תנ"ך - פרשה
ציון
בידיה
אין
מנחם
לה
צוה
ה'
ליעקב
סביביו
צריו
היתה
ירושלם
לנדה
ביניהם:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
פֵּרְשָׂ֨ה
צִיּ֜וֹן
בְּיָדֶ֗יהָ
אֵ֤ין
מְנַחֵם֙
לָ֔הּ
צִוָּ֧ה
יְהוָ֛ה
לְיַעֲקֹ֖ב
סְבִיבָ֣יו
צָרָ֑יו
הָיְתָ֧ה
יְרוּשָׁלִַ֛ם
לְנִדָּ֖ה
בֵּינֵיהֶֽם:
ס
(איכה פרק א פסוק יז)
פֵּרְשָׂה
צִיּוֹן
בְּיָדֶיהָ
אֵין
מְנַחֵם
לָהּ
צִוָּה
יְהוָה
לְיַעֲקֹב
סְבִיבָיו
צָרָיו
הָיְתָה
יְרוּשָׁלִַם
לְנִדָּה
בֵּינֵיהֶם:
ס
(איכה פרק א פסוק יז)
פרשה
ציון
בידיה
אין
מנחם
לה
צוה
ה'
ליעקב
סביביו
צריו
היתה
ירושלם
לנדה
ביניהם:
ס
(איכה פרק א פסוק יז)
פרשה
ציון
בידיה
אין
מנחם
לה
צוה
יהוה
ליעקב
סביביו
צריו
היתה
ירושלם
לנדה
ביניהם:
ס
(איכה פרק א פסוק יז)
תרגום מגילות:
פְּרַסַת
צִיוֹן
יְדַהָא
מִן
עָקְתַהָא
כְּמָא
דְפָרְשָׂא
אִתְּתָא
עַל
מַתבְּרָא
פְּגַנַת
וְלֵית
דִּינַחֵים
לַהּ
פַּקֵיד
יְיָ
לְבֵית
יַעֲקֹב
פִּקוֹדַיָא
וְאוֹרָיתָא
וַעֲבַרוּ
עַל
מֵימְרֵיהּ
בְּגֵין
כֵּין
אִסתְּחַרוּ
חַזוּר
לְבֵית
יִשׂרָאֵל
מָעִיקוֹהִי
יְרוּשׁלֶם
דָּמְיָא
לְאִתְּתָא
מְרַחֲקָא
בֵּינֵיהוֹן
:
עין המסורה:
בידיה
-
ג':
*שמ'
לה
,
כה;
מש'
יד
,
א;
*איכה
א
,
יז.
מסורה גדולה:
בידיה
ג'
וסימנה'
וכל
אשה
חכמת
לב
ואולת
בידיה
תהרסנו
פרשה
ציון
בידיה.
רש"י:
צוה
יי'
ליעקב
סביביו
צריו
-
צוה
על
יעקב
שיהו
צריו
סביביו.
אף
כשגלו
לבבל
ולאשור
,
הגלה
סנחריב
את
אויביהם
עמון
ומואב
והושיבם
אצלם
,
והם
מקנתרין
אותן;
כמו
שאמרו
במסכת
קדושין
(עב
,
א):
הומניא
איכא
בבבל
כולה
דעמונאי.
לנדה
-
לריחוק
,
לבז.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
פרשה
ציון
בידיה
-
שיברה
ציון
בידיה;
כמו
"הלא
פרוש
(בנוסחנו:
הלוא
פָּרֹס)
לרעב
לחמך"
(יש'
נח
,
ז)
,
שפתרונו:
בצע
לרעב
לחמך;
וכן
"לא
יפרשו
(בנוסחנו:
יפרסו)
להם
על
אבל
לנחמו
על
מת"
(יר'
טז
,
ז)
,
שפתרונו:
לא
ישברו
להם
ככר
לחם
על
אבל
להבריא
על
מתו
,
לנחם.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
פרשה
ציון
בידיה
-
שיברה
בידיה;
כמו
"פרוש
(בנוסחנו:
פרס)
לרעב
לחמך"
(יש'
נח
,
ז)
,
שפתרונו:
בצע
לרעב
לחמך;
וכן
"לא
יפרשו
(בנוסחנו:
יפרסו)
להם
על
אבל
לנחמו
על
מת"
(יר'
טז
,
ז)
,
שפתרונו:
לא
ישברו
להם
ככר
לחם
להבריא
את
האבל
ולנחמו
על
מת.
ציוה
יי'
ליעקב
סביביו
צריו
-
פתרונו:
ציוה
יי'
ליעקב
שיהו
כל
שכיניו
שסביביו
מצרים
לו.
היתה
ירושלם
לנדה
ביניהם
-
נבזים
ושפלים
לכל
העמים
כטומאת
הנדה
(ע"פ
יח'
לו
,
יז).
ראב"ע איכה הפירוש:
פ':
גם
ציון
,
עיר
המלוכה
,
בקשה
מנחם
ואין
,
כי
השם
גזר
על
יעקב
,
וצוה
לבוא
צריו
מכל
סביביו;
ויטמאו
ירושלם
,
ותהי
כנדהּ.
ר' יוסף כספי:
פרשה
ציון
בידיה
-
ידוע
לבקיאים
בעברי
ובהגיון
,
כי
זה
הלשון
בתכלית
הנאה
והדיוק.
ולכן
נטה
אבן
עזרא
שאמר
כי
בי"ת
בידיה
נוסף;
וכבר
הודעתי
יסוד
זה
המבואר
ב'ספר
השמע'
על
מה
שכתוב
בתורה
"ארץ
אוכלת
יושביה"
(במ'
יג
,
לב)
,
חלוף
מה
שפירשו
המורה
(מו"נ
א
,
ל)
,
כבודו
מונח
במקומו.
ואולם
פרישת
הידים
בכאן
הוא
דרך
מתחנן
,
כמו
"פרשתי
ידי
כל
היום
אל
עם
סורר"
(יש'
סה
,
ב).
וכן
עמינו
היו
מתחננים
לעמים
שיחונו
אותם
,
אם
באֹכל
אם
בזולת
זה
,
עד
שיתנחמו
מעט
,
ולא
מצאו
,
כמו
שאמר:
אין
מנחם
לה.
היתה
ירושלם
לנדה
ביניהם
-
ידוע
אצל
הבקיאים
בעברי
ובבאור
השמות
אשר
ב'מה
שאחר
הטבע'
,
כי
נכון
לומר
היתה
לנדה
מטעם
'הוא
הוא'
,
כמו
אם
אמר
'היתה
כנדה'
מטעם
'הדומה'.
וידוע
כי
הנדה
הוא
תאר
לאשה
המרוחקת
והנתעבת
,
לכן
היא
מתוארת
בשם
'נדה'
,
משרש
'נדד'
,
לכמה
סבות.
ר' ישעיה מטראני:
פירשה
ציון
בידיה
-
כאשה
אבלה
,
שפושטת
ידיה
וזרועותיה
מתוך
מרירות
נפשה.
ציוה
יי'
צריו
של
יעקב
-
להיות
סביביו
,
להציק
לו.