תנ"ך - חטא חטאה ירושלם על־כן לנידה היתה כל־מכבדיה הזילוה כי־ראו ערותה גם־היא נאנחה ותשב אחור: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר: ס (איכה פרק א פסוק ח)

טקסט וניקוד:

חֵטְא חָטְאָה יְרוּשָׁלִַם עַל־כֵּן לְנִידָה הָיָתָה כָּל־מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי־רָאוּ עֶרְוָתָהּ גַּם־הִיא נֶאֶנְחָה וַתָּשָׁב אָחוֹר: ס (איכה פרק א פסוק ח)

טקסט בלבד:

חטא חטאה ירושלם על־כן לנידה היתה כל־מכבדיה הזילוה כי־ראו ערותה גם־היא נאנחה ותשב אחור: ס (איכה פרק א פסוק ח)

תיקון קוראים:

חטא חטאה ירושלם על־כן לנידה היתה כל־מכבדיה הזילוה כי־ראו ערותה גם־היא נאנחה ותשב אחור: ס (איכה פרק א פסוק ח)

תרגום מגילות:
חוֹבָא חַבַת יְרוּשׁלֶם בְּגֵין כֵּין לְטִלטוּל הֲוָת כָּל עַמְמַיָא דַהֲווֹ מְיַקְרִין לַהּ מִלְקַדמִין נְהַגוּ בַהּ זִילוּתָא אֲרוּם חֲזוֹ בִדקַהָא בְּרַם הִיא מִתאָנְחָא אִתהֲפַכַת לַאֲחוֹרָא :

עין המסורה:
היתה - ד' בקמץ: יש' יד , כד; סד , ט; *איכה א , ח; דה"ב טו , יט. נאנחה - ב': יואל א , יח; איכה א , ח.

מסורה גדולה:
היתה ד' וסימנה' אם לא כאשר דמיתי ומלחמה לא היתה ציון על כן לנידה.

מסורה קטנה:
לנידה - ל'; היתה - ד'; הזילוה - ל' ומל'; נאנחה - ב'.

רש"י:
לנידה - לגולה , לשון "נע ונד" (בר' ד , יב; ראה איכ"ר א , לה); 'אישמובימינט' בלעז. ערותה - קלונה. נאנחה - לשון 'נפעלה' , 'שושפיריר' בלעז; "שמעו כי נאנחה אני" - הוא שם דבר , 'שושפירושי' בלעז.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
לנידה היתה - לנוד. כל מכבדיה לשעבר , הזילוה עכשיו. כי ראו ערוותה - כשיגלו האומות ערוותה. כל מעשיה מדמה לאשה זונה ששופטים אותה משפט נואפות (ע"פ יח' כג , מה) , העוזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה (ע"פ מש' ב , יז).

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה - פתרונו: לטילטול , כמו "נע ונד" (בר' ד , יב). כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה - פתרונו: כל האומות שהיו מכבדים אתה לשעבר , עתה הזילוה כשראו ערוותה - כשהיו רואים שהיו מוליכים אותה בשבי ערומים. גם היא נאנחה ותשב אחור - פתרון: עתה , לאחר שלקתה , נאנחה על חטאתיה שחטאה , שגרמו לה שלנדה היתה. ותשב אחור - פתרון: אילו היתה עתה יכולה לחזור בה ולשוב מחטאתיה , עתה היתה חוזרת בה; ואילו עשתה את האחרונה ראשונה , עד שלא גלתה ועד שלא היתה לנידה , בהיות ירושלם יושבת שליוה ועריה סביבותיה (ע"פ זכ' ז , ז) , לא היתה גולה.

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ח': לנידה - ללעג; כמו "מנוד ראש" (תה' מד , טו); "וניד שפתי" (איוב טז , ה). והוא מגזרת "נע ונד" (בר' ד , יב). הזילוה - הפך הכבוד , כמו "להוציא יקר מזולל" (ראה יר' טו , יט); רק הוא משורש אחר. או טעמו: הורידוה. או: עשו שתזל דמעתה.

ראב"ע איכה הפירוש:
ח': כאשר ראו ערותה , נאנחה , והשיבה פניה לאחור מפני הכלימה.

ר' יוסף כספי:
חטא חטאה ירושלם וגו' - אע"פ שזה הלשון סובל ונאה מאד שיהיה אמרו חטא על עניין סוג או מין , עם שמבואר שעניינו חטאים רבים במספר ובמין , כמו שספר עליהם ירמיהו , עד שדקדק בחללם השבת וכי אם ישמרוהו לא ישחתו על יד נבוכדנצר (ראה יר' יז , כא - כו) , אשר בכל דבריו שם ובזולתו יש בו סודות גדולות - הנה כיון ירמיהו לרמוז על חטא יחידי שהיה הסבה העצמית בהשחת ירושלם , והוא , כי לא שמעו לו בצוותו אותם מפי יי': "תנו את צואריכם בעול מלך בבל" וכו' (ראה יר' כז , יג) , וכתוב בתורה: "אליו תשמעון" (דב' יח , טו) , והם הפרו זאת המצוה , שהיא מחשבון מצוות 'עשה'. וכבר הארכנו על כל זה במקום אחר (מ"כ א ע' 29 ; יש' ל , כ - כא). ובכלל , החטא היחידי העקרי שעשו עמינו בחרבן ירושלם - כי לא שמעו בקול ירמיהו , גם לפני החרבן גם אחריו ברדתם מצרים. על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה - כטעם "נע ונד תהיה בארץ" (בר' ד , יב). ופירוש הזילוה - מטעם 'זול' , הפך היְקר והכבוד. וטעם כי ראו ערותה - בלכתה ערום ועריה (ע"פ יח' טז , ז) בין האומות. ולכן היתה אז נאנחה בראותה שהיו מבזים אותה , והיתה שבה אחור מלפניהם והולכת ומסתתרת אז אל מקום אחר.
ריכוז קישורים