תנ"ך - ממרום שלח־אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל־היום דוה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כָּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה: ס (איכה פרק א פסוק יג)

טקסט וניקוד:

מִמָּרוֹם שָׁלַח־אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי וַיִּרְדֶּנָּה פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל־הַיּוֹם דָּוָה: ס (איכה פרק א פסוק יג)

טקסט בלבד:

ממרום שלח־אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל־היום דוה: ס (איכה פרק א פסוק יג)

תיקון קוראים:

ממרום שלח־אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל־היום דוה: ס (איכה פרק א פסוק יג)

תרגום מגילות:
מִן שְׁמַיָא שְׁלַח אִישָׁתָא בְכַרכֵי תַקִיף וּכבַשׁ יָתְהוֹן פְּרַס מְצָדְתָא לְרַגלַי אוֹתְבַנִי לַאֲחוֹרִי יְהַב יָתִי צָדיָא כָּל יוֹמָא מְרַחֲקָא :

עין המסורה:
בעצמתי - ה' חסר בלישנא: בר' נ , כה; שמ' יג , יט; מ"א יג , לא; יר' כ , ט; *איכה א , יג. שממה - ג' , ב' חסר וחד מלא (בלישנא): ש"ב יג , כ; יש' נד , א; *איכה א , יג. דוה - ג': *וי' כ , יח; יש' ל , כב; *איכה א , יג.

מסורה גדולה:
עצמתי ה' חס' בלשנ' וסימנהון והעלתם וחבירו הניחו את עצמתי עצר בעצמתי ממרום. שוממה ג' ב' חס' וחד מל' וסימנה' ותשב תמר ושממה כי רבים בני שוממה נתנני שממה. דוה ג' וסימנה' ואיש אשר ישכב את אשה תזרם כמו כל היום דוה.

מסורה קטנה:
בעצמתי - ה' חס'; וירדנה - ל'; שממה - ג'; דוה - ג'.

רש"י:
וירדנה - [כמו] 'וירד אותה' , וישבר אותה על ידי רידוי ויסורין. לכך הנו"ן דגשה , לפותרו בלשון יחידית , כמו "יעשנה" (מל' ב , יב); "יכרסמנה" (תה' פ , יד); "ירענה" (שם); שהעצם לשון נקבה , כמה דאת אמר "העצמות היבשות" (יח' לז , ד); שיבר כל אחת ואחת. [דבר אחר: וירדנה - כמו "וירדהו אל כפיו" (שו' יד , ט) - הריק את המוח , גורר ורודה המוח מתוכו.]

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ממרום שלח אש בעצמותיי וַיִרדנה - פתרונו: וידביקנה לאש בעצמותיי; כמו "וירד על הכרובים ועל התימורות את הזהב" (מ"א ו , לב). [ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה - פירושו: משמים שלח הקדוש ברוך הוא אש על עצמותי , ושלט האש בעצמותי. וירדנה - פירושו: ושלט , ודומה לו "יי' ירד לי בגיבורים" (שו' ה , יג). פרש רשת לרגלי - פירושו: ופרש הקדוש ברוך הוא רשת לרגלי; אילו האויבים שבאו עלי. השיבני אחור - פירושו: ולכדו אותי האויבים והחזירני הקדוש ברוך הוא לאחור. נתנני שוממה כל היום דוה.]

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה - פתרונו: ממרום שלח אש בעצמי וידביקנה בעצמותיי; כמו "וַיָּרֶד על הכרובים ועל התימורות את הזהב" (מ"א ו , לב); וכן בלשון המשנה (תרומות י , ג): הרודה פת בתנור , פתרונו: המדביק פת בתנור. כל היום דוה - כמו "כל לבב דוי" (יש' א , ה).

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
מ': וירדנה - שב אל האש , כי ימָצא לשון זכר , כמו "תאכלהו אש לא נופח" (איוב כ , כו). והטעם: כמו "לא ירדנו בפרך" (וי' כה , נג).

ראב"ע איכה הפירוש:
מ': דִמתה חרון אפו לאש , ירדה מהשמים והגיעה עד העצם; ואין לה יכולת לברוח ממול האש כי רשת פרושה , והיא משיבה לאחור; והאש הבעירה עד ששבה שוממה. ויש דוה שתנוח לעתים ידועות , וזאת - כל היום דוה.

ר' יוסף כספי:
וירדנה - וירדה אותה; ויי' יתברך הוא השולח והרודה את האש בעצמותם. והטעם: התפשטות ודִבוק בכל; וכן הוא עניין סוג שרש 'רדה' , ויעויין כולו. השיבני אחור - כן יעשה כל עוף או דג בראותו את הרשת הפרושה; וירמיהו זוכר מינים מרעות. וכן "כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח" (איוב כ , כו); כבוד המורה מונח במקומו (ראה מו"נ ב , ל).

ר' ישעיה מטראני:
וירדנה - רדה האש בכל עצמותיי; תרגום "וירקעום" (במ' יז , ד): "ורדדינון" (ת"א).
ריכוז קישורים