תנ"ך - קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי־בקשו אכל למו וישיבו את־נפשם: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֙כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם: ס (איכה פרק א פסוק יט)

טקסט וניקוד:

קָרָאתִי לַמְאַהֲבַי הֵמָּה רִמּוּנִי כֹּהֲנַי וּזְקֵנַי בָּעִיר גָּוָעוּ כִּי־בִקְשׁוּ אֹכֶל לָמוֹ וְיָשִׁיבוּ אֶת־נַפְשָׁם: ס (איכה פרק א פסוק יט)

טקסט בלבד:

קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי־בקשו אכל למו וישיבו את־נפשם: ס (איכה פרק א פסוק יט)

תיקון קוראים:

קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי־בקשו אכל למו וישיבו את־נפשם: ס (איכה פרק א פסוק יט)

תרגום מגילות:
אֲמַרַת יְרוּשׁלֶם כַּד אִתמְסַרַת בְּיַד נְבוּכַדנֶצַר קְרֵיתִי לִמרָחֲמַי בְּנֵי עַמְמַיָא דִּגזַרִית קְיָם לְהוֹן וְאִנוּן חַכִּימִין מִנַאי וְאִתהֲפִיכוּ לְחַבָּלָא יָתִי כָּהֲנַיָא וְסָבַיָא בְּגוֹ קַרתָּא אִתנְגִידוּ מִן כַּפנָא אֲרוּם תְּבַעוּ סְעֵיד לַחמָא לְמֵיכַלהוֹן וִיקַיְימוּן יָת נַפשָׁתְהוֹן :

עין המסורה:
וישיבו - ג' (ב' מלא ואחד חסר): *דב' א , כב; יש' מא , כח; איכה א , יט.

מסורה קטנה:
למאהבי - ל'; רמוני - ל'; כהני וזקני - ל'; גועו - ל'; וישיבו - ג'.

רש"י:
קראתי למאהביי - לאותם שהיו מראים עצמם כאוהבים. המה רמוני - כגון בני ישמעאל , שהיו יוצאים לקראת הגולים כשהיו השבאים מוליכים אותם דרך עליהם , ומראים עצמם כאילו מרחמים עליהם , והיו מוציאים אליהם מיני מלוחים ונודות נפוחים , כסבורים שהוא יין , ואוכלים וצמאים ורוצים לשתות , וכשמתיר הנוד בשיניו היתה רוח נכנסת במעיו והוא מת. וזהו שאמר הכתוב "ביער בערב תלינו" וגו' , "לקראת צמא התיו מים יושבי ארץ תימא בלחמו קדמו נודד" (יש' כא , יג - יד; ראה איכ"ר ב , ד). וישיבו את נפשם - כדי שישיבו את נפשם.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
קראתי למאהביי המה רמוני - אומות שדבקתי בהם לאהבה , כגון בני אשור ובני בבל וכל כשדים , כשם שאמר הנביא "ואל (בנוסחנו: אל) בני אשור עגבה" (יח' כג , יב וראה פס' כג שם) , וכן אל בני בבל , הם הרעו לי יותר מכל האומות.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
קראתי למאהבי המה רמוני - פתרונו: האומות שדבקתי בהם לאהבה ― הם מצרים ואשור , מצרים דכתיב "ותזני אל בני מצרים" (יח' טז , כו) , וכתיב "אל בני אשור עגבה" (יח' כג , יב) ― להם קראתי לעזרתי , והמה רימוני - שלא עזרוני; כשם שהוא אומר בעיניין: "עודינו תכלינה עינינו אל עזרתינו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושיע" (איכה ד , יז). [ואומר הייתי אני בעל הקלפות , כי "גוי לא יושיע" - לבד מאשור וממצרים , אלמלא מקרא זה: "מצרים הלכו (לפנינו: קראו) אשור קראו" (לפנינו: הלכו; הו' ז , יא).]

ראב"ע איכה הפירוש:
ק': קראתי לנכרים שכני , אולי יתנו לי עיצה , והמה רמוני. כי כל יועצי מתו ברעב , והכהנים המתפללים בעדי , והזקנים אנשי עצתי; רק נשארו מהבחורים והבתולות שיש להם כח לסבול - גם הם נשבו.

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ק': למאהבי - איננו כמו "אוהבי" (שמ' כ , ו); אכן טעמו: למבקשים שאוהַב אותם.

ר' יוסף כספי:
למאהבי - חשבו אנשים מקפידים בלשון העברי , שבא בכאן שמוש ה'כבד' להורות על חולשת אהבתם , כי תכליתו: המה רמוני; וכן "אלכה אחרי מאהבי" (הו' ב , ז). ולא ידעו אלה כי נהפוך הוא , כי זה וכל שמוש 'כבד' הוא להורות על התאר החזק , כמו שידוע בהגיון ובחכמת דיוק פחות ויתר. וזה עיון פילוסופי דק מופלג , בארנוהו במקום אחר. אבל המכוון בכאן כי אמר: אני קראתי לאנשים היותר אוהבים אותי , כי בטחתי בהם בטחון עצום , וגם המה רמוני. והכונה אם מבני אשור או זולתו , כמו מעמון ומואב ושעיר והדומים להם. וישיבו - נכון בכאן בעברי ובהגיון כמו אם אמר 'שישיבו'.
ריכוז קישורים