תנ"ך - דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל־שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר־לה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ: ס (איכה פרק א פסוק ד)

טקסט וניקוד:

דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל־שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת וְהִיא מַר־לָהּ: ס (איכה פרק א פסוק ד)

טקסט בלבד:

דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל־שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר־לה: ס (איכה פרק א פסוק ד)

תיקון קוראים:

דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל־שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר־לה: ס (איכה פרק א פסוק ד)

תרגום מגילות:
אוֹרְחָת צִיוֹן אֲבַלוּ מִדְּלָא עָלֵיל מוֹעֲדָא כָּל תַּרעַהָא צָדְיָן כָּהֲנַהָא מִתאָנְחָן בְּתוּלָתַהָא מִתאַבְּלָן וְהִיא מָרִירָא לַהּ :

מסורה קטנה:
אבלות - ל'; שוממין - ל'; בתולתיה - ל'; נוגות - ל'.

רש"י:
[כל שעריה שוממין - דוממים ומשתתקים מדברי תורה ודינים , שהיו בשער ולמדים שם , ואנו ואבלו פתחיה (ע"פ יש' ג , כו) , שהעם גולין ואין עובר ושב דרך השערים ואין שם קול.] באי מועד - עולי רגלים. נוגות - לשון 'יגון' , ואין שורש בתיבה אלא הגימ"ל לבדה (ראה מחברת: 'גג').

רשב"ם:
דרכי ציון אבילות - עד כאן דבר ביחידוּת העיר , והכל מוסב על העיר; ועתה מדבר בדרכים , שנשתנו ממנהגם: היו מליאות גידולי ירק מחמת עולין לרגל - זו היא אבילות דרכים. מועד - לאהל מועד של הקדוש ברוך הוא. בתולותיה - שהיו שמיחות , עכשיו הן מליאות יגון. נוגות - מן 'יגה' הוא , מחטופי פ"ה פעל ולמ"ד פעל; כמו 'נטה'; 'נכה'. וכן "כי יי' הוגה" (להלן , ה); "אשר הוגה יי'" שלפנינו (להלן , יב). מגזרת 'יגה' יאמר 'יגון' כמו מן 'חרה' - 'חרון'; 'חזה' - 'חזון'. והיא - ציון עצמה - מר לה מהם.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
כל שעריה שוממין - כל שעריה שהיה שם מקום קיבוצה , כמו ירושלים ונוב וגבעון , עכשיו שוממין. נוגות - כמו "נוגי ממועד" (צפ' ג , יח) , והוא לשון 'יגון'.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
דרכי ציון אבילות מבלי באי מועד - ישראל , שהיו דורכין אותם כשהן עולים לרגל; עתה מתאבלים עליהם. מבלי באי מועד - מחמת שחרב בית המקדש ואין בהם באי מועד. כל שעריה - שהיו פתוחים תמיד יומם ולילה ולא יסגרו (ע"פ יש' ס , יא) , שבאים לה ישראל מכל עריהם , עכשיו שוממין. כהניה - שהיו מקבלין מישראל עשרים וארבע מתנות כהונה , עתה נאנחים. בתולותיה נוגות - לשון 'יגון' ו'תוגה'; ואף היא מר לה.

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ד': נמצא 'דרך' זכר ונקבה , כ'בית' (ראה מש' ב , יח) ו'מקום' (ראה ש"ב יז , יט). באי מועד - שהיו באים במועדים. והטוב בעיני שהוא המקדש , ונקרא 'מועד' בעבור היות כל ישראל נועדים שם; וכן "בקרב מועדיך" (תה' עד , ד); "שרפו כל מועדי אל" (שם , ח). שוממין - נו"ן תמורת מ"ם; וכן "קח לך חטין" (יח' ד , ט); "לקץ הימין" (דנ' יב , יג). כי הנו"ן והמ"ם המשרתים בסוף המלה - סימן רבים ורבות. נוגות - מבניין 'נפעל'; וכן "נוגי ממועד" (צפ' ג , יח). והם מלשון 'תוגה' ו'יגון' , והתי"ו והנו"ן - נוספים.

ראב"ע איכה הפירוש:
ד': שממו שעריה , ששם נאספו זקני ישראל הבאים , ונאנחו כהניה כי אין להם בכורים ומעשר , ודאגו הבתולות , שהיה מנהגן לחול במחולות בכל חג.

ר' יוסף כספי:
מועד - מועדי יי' כנהוג. שוממין - נכון בעברי כמו 'שוממים' , וכן נאנחים , רק שזה מטבע האפשרי אשר על המעט; וכן "קח לך חטין" (יח' ד , ט); "לקץ הימין" (דנ' יב , יג). וחלילה שיהיה אות תמורת אות בכל כתבי הקודש כמו שאמרו כל הקודמים , כל שכן תמורת שֵם , כי אם כן אין לנו לא לשון ולא ספר. והיא - שב לציון; וכל אילו כפולות מליצות שיר - לצחות.

ר' ישעיה מטראני:
באי מועד - עולי רגלים. שעריה - שווקיה.
ריכוז קישורים