תנ"ך - על־אלה׀
אני
בוכיה
עיני
׀
עיני
ירדה
מים
כי־רחק
ממני
מנחם
משיב
נפשי
היו
בני
שוממים
כי
גבר
אויב:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עַל־אֵ֣לֶּה׀
אֲנִ֣י
בוֹכִיָּ֗ה
עֵינִ֤י
׀
עֵינִי֙
יֹ֣רְדָה
מַּ֔יִם
כִּֽי־רָחַ֥ק
מִמֶּ֛נִּי
מְנַחֵ֖ם
מֵשִׁ֣יב
נַפְשִׁ֑י
הָי֤וּ
בָנַי֙
שֽׁוֹמֵמִ֔ים
כִּ֥י
גָבַ֖ר
אוֹיֵֽב:
ס
(איכה פרק א פסוק טז)
עַל־אֵלֶּה׀
אֲנִי
בוֹכִיָּה
עֵינִי
׀
עֵינִי
יֹרְדָה
מַּיִם
כִּי־רָחַק
מִמֶּנִּי
מְנַחֵם
מֵשִׁיב
נַפְשִׁי
הָיוּ
בָנַי
שׁוֹמֵמִים
כִּי
גָבַר
אוֹיֵב:
ס
(איכה פרק א פסוק טז)
על־אלה׀
אני
בוכיה
עיני
׀
עיני
ירדה
מים
כי־רחק
ממני
מנחם
משיב
נפשי
היו
בני
שוממים
כי
גבר
אויב:
ס
(איכה פרק א פסוק טז)
על־אלה׀
אני
בוכיה
עיני
׀
עיני
ירדה
מים
כי־רחק
ממני
מנחם
משיב
נפשי
היו
בני
שוממים
כי
גבר
אויב:
ס
(איכה פרק א פסוק טז)
תרגום מגילות:
עַל
טַפלַיָא
דְאִתרַטַשׁוּ
וְעַל
נְשַׁיָא
מְעַדְּיָתָא
דְאִתבַּקַעוּ
כְרֵיסֵיהוֹן
אֲמַרַת
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
אֲנָא
בָכְיָא
וְתַרתֵּין
עֵינַי
זָלְגָן
מַיָא
אֲרוּם
אִתרַחַק
מִנִי
מְנַחֵים
מְקַיֵים
נַפשִׁי
הֲווֹ
בְנַי
צָדְיָן
אֲרוּם
אִתגַּבַּר
עֲלֵיהוֹן
בַּעֲלֵי
דְבָבָא
:
עין המסורה:
עיני
-
כ"י
(בלישנא):
בר'
מד
,
כא;
יר'
ח
,
כג;
יג
,
יז;
כד
,
ו;
מ
,
ד;
יח'
ה
,
יא;
ז
,
ד
,
ט;
ח
,
יח;
ט
,
י;
כ
,
יז;
עמ'
ט
,
ד;
תה'
ו
,
ח;
לא
,
י;
לב
,
ח;
נד
,
ט;
פח
,
י;
צב
,
יב;
קטז
,
ח;
איוב
ז
,
ז;
יג
,
א;
טז
,
כ;
יז
,
ב
,
ז;
מב
,
ה;
איכה
א
,
טז
(פעמיים);
ג
,
מח
,
מט
,
נא.
מסורה קטנה:
בוכיה
-
ל'
ומל';
עיני
עיני
-
ל';
שוממים
-
ל'.
רש"י:
עיני
עיני
-
כלומר:
תמיד
תמיד
עיני
יורדה
מים.
כפל
הלשון
מלמד
שאין
הפוגות
(ע"פ
איכה
ג
,
מט).
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
על
אלה
אני
בוכיה
עיני
עיני
יורדה
מים
כי
רחק
ממני
מנחם
משיב
נפשי
-
כאילו
אומרת:
כל
התוכחות
האמורות
למעלה
,
אילו
היה
אדם
שהיה
יכול
לנחמני
כדי
להשיב
את
נפשי
הייתי
מתנחמת;
אבל
על
אלה
אני
בוכייה
,
כי
רחק
ממני
מנחם
משיב
נפשי
-
שכל
כך
גדול
כאבי
שאין
אדם
יכול
לנחמני
להשיב
נפשי;
כשם
שהוא
אומר
בעיניין:
"מה
אעידך
ומה
אדמה
לך
הבת
ירושלם
מה
אשוה
לך
ואנחמך
בתולת
בת
ציון
כי
גדול
כים
שברך
מי
ירפא
לך"
(איכה
ב
,
יג).
ראב"ע איכה הפירוש:
ע':
אמרה
ירושלם
,
שהיא
"בתולת
בת
יהודה"
(לעיל
,
טו):
על
הרעות
שהזכרתי
אני
בוכיה
,
ועת
אחר
עת
תרדנה
עיני
דמעה
,
ואין
מנחם;
ובניי
שגלו
-
שוממים
,
כי
גבר
אויב
הצר
עליהם.
ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ע':
בכיה
(בנוסחנו:
בוכיה)
-
כמו
"פוריה"
(יש'
יז
,
ו).
עיני
יורדה
מים
-
עין
אנוש
דומה
לעין
המים
,
והעין
יורד;
וכן
"יזלו
מים"
(יר'
ט
,
יז).
ושניהם
פעלים
עומדים.
ר' יוסף כספי:
ואמרו
על
אלה
-
רמז
למה
שקדם
ולמה
שיתאחר.
יורדה
-
נכון
בעברי
ובהגיון
,
וכן
"העיר
היוצאת"
(עמ'
ה
,
ג)
ורבים
כן;
כל
שכן
כי
עין
הרואה
ועין
המים
מתיחסים.
משיב
נפשי
-
גם
זה
כמו
שקדם
,
"להשיב
נפש"
(לעיל
,
יא)
,
וכתוב
"והיה
לך
למשיב
נפש"
(רות
ד
,
טו).