תנ"ך - היה
אדני
׀
כאויב
בלע
ישראל
בלע
כל־ארמנותיה
שחת
מבצריו
וירב
בבת־יהודה
תאניה
ואניה:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָיָ֨ה
אֲדנָ֤י
׀
כְּאוֹיֵב֙
בִּלַּ֣ע
יִשְׂרָאֵ֔ל
בִּלַּע֙
כָּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ
שִׁחֵ֖ת
מִבְצָרָ֑יו
וַיֶּ֙רֶב֙
בְּבַת־יְהוּדָ֔ה
תַּאֲנִיָּ֖ה
וַאֲנִיָּֽה:
ס
(איכה פרק ב פסוק ה)
הָיָה
אֲדנָי
׀
כְּאוֹיֵב
בִּלַּע
יִשְׂרָאֵל
בִּלַּע
כָּל־אַרְמְנוֹתֶיהָ
שִׁחֵת
מִבְצָרָיו
וַיֶּרֶב
בְּבַת־יְהוּדָה
תַּאֲנִיָּה
וַאֲנִיָּה:
ס
(איכה פרק ב פסוק ה)
היה
אדני
׀
כאויב
בלע
ישראל
בלע
כל־ארמנותיה
שחת
מבצריו
וירב
בבת־יהודה
תאניה
ואניה:
ס
(איכה פרק ב פסוק ה)
היה
אדני
׀
כאויב
בלע
ישראל
בלע
כל־ארמנותיה
שחת
מבצריו
וירב
בבת־יהודה
תאניה
ואניה:
ס
(איכה פרק ב פסוק ה)
תרגום מגילות:
הֲוָה
יְיָ
דָּמֵי
לִבעֵיל
דְּבָבָא
שֵׁיצִי
יִשׂרָאֵל
שֵׁיצִי
פַּלטוֹרַהָא
חַבֵּיל
כָּל
כַּרכַהָא
וְאַסגִּי
בִּכנִשׁתָּא
דִיהוּדָה
אֲנִינוּתָא
וַאֲבִילוּתָא
:
עין המסורה:
היה
-
ה"י
ראשי
פסוקים
מיחדים
(פסוקים
שבראשם
מלה
הפותחת
באות
ה"א
,
ורק
בהם
היא
באה
ללא
ו"ו
החיבור
בראשה):
בר'
לד
,
כא;
מח
,
טז;
וי'
ו
,
יט;
*במ'
ז
,
יט;
יט
,
יא;
לב
,
ד;
דב'
כח
,
נד;
ש"א
כ
,
מא;
ש"ב
טז
,
ח;
מ"א
ו
,
יב;
יח'
ז
,
כז;
יח
,
כ;
צפ'
ג
,
טו;
איכה
ב
,
ה;
ג
,
יג.
אדני
-
י"ד
כתיב
כן
בסיפרא:
ראה
איכה
א
,
יד.
אדני
-
קל"ד
(בלישנא):
ראה
איכה
א
,
יד.
כאויב
-
ב'
מטעין:
איכה
ב
,
ד
,
ה.
וירב
-
ב':
ש"ב
יח
,
ח;
איכה
ב
,
ה.
בבת
-
ב':
בר'
לד
,
יט;
איכה
ב
,
ה.
תאניה
ואניה
-
ב':
יש'
כט
,
ב;
*איכה
ב
,
ה.
מסורה גדולה:
תאניה
ואניה
ב'
והיתה
תאניה
ואניה
וירב
בבת
יהודה.
רש"י:
וירב
בבת
יהודה
-
הרבה
בכנסת
יהודה
תאניה
ואניה
-
צער
ויללה.
וירב
-
יו"ד
נקוד
קמץ
[קטן]
(סגול)
,
שהוא
לשון
'הִרְבָּה
את
אחרים';
"וירב
העם
ויעצמו"
(שמ'
א
,
כא)
-
נקוד
חרק
,
שהוא
לשון
'רָבֶה
הוא
עצמו'.
וכן
כל
תיבה
שפעל
שלה
בה"י
,
כגון
'פנה'
,
'בנה'
,
'זנה'
,
כן
דרכה
לשמש
כשהוא
מחסר
ממנה
ה"י:
כשהוא
מדבר
על
עצמו
נקוד
חירק
,
כגון
"ויפן
פרעה"
(שמ'
ז
,
כג)
,
וכשהוא
מדבר
על
אחרים
נקוד
קמץ:
"ויֶפן
זנב
אל
זנב"
(שו'
טו
,
ד);
"ויִגל
יהודה
מעל
אדמתו"
(מ"ב
כה
,
כא)
-
"ויֶגל
מלך
בבל
(לפנינו:
אשור)
את
ישראל
אשורה"
(מ"ב
יח
,
יא).
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
וירב
בבת
יהודה
-
פתרונו:
וַיגְדֵל
בבת
יהודה.
תאנייה
ואנייה
-
אנינות
ואבילות.
ואילו
היה
נקוד
וַיִּרֶב
היה
פתרונו:
וַיִגְדַל
,
כמו
"וַיִּרֶב
העם"
(שמ'
א
,
כ).
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
וַיֶּרֶב
בבת
יהודה
תאניה
ואניה
-
פתרונו:
ויגדיל
בבת
יהודה
אנינות
ואבילות.
אילו
היה
נקוד
'וַיִּרֶב'
,
היה
פתרונו:
וַיִּגְדַּל
,
כמו
"וַיִּרֶב
העם"
(שמ'
א
,
כ).
ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ה':
וירב
-
בשלש
נקודות
תחת
היו"ד
,
מהבניין
'הכבד
הנוסף'.
תאניה
-
התי"ו
נוסף
,
מגזרת
"ואנו
ואבלו"
(יש'
ג
,
כו).
ר' יוסף כספי:
ויֶרב
-
בשלש
נקודות
תחת
היו"ד
,
והוא
מ'הפעיל'
כמו
'וַיַּרְבֶּה'.
ר' ישעיה מטראני:
וַיֶּרֶב
-
כמו
'וַיָּרֶב'
,
ופתרונו:
הִרְבָּה.
תאניה
ואניה
-
לשון
'אנינות'.