,
יז.
מסורה גדולה:
בקהל
ד'
דגשין
וסימנ'
אשר
לא
עלה
כי
רבת
בקהל
קמתי
לא
יבאו
בקהל.
רש"י:
ידו
פרש
צר
-
עמון
ומואב.
על
כל
מחמדיה
-
ספרי
התורה
,
שנאמר
בהן
"הנחמדים
מזהב"
(תה'
יט
,
יא).
הכל
נפנו
לָבוֹז
כסף
וזהב
,
והם
נפנו
על
ספרי
תורה
לשורפם
,
לפי
שכתוב
בהם
"לא
יבא
עמוני"
וגו'
(דב'
כג
,
ד;
ראה
יבמות
טז
,
ב).
אשר
צוית
(בנוסחנו:
צויתה)
לא
יבאו
בקהל
לך
-
אילו
עמון
ומואב.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
כי
ראתה
גוים
באו
מקדשה
אשר
צוויתה
,
לשעבר
,
לא
יבואו
בקהל
לך
-
אותן
שלא
היו
כשירין
לבא
בקהל
,
כגון
עמון
ומואב
(ראה
דב'
כג
,
ד)
,
ואדום
עד
דור
שלישי
(ראה
שם
,
ח
-
ט)
,
הם
באו
מקדשה
,
ולשעבר
לא
היו
ראויים
לבוא
בקהל
יי'
,
ועכשיו
באו
אפילו
מקדשה.
שלא
תאמר:
בני
אדם
שהם
זרים
להיכנס
למקדש
בלבד
,
אבל
כשירים
לבוא
בקהל
,
נכנסו
מקדשה;
אלא
אפילו
אותם
שאין
כשירים
לבוא
בקהל
באו
מקדשה.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ידו
פרש
צר
על
כל
מחמדיה
-
זה
הוא
בית
המקדש
,
כעניין
שנאמר
"הנני
מחלל
את
מקדשי
גאון
עזכם
מחמד
עיניכם
ומחמל
נפשיכם"
(יח'
כד
,
כא).
כי
ראתה
גוים
באו
מקדשה
אשר
צויתה
לא
יבואו
בקהל
לך
-
בא
היום
שראתה
גוים
נכנסים
לבית
מקדשה
,
שלשעבר
לא
היו
ראוים
לבא
אפילו
בקהל
,
הם
עמון
ומואב
שכתוב
בהם
"לא
יבא
עמוני
ומואבי"
וגו'
(דב'
כג
,
ד).
ראב"ע איכה הפירוש:
י':
כאשר
ראתה
שבאו
מקדשה
עמון
ומואב
,
שלא
קדמו
אותם
בלחם
ובמים
בצאתם
ממצרים
(ראה
דב'
כג
,
ה)
מרוב
אכזריות
לבם
,
הוצרכה
לתת
להם
כל
מחמדיה.
ר' יוסף כספי:
כי
ראתה
גוים
-
אין
זה
נתינת
סבה
כלל
לְמה
שקדם
ולא
לְמה
שיבא
אחריו
,
אבל
הוא
ספור
והגדה
ממה
שהיה.
וזכור
זה
והקש
על
זה
בכמה
מקומות
,
ותעמוד
על
סודות
נפלאות;
וביאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
אשר
צוית
(בנוסחנו:
צויתה)
-
הרכבת
תנאי
אל
'גוים'
,
קָדַם
זכרם
,
והם
בפרט
עמון
ומואב
(ראה
דב'
כג
,
ד)
,
גם
אחרים.
וזה
הפלגה:
כי
באו
במקדש
-
והוא
המקום
היותר
מיוחד
בעלוי
-
גוים
שלא
היו
ראויים
לבא
בשום
קבוץ
פחוּת
מעמינו.
ר' ישעיה מטראני:
לא
יבואו
בקהל
לך
-
אלו
עמון
ומואב
(ראה
דב'
כג
,
ד;
איכ"ר
א
,
לח).