תנ"ך - נעו
עורים
בחוצות
נגאלו
בדם
בלא
יוכלו
יגעו
בלבשיהם:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
נָע֤וּ
עִוְרִים֙
בַּחוּצ֔וֹת
נְגֹאֲל֖וּ
בַּדָּ֑ם
בְּלֹ֣א
יֽוּכְל֔וּ
יִגְּע֖וּ
בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם:
ס
(איכה פרק ד פסוק יד)
נָעוּ
עִוְרִים
בַּחוּצוֹת
נְגֹאֲלוּ
בַּדָּם
בְּלֹא
יוּכְלוּ
יִגְּעוּ
בִּלְבֻשֵׁיהֶם:
ס
(איכה פרק ד פסוק יד)
נעו
עורים
בחוצות
נגאלו
בדם
בלא
יוכלו
יגעו
בלבשיהם:
ס
(איכה פרק ד פסוק יד)
נעו
עורים
בחוצות
נגאלו
בדם
בלא
יוכלו
יגעו
בלבשיהם:
ס
(איכה פרק ד פסוק יד)
תרגום מגילות:
אִטַלטַלוּ
עִורִין
בְּמָחוֹזִין
אִטַנַפוּ
בְּדַם
קָטוֹלִין
וְעַל
דְּלָא
הֲווֹ
יָכְלִין
לְמִחזֵי
קָרִיבוּ
בִּלבוּשֵׁיהוֹן
:
עין המסורה:
נגאלו
-
ב':
יש'
נט
,
ג;
איכה
ד
,
יד.
יוכלו
-
י"א
(מלא
וחסר):
יהו'
ז
,
יב;
ש"ב
יז
,
יז;
יש'
נו
,
י;
יר'
א
,
יט;
ו
,
י;
יא
,
יא;
טו
,
כ;
הו'
ח
,
ה;
תה'
יח
,
לט;
שה"ש
ח
,
ז;
*איכה
ד
,
יד.
מסורה גדולה:
יוכלו
י"א
וסימנהון
לקום
לפני
איביהם
אמחצם
ולא
יכלו
קום
כי
לא
יוכלו
להראות
צפו
עורים
כלם
ונלחמו
אליך
ונלחמו
על
מי
אדברה
ואעידה
זנח
עגלך
שמרון
נעו
עורים
בחוצות
מביא
מים
רבים.
מסורה קטנה:
נגאלו
-
ב';
יוכלו
-
י"א;
בלבשיהם
-
ל'
וחס'.
רש"י:
נעו
עורים
בחוצות
-
כשהיו
העורים
הולכים
בשוק
,
היו
נעים
ורגליהם
נשמטות
בדם
ההרוגים
שהיו
הרשעים
הורגים
בתוכה.
נגואלו
-
נתלכלכו
בדם
עד
אשר
לא
יוכלו
הקריבים
אליהם
ליגע
בלבושיהם
והיו
קוראים
עליהם:
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
נעו
עיורים
בחוצות
-
מחמת
שנגואלו
בדם
כל
כך
שלא
יוכלו
בני
אדם
ליגע
בלבושיהם;
הדא
הוא
דכתיב:
בלא
יוכלו
יגעו
בלבושיהם.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
נעו
עורים
בחוצות
,
מחמת
שנגואלו
בדם;
שמי
שפצוע
בראשו
,
הדם
נוטף
על
עיניו
ואינו
רואה
,
כאילו
הוא
עור.
כל
כך
נגואלו
בדם
,
שלא
יוכלו
בני
אדם
ליגע
בלבושיהם.
ראב"ע איכה דקדוק המלים:
נ':
עורים
-
כְּעִוְרים;
וכן
"אש
אוכלה
הוא"
(דב'
ד
,
כד).
נגואלו
-
מלה
מורכבת
מבניין
'נפעל'
ובניין
'שלא
נקרא
שם
פעלו'.
ראב"ע איכה הפירוש:
נ':
והחיים
נעו
בחוצות
כעורים
,
והתגאלו
בדמי
החללים
,
עד
שלא
יוכלו
הנוגעים
שיגעו
במלבושיהם.
ובא
פועל
אחר
פועל
,
והטעם:
יוכלו
שיגעו;
וכן
"ונדעה
נרדפה"
(הו'
ו
,
ג).
ר' יוסף כספי:
נעו
עורים
-
מדעתי
כי
שִער
אבן
גנאח
(רקמה
ע'
פט)
בכאן
כונת
ירמיה
אומר
זה
המאמר
,
כאשר
הוא
כל
פירוש
אמתי
לפי
דעתי.
והעניין
בזה
,
כי
אף
העורים
,
שהם
מגוללים
בדם
עד
שלא
יוכלו
בני
אדם
לגעת
בלבושיהם
,
הנה
הם
כשירגישו
יהודים
באים
אצלם
,
יכריזו
ויאמרו:
סורו
טמא.
ואמרוֹ
כי
נצו
-
הוא
דברי
ירמיהו
המקונן
,
כטעם
"עשה
יעשה
לו
כנפים"
(מש'
כג
,
ה);
והטעם:
לכן
הוכרחו
ישראל
שיעופו
באויר
ושם
יתנועעו
,
כי
לא
מצאו
בארץ
מנוח
לכף
רגלם
(ע"פ
בר'
ח
,
ט)
,
וזה
,
כי
אמרו
בגוים:
לא
יוסיפו
לגור
בארצינו.
ר' ישעיה מטראני:
בלא
יוכלו
יגעו
-
עד
שאינם
יכולים
בני
אדם
ליגע
במלבושיהם
מחמת
הטינוף.