תנ"ך - טמאתה
בשוליה
לא
זכרה
אחריתה
ותרד
פלאים
אין
מנחם
לה
ראה
ה'
את־עניי
כי
הגדיל
אויב:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
טֻמְאָתָ֣הּ
בְּשׁוּלֶ֗יהָ
לֹ֤א
זָֽכְרָה֙
אַחֲרִיתָ֔הּ
וַתֵּ֣רֶד
פְּלָאִ֔ים
אֵ֥ין
מְנַחֵ֖ם
לָ֑הּ
רְאֵ֤ה
יְהוָה֙
אֶת־עָנְיִ֔י
כִּ֥י
הִגְדִּ֖יל
אוֹיֵֽב:
ס
(איכה פרק א פסוק ט)
טֻמְאָתָהּ
בְּשׁוּלֶיהָ
לֹא
זָכְרָה
אַחֲרִיתָהּ
וַתֵּרֶד
פְּלָאִים
אֵין
מְנַחֵם
לָהּ
רְאֵה
יְהוָה
אֶת־עָנְיִי
כִּי
הִגְדִּיל
אוֹיֵב:
ס
(איכה פרק א פסוק ט)
טמאתה
בשוליה
לא
זכרה
אחריתה
ותרד
פלאים
אין
מנחם
לה
ראה
ה'
את־עניי
כי
הגדיל
אויב:
ס
(איכה פרק א פסוק ט)
טמאתה
בשוליה
לא
זכרה
אחריתה
ותרד
פלאים
אין
מנחם
לה
ראה
יהוה
את־עניי
כי
הגדיל
אויב:
ס
(איכה פרק א פסוק ט)
תרגום מגילות:
סְאוֹבְתַהּ
בְּשִׁפּוֹלַהָא
צְבִיאַת
לְאִדַּכָּאָה
מֵחוֹבַהָא
לָא
דְכִירַת
מָא
דַעֲתִיד
לְמֵיתֵי
עֲלַהּ
בְּסוֹף
יוֹמַיָא
וּנחַתַת
וּנפַלַת
וַהֲוָת
פְּרִישָׁן
וְלֵית
דִּימַלֵיל
תַּנחוּמִין
עֲלַהּ
חֲזִי
יְיָ
יָת
עָניִי
אֲרוּם
אִתרָרַב
עֲלַי
בְּעֵיל
דְּבָבָא
:
רש"י:
טומאתה
בשוליה
-
לשון
גנאי
הוא:
דם
נדותיה
ניכר
בשולי
בגדיה
(ראה
איכ"ר
א
,
לו);
כלומר:
חטאותיה
גלויים
,
הרבה
עשו
בגלוי.
לא
זכרה
אחריתה
-
כשהיו
חוטאים
לא
היו
נותנין
לב
מה
תהא
לאחרית
,
לפיכך
ותרד
פלאים
-
ירידתה
נפלאת
פלאים
הרבה
,
שהכל
פליאים
שאירע
לה
מה
שלא
אירע
לכל
עיר.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
טמאתה
בשוליה
לא
זכרה
אחריתה
-
דברו
נביאים
בלשון
נקי.
שוליה
-
הוא
מקום
ערותה
,
וכה
פתרונו:
בהיותה
בשלוָתה
וטומאתה
בשוליה
,
שהיתה
מזנה
תחת
בעלה
,
באהבת
יי'
את
יהודה
והמה
פונים
אל
אלהים
אחרים
(ע"פ
הו'
ג
,
א)
,
לא
זכרה
כי
מרה
תהיה
באחריתה
(ע"פ
ש"ב
ב
,
כו).
ותרד
פלאים
-
כמו
"והפלא
יי'
את
מכותך"
(דב'
כח
,
נט).
[(ת"ג:)
ותרד
פלאים
-
פירושו:
וירדה
מגדולתה;
וכל
כך
ירדה
,
שכל
מי
שהיה
שומע
ירידתה
היה
תמיה
וניפלא
,
כלומר
שהיה
אומר:
דבר
מופלא
עשה
הקדוש
ברוך
הוא
שהורידה
מגדולתה.]
כי
הגדיל
אויב
-
כי
הגדיל
אויב
לעשות.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
טומאתה
בשוליה
-
פתרון:
כשהיתה
מיטמאת
בגילוליה
,
לא
זכרה
אחריתה
-
לא
שמה
על
לבה
תוכחת
הנביאים
,
שמָרה
תהיה
באחריתה
(ע"פ
ש"ב
ב
,
כו).
ותרד
פלאים
-
פתרונו:
ירדה
ירידה
מופלאה
,
שאירעו
בה
פילאי
תוכחות
מה
שלא
אירעו
לכל
אומה
ולשון;
נתקיים
"והפלא...
את
מכותך"
(דב'
כח
,
נט).
ואין
מנחם
לה
-
פתרונו:
הבא
לנחם
אותה
אין
יכול
לנחמה
ולשעשעה
באומה
אחרת
―
כשם
שהוא
עושה
בנינוה
,
כשמתנבא
בפורענותה
הוא
אומר
"התיטבי
מנוא
אמון
היושבת
(לפנינו:
היֹשבה)
ביאורים
מים
סביב
לה
אשר
חיל
ים
מים
חומתה.
כוש
עצמה
ומצרים
ואין
קצה
פוט
ולובים
היו
בעזרתך.
גם
היא
לגולה
הלכה
בשבי
גם
עולליה
ירוטשו
בראש
כל
חוצות
ועל
נכבדיה
ידו
גורל
וכל
גדוליה
רותקו
בזיקים.
גם
את
תשכרי
תהי
נעלמה
גם
את
תבקשי
מעוז
מאויב"
(נח'
ג
,
ח
-
יא).
וכן
כשהנביא
מתנבא
בפורענות
מצרים
הוא
מנחמה
ומשעשעה
באשור
,
דכתיב
"אל
מי
דמית
בגדלך.
הנה
אשור
ארז
בלבנון
יפה
ענף...
וגבה
קומה
ובין
עבותים
היתה
צמרתו.
מים
גדלוהו
תהום
רוממתהו
את
נהרותיה
הולך
סביבות
מטעה
ואת
תעלותיה
שלחה
אל
כל
עצי
השדה"
(יח'
לא
,
ב
-
ד).
ו"ביום
רדתו
שאולה
האבלתי
כסיתי
עליו
את
תהום
ואמנע
נהרותיה
ויכלאו
מים
רבים"
(שם
,
טו);
"אל
מי
דמית
ככה
בכבוד
ובגודל
בעצי
עדן
והורדת
את
עצי
עדן"
וגו'
(שם
,
יח)
―
למדת
שכל
אומה
שלקתה
,
שיעשעוה
באומה
אחרת.
אבל
ציון
,
אין
המנחם
יכול
לדמות
אליה
אומה
ולשון
שלקתה
כמותם;
והוא
שאמר:
ראה
יי'
את
עניי
כי
הגדיל
אויב.
ראב"ע איכה הפירוש:
ט':
כשהיה
בתחלת
דם
הנדוּת
נראה
בשוליה
,
לא
פחדה
לזכֹּר
שמא
תֵראה
ערוָתה
בסוף
,
והיא
מגולה
ירדה
למטה
לא
תֵראה.
ראה
יי'...
כי
הגדיל
אויב
-
לעשות
,
או
לדבר.
[פירוש
אחר:
ותרד
פלאים
-
כמו
'ותספד':
"וירדתי
על
ההרים"
(שו'
יא
,
לז);
"נהה
על
המון
מצרים
והורידהו"
(יח'
לב
,
יח);
וכן
"אריד
בשיחי"
(תה'
נה
,
ג).]
ר' יוסף כספי:
טמאתה
בשוליה
-
כל
אלה
מליצות
שיר.
והסוג
,
דַמותו
הצרות
לאשה
מגוללה
בדמים
(ע"פ
יש'
ט
,
ד)
ובעניינים
מאוסים;
וכן
קדם
"כי
ראו
ערותה"
(לעיל
,
ח)
,
עם
שידוע
שעֶרוַת
הנשים
הוא
המסותר
מהן
יותר.
ובעבור
ששולי
המלבושים
הם
אחרית
וסוף
המלבושים
,
לכן
אמר:
לא
זכרה
אחריתה.
ואין
צורך
לבאר
המשל
והנמשל
בזה
ובכל
מגלה
זו
,
כי
יאריך.
גם
כי
מי
שהוא
בקי
בספרי
הנביאים
ובפרט
בספר
ירמיהו
יבין
הכל
,
כי
אין
זאת
המגלה
-
רק
המשכת
דבריו
שם
עם
באורים
ופירושים;
והכל
-
נתינת
דעות
אמתיות
לנו
ולבנינו.
ותרד
פלאים
-
מטעם
'ירידה'
ממש
,
כטעם
"ואתה
תרד
מטה
מטה"
(דב'
כח
,
מג).
וטעם
פלאים
-
ירידות
נפלאות
,
כלומר:
מופלגות
למטה
,
וזה
בכמות
ואיכות
,
כי
הכל
אמת
בכאן;
לכן
אין
מנחם
לה
,
כי
מי
יוכל
לנחמה
על
כמו
זה?!
הגדיל
אויב
-
הֵפך
ותרד
,
כטעם
"יעלה
עליך
מעלה
מעלה"
וגו'
(דב'
כח
,
מג)
,
וכן
הֵפך
עניי.
ר' ישעיה מטראני:
טומאתה
בשוליה
-
בעוד
טומאתה...
;
ותרד
פלאים
-
ירדה
ירידה
,
שכל
השומע
נפלא
ממנה.