תנ"ך - ידי
נשים
רחמניות
בשלו
ילדיהן
היו
לברות
למו
בשבר
בת־עמי:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יְדֵ֗י
נָשִׁים֙
רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת
בִּשְּׁל֖וּ
יַלְדֵיהֶ֑ן
הָי֤וּ
לְבָרוֹת֙
לָ֔מוֹ
בְּשֶׁ֖בֶר
בַּת־עַמִּֽי:
ס
(איכה פרק ד פסוק י)
יְדֵי
נָשִׁים
רַחֲמָנִיּוֹת
בִּשְּׁלוּ
יַלְדֵיהֶן
הָיוּ
לְבָרוֹת
לָמוֹ
בְּשֶׁבֶר
בַּת־עַמִּי:
ס
(איכה פרק ד פסוק י)
ידי
נשים
רחמניות
בשלו
ילדיהן
היו
לברות
למו
בשבר
בת־עמי:
ס
(איכה פרק ד פסוק י)
ידי
נשים
רחמניות
בשלו
ילדיהן
היו
לברות
למו
בשבר
בת־עמי:
ס
(איכה פרק ד פסוק י)
תרגום מגילות:
יְדֵי
נְשִׁין
דַּהֲווֹ
מְרַחֲמִין
עַל
מִסכֵּינוּ
בַּשִׁילוּ
בְּנֵיהוֹן
הֲווֹ
לִסעוֹדְתָא
לְהוֹן
בְּיוֹם
תְּבָר
כַּפנָא
דְאִתְּבַרַת
כְּנֵישַׁת
עַמִי
:
רש"י:
לברות
-
למאכל
,
כמו
"לא
ברא
אתם
לחם"
(ש"ב
יב
,
יז);
"להברות
את
דוד"
(ש"ב
ג
,
לה).
[כמו
"כי
כלתה
הרעה"
(ש"א
כה
,
יז).]
ר' יוסף כספי:
רחמניות
-
אע"פ
שיש
נשים
על
המעט
שהם
אכזריות.
ונכון
לומר
לפי
זה
,
שזה
הונח
מצד
הרוב
שהוא
ככולו
,
ולכן
היה
מורכב
ביאור
,
לא
תנאי
,
כמו
'ראובן
העברי'
,
כי
אינו
כמו
'ראובן
העשיר'.
לברות
-
מקור
,
מטעם
"להברות
את
דוד"
(ש"ב
ג
,
לה).