תנ"ך - זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד־צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

זָכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ: ס (איכה פרק א פסוק ז)

טקסט וניקוד:

זָכְרָה יְרוּשָׁלִַם יְמֵי עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ אֲשֶׁר הָיוּ מִימֵי קֶדֶם בִּנְפֹל עַמָּהּ בְּיַד־צָר וְאֵין עוֹזֵר לָהּ רָאוּהָ צָרִים שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ: ס (איכה פרק א פסוק ז)

טקסט בלבד:

זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד־צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה: ס (איכה פרק א פסוק ז)

תיקון קוראים:

זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד־צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה: ס (איכה פרק א פסוק ז)

תרגום מגילות:
הֲוָת דְּכִירָא יְרוּשׁלֶם יוֹמִין קַדמָאִין דַּהֲוָת מְדוֹרַהּ בְּכַרכִין תַּקִיפִין וּמָרְדָא וְשַׁלִיטָא בְכָל עָלְמָא וְכָל רִגּוּגַהּ דַּהֲווֹ לַהּ מִן יוֹמִין קַדמָאִין וְעַל חוֹבַהָא נְפַלוּ עַמַהָא בְיַד נְבוּכַדנֶצַר רַשִׁיעָא וְאַעֵיק לְהוֹן וְלֵית דִּיסַיֵיע לַהּ חֲזוּהָא מָעִיקַיָא דַאֲזַלוּ בְגָלוּתָא חָיִיכוּ עַל דִּפסַק טוּבַהּ מִבֵּינַהָא :

עין המסורה:
ואין עוזר - ו' (מלא וחסר): *מ"ב יד , כו; יש' סג , ה; תה' עב , יב; קז , יב; איכה א , ז; דנ' יא , מה. עוזר - ה' (מלא): יש' לא , ג; תה' י , יד; כב , יב; איכה א , ז; דנ' יא , מה.

מסורה קטנה:
מחמדיה - ל' וכת'; ואין עוזר - ו'; משבתה - ל' וחס'.

רש"י:
זכרה ירושלם - בגלותה. ימי ענייה - ימי חורבנה שהביאהּ לידי עוני. ומרודיה - הוא לשון צער , כמו "וירדתי על ההרים" (שו' יא , לז); "אריד בשיחי ואהימה" (תה' נה , ג). כל מחמודיה - וזכרה את טוב מחמודיה שמימי קדם. שחקו על משבתיה (בנוסחנו: משבתה) - שמחו על שביתת משושה , חגה , חדשה ושבתה (ע"פ הו' ב , יג). ומדרש אגדה דורשו בלשון אחר (ראה איכ"ר א , לד): שהיו שובתין בגולה בשבתות וימים טובים , ושומטין בשביעיות , והיו האומות משחקים עליהם ואומרים: שוטים , [בארצכם ולא שמטתם , ועכשיו בגולה תשמטו?] בארצכם לא שמרתם , עכשו תשמרו?

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
זכרה ירושלים ימי ענייה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם - עכשיו נזכרת ירושלים , בימי ענייה ומרודיה , כל מחמדיה אשר היו מימי קדם; שכן מנהג האדם שנזכר בימי עָנייו ימי הטובה שהיה בטוב , וכן איוב הוא אומר: "מי יתנני כירחי קדם" , "בסוד אלוה עלי אהלי" "כאשר הייתי בימי חורפי" וגו' (איוב כט , ב , ד). אף כאן: בימי ענייה ומרודיה של ירושלים נזכרת כל מחמדיה אשר היו מימי קדם. ראוה צרים שחקו על משבתיה (בנוסחנו: משבתה) - על ששבת ממנה כל טובה.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
זכרה ירושלם ימי עניה - עתה זכרה ירושלם , בימי עניה ומרודיה , כל מחמודיה אשר היו מימי קדם; שכן מנהג העולם , כשאדם מתחיל בטובה ובאחריתו יורד , הוא זוכר בימי עוניו שנים הטובות שהיה שרוי בטובה בראשיתו. ראוה צרים שחקו על משבתיה (בנוסחנו: משבתה) - צרים שראו אותה בימי גדולתה , כשראו אותה עתה בימי נוולה , שחקו על דברים חמודים שפסקו ממנה. משבתיה - לשון הפסק , כמו "וישבות המן" (יהו' ה , יב) , ותרגומו: "ופסק מנא" (ת"י) , וכן "יום ולילה לא ישבותו" (בר' ח , כב) , וכן "והשבתי כל משושה" (הו' ב , יג).

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ז': ימי עניה - בימי עניה; כמו "כי ששת ימים" (שמ' כ , יא). ומרודיה - דלותה; והמ"ם שורש.

ראב"ע איכה הפירוש:
ז': אם באה לזכור בגלותה , בנפל עמה ביד צר , כל מחמודיה הקדמונים - שחקו צרים , כי נשבתה ממעשיה , אין לה מה שתעשה.

ר' יוסף כספי:
ימי - נכון בעברי ובהגיון כמו אם אמר 'בימי'. ומרודיה - חלילה שיהיה שרש 'מרד' , ולא זולתו , מונח על עניינים נבדלים , כמו שאמרו כל הקודמים; אבל על כל פנים יחס - מה ביניהם , אם שתוף קרוב אם רחוק איך שיהיה , כמו שהפליג בן רשד בבאור שם המשותף הגמור בקצורו ב'הגיון' , וכן העניין בשרש 'מרד' בעברי. ותאֵר העני והדל בתואר 'מרוּד' (ראה יש' נח , ז) ו'מרד' , לפי שכל אדם מורד בו ומתעב אותו , גם אשתו ובניו , כמו שהפליג איוב על עצמו (ראה איוב יט , יד - טו). אשר היו - הטעם: אשר היו לה ברגע החרבן , שהוא ימי ענייה ומרודיה , ואחריו נמשך כן: בנפול עמה ביד צר. ואין עוזר לה - זה משרת למה שקדם לו ולמה שיבוא אחריו , כי הכל צודק יחד , ורבים כן בתורה ובמקרא. ראוה צרים שחקו על משבתיה (בנוסחנו: משבתה) - זה גזרה בעצמה. וכל שרש 'שבת' - מטעם בטול והעדר תנועה , שהתנועה סוג לארבעה מאמרות , ועל הסוג הזה בכלל אמר בכאן: על משבתיה; וזה עניין כולל ויעויין.

ר' ישעיה מטראני:
זכרה ירושלם ימי ענייה - כמו 'בימי עונייה'. ומרודיה - לשון צער , כמו "אריד בשיחי" (תה' נה , ג). על משבתיה (בנוסחנו: משבתה) - על ביטול כבודה וגדולתה.
ריכוז קישורים