תנ"ך - דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי־עין באהל בת־ציון שפך כאש חמתו: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַיַּהֲרֹ֕ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֙הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ: ס (איכה פרק ב פסוק ד)

טקסט וניקוד:

דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב נִצָּב יְמִינוֹ כְּצָר וַיַּהֲרֹג כֹּל מַחֲמַדֵּי־עָיִן בְּאֹהֶל בַּת־צִיּוֹן שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ: ס (איכה פרק ב פסוק ד)

טקסט בלבד:

דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי־עין באהל בת־ציון שפך כאש חמתו: ס (איכה פרק ב פסוק ד)

תיקון קוראים:

דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי־עין באהל בת־ציון שפך כאש חמתו: ס (איכה פרק ב פסוק ד)

תרגום מגילות:
מְתַח קַשׁתֵּיהּ וּזרַק עֲלַי גִּירִין כִּבעֵיל דְּבָבָא אֶתעַתַּד יַד יַמִינֵיהּ כְּמָעִיק וְקַטֵל כָּל רִגּוּג עֵינָא בְּמַשׁכַּן כְּנֵישַׁת צִיוֹן שְׁדָא כְבֵיעוּר אִישָׁתָא רֻגזֵיהּ :

עין המסורה:
כאויב - ב' מטעין: איכה ב , ד , ה. מחמדי - ב': הו' ט , טז; איכה ב , ד.

מסורה קטנה:
כאויב - ב' מטע'; כצר - ל'; מחמדי - ב' והמתי.

רש"י:
דרך קשתו - לפי שכן דרך קשתות שהם חזקים , לשום רגליו עליהם כשהוא כופפם , לכך נכתב בלשון 'דריכה'. [כצר - נצב הוא כעניין זה שימינו כצר מושכה , ומושך בה החץ והורג. ויש פותרו לשון כיעור , 'אנליידיר' בלעז.] [(ת"ג:) שפך כאש חמתו - כן חבור המלה: שפך חמתו שהיא כאש; כי לא מצינו 'שפיכה' של 'אש' , אלא אצל 'חמה' , כדכתיב "שפוך חמתך על הגוים" (יר' י , כה).]

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
נצב ימינו כצר - ימינו שהיתה עומדת להם לעזרה הפכה להיות להם לרעה.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
דרך קשתו כאויב נצב ימינו - לירות בו את החץ , כביכול כצר שתופש את הקשת בשמאלו ויורה את החץ ביד ימינו; כעיניין שנאמר "והכיתי קשתך מיד שמאלך וחיציך מיד ימינך אפיל" (יח' לט , ג).

ראב"ע איכה דקדוק המלים:
ד': נצב ימינו - בניין 'נפעל'. ויש 'ימין' זכר: "... נאדרי בכח" (שמ' טו , ו).

ראב"ע איכה הפירוש:
ד': לא דיי שלא נלחם עם הצר , ש"השיב אחור ימינו" (לעיל , ג) כאילו אין כח לו - עד ששב כאויב. וטעם באהל - אם תפל האש בו , הכל יאכל מיד.

ר' יוסף כספי:
דרך - גם זה רמז ליי' , כי הוא הפועל הראש והראשון לכל מעשה ועושה; וזה יותר מופלג מן "השיב אחור ימינו" (לעיל , ג) , כי שם העדר עֵזר , ופה מציאות נגוד. מחמדי עין - כטעם "מחמד עיניך" (יח' כד , טז).
ריכוז קישורים