תנ"ך - מה־יתאונן
אדם
חי
גבר
על־חטאו
חטאיו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַה־יִּתְאוֹנֵן֙
אָדָ֣ם
חָ֔י
גֶּ֖בֶר
עַל־חֲטָאָֽו
חֲטָאָֽיו:
ס
(איכה פרק ג פסוק לט)
מַה־יִּתְאוֹנֵן
אָדָם
חָי
גֶּבֶר
עַל־חֲטָאָו
חֲטָאָיו:
ס
(איכה פרק ג פסוק לט)
מה־יתאונן
אדם
חי
גבר
על־חטאו
חטאיו:
ס
(איכה פרק ג פסוק לט)
מה־יתאונן
אדם
חי
גבר
על־חטאו
חטאיו:
ס
(איכה פרק ג פסוק לט)
תרגום מגילות:
מָא
מָמוֹן
יַשׁכַּח
גְּבַר
כַּד
הוּא
חַי
עַל
חוֹבוֹהִי
דִיחוּב
:
עין המסורה:
חי
-
ב'
זקף
קמץ
(בלישנא):
יח'
מז
,
ט;
איכה
ג
,
לט.
רש"י:
מי
זה
אמר
ותהי
וגו'
,
מפי
עליון
וגו'
-
ואם
באתי
לומר:
לא
מידו
באת
לי
הרעה
הזאת
,
מקרה
הוא
שהיה
לי
(ע"פ
ש"א
ו
,
ט)
-
אין
זאת
,
כי
בין
רעות
בין
טוב
,
מי
זה
אמר
ותהי
אם
יי'
לא
צוה?
ומפיו
לא
תצא
הן
רעה
הן
טובה
,
אבל
מה
יש
להתאונן
לאדם
חי?
גבר
על
חטאיו
-
כל
איש
ואיש
יתאונן
על
חטאיו
,
כי
הם
המביאים
עליו
את
הרעה.
[מפי
עליון
-
אמר
רבי
יוחנן
(ראה
איכ"ר
ג
,
מ):
מיום
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא
"ראה
נתתי
לפניך
את
החיים
ואת
הטוב
ואת
המות
ואת
הרע"
(דב'
ל
,
טו)
לא
יצאת
טובה
ורעה
מפיו
,
אלא
הרעה
באה
מאליה
על
עושי
הרעה
והטובה
לעושי
הטובה;
לפיכך
מה
יתאונן
ומה
יתרעם
אדם
,
אם
לא
על
חטאיו.]
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
מפי
עליון
לא
תצא
הרעות
והטוב
אלא
מיום
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא
בהר
סיני
"ראה
נתתי
לפניך
היום
את
החיים
ואת
הטוב
את
(לפנינו:
ואת)
המות
ואת
הרע"
(דב'
ל
,
טו)
,
מפי
עליון
לא
תצא
הרעות
והטובות
,
אלא
מאיליה
באה
הרעה
על
עושי
רעה
והטובה
על
עושי
טובה.
נמצינו
למידין
שהאדם
גורם
רעה
לעצמו
וגורם
טובה
לעצמו.
ומאחר
שהעוון
גורם
להביא
רעה
על
עושי
רעה
,
כשייסורין
באין
על
האדם
אין
לו
להתאונן
לאדם
על
ייסורין
ועל
מידת
פורענות
,
אלא
מה
יתאונן
אדם
חי?
-
גבר
על
חטאיו
שגרמו
לו
להביא
עליו
רעה.
וכך
יתוודה
ויאמר:
נחפשה
דרכינו
ונחקורה
ונשובה
עד
יי'.
[עניין
אחר:
גבר
על
חטאיו
-
'חטאו'
כתיב
,
מלמד
שאפילו
על
חט
אחד
צריך
תשובה.]
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ומאחר
שהעון
גורם
להביא
הרעה
על
עושי
הרעה
,
כשייסורין
באים
על
האדם
אין
לו
להתאונן
על
הייסורין
ועל
מידת
פורענות
,
אלא
מה
יתאונן
אדם
חי?
גבר
על
חטאיו
,
שגרמו
לו
להביא
הרעה
אליו.
ראב"ע איכה הפירוש:
מ':
אם
כן
למה
יתאונן
-
בדבור;
וכן
"כמתאוננים"
(במ'
יא
,
א)
,
והעד:
"וישמע
יי'"
(שם).
ר' יוסף כספי:
וטעם
שתוף
מה
ידוע
בעברי:
פעם
הוא
לרבוי
,
כמו
"מה
רב
טובך"
(תה'
לא
,
כ)
,
ופעם
הוא
להורות
על
עצמות
הדבר
שהוא
סבתו;
וזה
לפי
ההגיון
,
עד
שהתבאר
ב'ספר
המופת'
כי
'מה'
ו'למה'
בעניין
זה
הוא
אחד
,
וכל
זה
יחד
נכון
ואמת
בעניין
זה.
ותאר
האדם
בכאן
בתאר
חי
,
אשר
ידוע
גדרו
שהוא
נזון
מרגיש
,
כי
אינו
שכל
נפרד.
גם
הפליג
,
כי
עם
היותו
מתואר
בגבר
-
הוא
בעל
חטאים
,
כי
אינו
שכל
בפעל
תמיד.
ואמר
ירמיהו
כמשיא
עצה
לו
ולעמו:
נחפשה
דרכינו
וכו'.
ר' ישעיה מטראני:
גבר
על
חטאיו
-
אדם
נדון
לפי
מעשיו
,
לפיכך
יש
לנו
לומר:
נחפשה
דרכינו
ונחקורה
וגו'
,
ונאמר
לפניו:
נחנו
פשענו
וגו'.