תנ"ך - גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל־רדפיה השיגוה בין המצרים: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גָּלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים: ס (איכה פרק א פסוק ג)

טקסט וניקוד:

גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ כָּל־רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים: ס (איכה פרק א פסוק ג)

טקסט בלבד:

גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל־רדפיה השיגוה בין המצרים: ס (איכה פרק א פסוק ג)

תיקון קוראים:

גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל־רדפיה השיגוה בין המצרים: ס (איכה פרק א פסוק ג)

תרגום מגילות:
גְּלָת יְהוּדָה מִשִׁעבּוּד וּמִסַגִּיאוּת פֻּלחָנָא הִיא יָתְבָא בֵינֵי עַמְמַיָא לָא אַשׁכַּחַת מְנָח כָּל רָדְפַהָא אַדבְּקוּהָא בֵּינֵי מְצָרְיָאנַיָא :

עין המסורה:
ומרב - ב': יש' כד , כב; איכה א , ג.

מסורה קטנה:
גלתה - ל'; ומרב - ב' ימים יפקדו; השיגוה - ל'; המצרים - ל'.

רש"י:
גלתה יהודה - מארצה. מעוני - מחמת עוני , ומחמת רוב עבודה שהכבידו עליה כשדיים. היא ישבה בגוים , ובמקום שגלתה שם לא מצאה מנוח. בין המצרים - שיש גובה מיכן ומיכן , ואין מקום לנוס. מצרים - גבולים של שדה וכרם. ומדרש אגדה (ראה איכ"ר א , כט): בין שבעה עשר בתמוז ותשעה באב.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח - לא שיאמר שגלתה יהודה מחמת עוני ולא מרוב עבודה שהיו עובדים למלכי הארץ , שלא היה עושר כעושרה שלירושלים , שירושלים נקראת "דלתות העמים" (יח' כו , ב) ו"רוכלת הגוים"; אלא זה פתרונו: מיום שגלתה יהודה מירושלים וישבה בגוים לא מצאה מנוח מחמת עוני ומחמת רוב עבודה שהיו ממלכות הגוים משעבדים בה. כל רודפיה השיגוה בין המצרים - [(ת"ג:) בין המצרים - פירושו: בין התחומים.] שכשהיו נודדים ובורחין להם אצל שכיניהם מפני חרב האויב , באים שכיניהם ומגלים ומסגירים אותם , כעינין שנאמר במואב "יגורו בך נדחיי מואב הוי סתר למו" (יש' טז , ד) וכן "סתרי נדחים נודד אל תגלי" (שם , ג).

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
גלתה יהודה מעוני ומרוב עבודה היא ישבה בגוים ולא (בנוסחנו: לא) מצאה מנוח - פתרונו: מיום שגלתה יהודה וישבה לה בגוים , מאותו היום לא מצאה מנוח , מחמת עינוי שהאומות מענין אותה ומעבודה קשה שמעבידין אותה. כל רודפיה השיגוה בין המצרים - שכן אתה מוצא בכל מקום שהיו ישראל בורחים , כשהיו מגיעין למצר אצל שכיניהם היו שכיניהם באין ומסגירין אותם: ברחו למערב - באו עזתים והסגירו אותם , דכתיב "על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום" (עמ' א , ו); ברחו לצפון - בני צֹר מסגירים אותם , כמו שכתוב למעלה (בפירושו לפס' ב); ברחו לדרום - אדומים הורגים אותם , דכתיב "על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח" (עמ' א , יא).

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ג': יהודה - זכר ונקבה , כישראל ומצרים: "ידע ישראל" (ראה יהו' כב , כב) - "ותערך ישראל" (ש"א יז , כא); "ויאמר מצרים" (שמ' יד , כה) "ותחזק מצרים" (שמ' יב , לג). ויש מפרשים 'המצרים' מדברי מעתיקי הדת ז"ל (ראה ב"ב ה , א): 'דינא דבר מצרא'. והישר בעיני , שהוא מן "המצר" (תה' קיח , ה) , ואם הוא משונה מעט , והר"ש ראוי להדגש.

ראב"ע איכה הפירוש:
ג': כאשר לא יכלה לסבול עוני המלכיות והעבודה קשה אשר עובד בה (ע"פ דב' כא , ג) , גלתה מארצה. גם לא מצאה מנוח במקום שהלכה שם , ובאה לשוב , ורדפוה והשיגוה במקום צר.

ר' יוסף כספי:
גלתה - מטעם 'גלות'. וטעם מעוני ומרוב עבודה הוא לסבה פועלת: כי לסבת רוב העוני והעבודה ליתר העמים , שהיו לה בירושלם וסביבותיה , ובפרט המס והעבודה שהיו נותנים למלך אשור - הנה גם קודם החרבן ברחו ברצונם וגלו להם בתוך כל האומות אנה ואנה. וגם עם היותה יושבת בגוים לא מצאה מנוח , כל שכן אחר חרבן ירושלם. המצרים - כטעם "מן המצר קראתי יה" (תה' קיח , ה) , כאמרו "במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל" (במ' כב , כו).

ר' ישעיה מטראני:
גלתה יהודה - מקרא מסורס הוא: גלתה בת יהודה וישבה בגוים , ומרוב עוני ומרוב עבודה לא מצאה מנוח בגלותה.
ריכוז קישורים