תנ"ך - ויצא
מן
בת־מבת־ציון
כל־הדרה
היו
שריה
כאילים
לא־מצאו
מרעה
וילכו
בלא־כח
לפני
רודף:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֵּצֵ֥א
מִן
בַּת־מִבַּת־צִיּ֖וֹן
כָּל־הֲדָרָ֑הּ
הָי֣וּ
שָׂרֶ֗יהָ
כְּאַיָּלִים֙
לֹא־מָצְא֣וּ
מִרְעֶ֔ה
וַיֵּלְכ֥וּ
בְלֹא־כֹ֖חַ
לִפְנֵ֥י
רוֹדֵֽף:
ס
(איכה פרק א פסוק ו)
וַיֵּצֵא
מִן
בַּת־מִבַּת־צִיּוֹן
כָּל־הֲדָרָהּ
הָיוּ
שָׂרֶיהָ
כְּאַיָּלִים
לֹא־מָצְאוּ
מִרְעֶה
וַיֵּלְכוּ
בְלֹא־כֹחַ
לִפְנֵי
רוֹדֵף:
ס
(איכה פרק א פסוק ו)
ויצא
מן
בת־מבת־ציון
כל־הדרה
היו
שריה
כאילים
לא־מצאו
מרעה
וילכו
בלא־כח
לפני
רודף:
ס
(איכה פרק א פסוק ו)
ויצא
מן
בת־מבת־ציון
כל־הדרה
היו
שריה
כאילים
לא־מצאו
מרעה
וילכו
בלא־כח
לפני
רודף:
ס
(איכה פרק א פסוק ו)
תרגום מגילות:
וּנפַק
מִן
כְּנִשׁתָּא
דְצִיוֹן
כָּל
זִיוַהָא
הֲווֹ
רַברְבָנַהָא
מִסתַּחֲרִין
כְּאַילָא
בְמַדבְּרָא
וְלָא
אַשׁכַּחוּ
אֲתַר
לְמִרעֵיהוֹן
וַאֲזַלוּ
בְתָשׁוּת
וְלָא
הֲוָת
לְהוֹן
חֵילָא
לְמִערַק
לְאִשׁתֵּיזָבָא
מִן
קֳדָם
רָדֵיף
:
עין המסורה:
מן
בת
(כתיב;
מבת
קרי)
-
ח'
מילין
כתיב
תרתין
וקרי
חדה
(תיבה
הנכתבת
כשתי
מלים
,
אך
נקראת
כמלה
אחת):
שו'
טז
,
כה;
ש"א
ט
,
א;
כד
,
ח;
יש'
ט
,
ו;
מד
,
כד;
*איכה
א
,
ו;
ד
,
ג;
דה"ב
לד
,
ו.
הדרה
-
ב':
יש'
ה
,
יד;
איכה
א
,
ו.
לא
-
מצאו
-
ד':
יר'
יד
,
ג;
איוב
לב
,
ג;
איכה
א
,
ו;
ב
,
ט.
רודף
-
ב'
מלא
(בלישנא):
יהו'
ח
,
כ;
איכה
א
,
ו.
מסורה גדולה:
ח'
מלין
כת'
תרתין
וקר'
חדה
וסימנהון
כטוב
מבנימין
למרבה
מהמערה
מאתי
בחרבתיהם
מבת
כיענים.
מסורה קטנה:
מן
בת
-
מבת
ק';
הדרה
-
ב';
לא
-
מצאו
-
ד';
רודף
-
ל'
מל'.
רש"י:
כאילים
לא
מצאו
מרעה
-
כאילים
אשר
לא
מצאו
מרעה
,
שאין
להם
כח
לברוח
,
שהוחלש
כחן
ברעב.
לפני
רודף
-
כל
'רדף'
שבמקרא
חסר
חוץ
מזה
,
שנרדפו
רדיפה
שלימה
(ראה
איכ"ר
א
,
לג).
[על
כך
יסד
הפייט:
'מלא
רודפתי
וחסרה
שנת
גאולי'
(שלמה
הבבלי
,
'אך
בך
מקוה
ישראל'
,
סליחות
מנהג
פולין
,
מהד'
גולדשמידט
ע'
סא)
-
"שנת
גאולי
באה"
(יש'
סג
,
ד)
חסר
,
'גאלי'
כתיב.]
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
[ויצא
מן
בת
ציון...
וילכו
בלא
כח
לפני
רודף
-
מלמד
שנתמלאת
גבורת
הרודפים
עליהם
,
אע"פ
שאשפתו
פתוח
כקבר
(ע"פ
יר'
ה
,
טז)
,
ואומר
"אשר
חציו
שנונים"
וגו'
"אין
עיף
ואין
כושל
בו"
(יש'
ה
,
כז
-
כח).]
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ויצא
מן
בת
ציון
כל
הדרה
-
הם
מלכיה
ושריה
,
כהניה
ונביאיה
,
שהיו
הדר
המקום.
היו
שריה
כאיילים
לא
מצאו
מרעה
-
מה
איל
זה
,
כיון
שאינו
מוצא
מרעה
אין
בו
כח
לנוס
מפני
הצייד
,
אף
הם
מתוך
שלא
מצאו
מרעה
הלכו
בלא
כח
לפני
רודף;
שכן
הוא
אומר
"בתשעה
לחדש
ויחזק
הרעב
בעיר
כי
לא
(לפנינו:
ולא)
היה
לחם
לעם
הארץ.
ותבקע
העיר
וכל
אנשי
המלחמה
יצאו
לילה
דרך
החומותים"
וגו'
,
"וירדפו
חיל
כשדים
אחריהם"
וגו'
(ראה
מ"ב
כה
,
ג
-
ה).
ר' יוסף כספי:
היו
שריה
כאיילים
לא
מצאו
מרעה
-
ראה
הפלגת
העברי
,
ואיך
בו
עניינים
על
הרוב
ועל
המעט.
וזה
,
כי
אמרוֹ
בכאן:
לא
מצאו
מרעה
בזולת
מלת
'אשר'
,
רוצה
לומר:
'אשר
לא
מצאו'
וכו'
,
הוא
על
המעט
,
אחר
שלא
מצאו
דבק
בהכרח
בטעם
עם
איילים
,
שזהו
הרכבת
ביאור
ותנאי;
כי
לא
דמה
השרים
לאיילים
בסתם
,
כי
זה
יהיה
טוב
,
כי
הם
קלי
המרוץ
,
כמו
שנאמר
"קל
ברגליו
כאחד
הצבאים"
(ש"ב
ב
,
יח)!
אבל
דמה
אותם
לאיילים
שלא
מצאו
מרעה;
כי
עם
היותם
קלי
המרוץ
לתנועה
בטבע
,
הנה
אֵילו
יהיו
הפך
,
כמו
שיבאר:
וילכו
בלא
כח.
והנה
,
כמו
שהשמטת
מלת
'אשר'
בכאן
-
אך
היא
בכח
-
הוא
על
המעט
,
כן
שימת
'אשר'
באמרו
"ושמתי
לך
מקום
אשר
ינוס
שמה"
(שמ'
כא
,
יג)
הוא
על
המעט
,
כי
לפי
דרך
הרוב
אין
ראוי
שתהיה
בכאן
,
לפי
שאין
"אשר
ינוס"
דבק
בטעם
עם
ה"מקום"
עד
שיהיה
מורכב
עמו
הרכבת
ביאור
ותנאי
,
כאמרינו
על
דרך
משל
'ושמתי
לך
מקום
אשר
יהיה
טוב
מאוד'.
אבל
"אשר
ינוס
שמה"
דבק
בטעם
עם
הרמוז
במלת
"לך"
,
כלומר
,
שהרוצח
ינוס
שמה.
ולכן
רבינו
סעדיה
,
שתירגם
התורה
אל
הערבי
,
השמיט
משָם
"אשר"
,
רוצה
לומר
,
שלא
זכר
'אלדי'
ו'אלתי'
בערבי
שטעמם
כמו
'אשר'
בעברי.
וזכור
זה
והקש
על
זה.