תנ"ך - לעות
אדם
בריבו
אדני
לא
ראה:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְעַוֵּ֤ת
אָדָם֙
בְּרִיב֔וֹ
אֲדנָ֖י
לֹ֥א
רָאָֽה:
ס
(איכה פרק ג פסוק לו)
לְעַוֵּת
אָדָם
בְּרִיבוֹ
אֲדנָי
לֹא
רָאָה:
ס
(איכה פרק ג פסוק לו)
לעות
אדם
בריבו
אדני
לא
ראה:
ס
(איכה פרק ג פסוק לו)
לעות
אדם
בריבו
אדני
לא
ראה:
ס
(איכה פרק ג פסוק לו)
תרגום מגילות:
לְסָרָבָא
אֱנָשׁ
מִסכֵּין
בְּמַצוּתֵיהּ
אִפשָׁר
דְּמִן
קֳדָם
יְיָ
לָא
אִתגְּלִי
:
עין המסורה:
בריבו
-
ד':
שמ'
כג
,
ג
,
ו;
מש'
יח
,
יז;
איכה
ג
,
לו.
אדני
-
י"ד
כתיב
כן
בסיפרא:
ראה
איכה
א
,
יד.
אדני
-
קל"ד
(בלישנא):
ראה
איכה
א
,
יד.
רש"י:
לדכא
תחת
רגליו
-
מוסב
על
"כי
לא
ענה
מלבו"
(לעיל
,
לג):
להיות
מדוכא
תחת
רגליו
וגו'
,
ולא
להטות
משפט
גבר
וגו'
,
ולא
לעות
אדם
בריבו
-
כל
אלה
יי'
לא
ראה
-
לא
נראה
לו
ולא
עלתה
לפניו
במחשבה
לעשות
כן.
לא
ראה
-
לא
הוכשר
בעיניו
שיעוותו
בית
דין
של
מעלה
אדם
בריבו;
כמו
"מה
ראית
כי
עשית"
וגו'
(בר'
כ
,
י);
"מה
ראו
על
ככה"
(אס'
ט
,
כו).
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
לעוות
אדם
בריבו
יי'
לא
ראה
-
פתרונו:
לא
הוכשר
בעיניו
לעות
אדם
בריבו;
כמו
'רואה
אני
את
דבריך'
(משנה
ר"ה
ב
,
ח).
לא
ראה
-
'נארייד'
בלעז.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
לעות
אדם
בריבו
יי'
לא
ראה
-
פתרונו:
לא
בחר;
כמו
"השמר
לך
פן
תעלה
עולותיך
בכל
מקום
אשר
תראה"
(דב'
יב
,
יג)
,
שפתרונו:
אשר
תבחר
,
שמן
המקרא
שאמר
אחריו
"כי
אם
אל
המקום
(בנוסחנו:
במקום)
אשר
יבחר"
(שם
,
יד)
,
אני
למד
"אשר
תראה"
שהוא
'אשר
תבחר'.
ראב"ע איכה הפירוש:
ל':
אלה
השלשה
פסוקים
דבקים.
וטעם
לא
ראה
-
כטעם
'לא
היה'
,
כי
כל
יש
-
השם
רואהו.
ר' יוסף כספי:
ואולם
אמרו
להטות
משפט
גבר
נגד
פני
עליון
,
אע"פ
שיתכן
כי
גם
מלת
"לא"
(לעיל
,
לג)
תשרת
לזה
,
הנה
יותר
נאות
אצלי
שאין
כונת
ירמיה
כן
,
רק
זאת
גזירה
מחייבת.
כי
נגד
,
אע"פ
שעניינו
הכולל
כמו
'מול'
ו'נכח'
,
הנה
זה
כולל
פעם
לקרוב
ופעם
לריחוק
,
ומה
שהוא
כריחוק
,
כאמרו
"ותשב
לה
מנגד
הרחק"
(בר'
כא
,
טז)
,
וכן
"ואתה
תעמוד
מנגד"
(ש"ב
יח
,
יג);
וזה
כאלו
אמר
,
כי
זה
הפעל
רחוק
הוא
מן
יי';
כמו
שיכפול
אחר
כן
ויאמר:
לעות
אדם
בריבו
יי'
לא
ראה
-
כטעם
"והבט
אל
עמל
לא
תוכל"
(חב'
א
,
יג).
ובכל
זה
הערות
יקרות
,
ואין
ביאורה
מכַּוָנַת
זה
הספר
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.