תנ"ך - סורו
טמא
קראו
למו
סורו
סורו
אל־תגעו
כי
נצו
גם־נעו
אמרו
בגוים
לא
יוספו
לגור:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ס֣וּרוּ
טָמֵ֞א
קָ֣רְאוּ
לָ֗מוֹ
ס֤וּרוּ
ס֙וּרוּ֙
אַל־תִּגָּ֔עוּ
כִּ֥י
נָצ֖וּ
גַּם־נָ֑עוּ
אָֽמְרוּ֙
בַּגּוֹיִ֔ם
לֹ֥א
יוֹסִ֖פוּ
לָגֽוּר:
ס
(איכה פרק ד פסוק טו)
סוּרוּ
טָמֵא
קָרְאוּ
לָמוֹ
סוּרוּ
סוּרוּ
אַל־תִּגָּעוּ
כִּי
נָצוּ
גַּם־נָעוּ
אָמְרוּ
בַּגּוֹיִם
לֹא
יוֹסִפוּ
לָגוּר:
ס
(איכה פרק ד פסוק טו)
סורו
טמא
קראו
למו
סורו
סורו
אל־תגעו
כי
נצו
גם־נעו
אמרו
בגוים
לא
יוספו
לגור:
ס
(איכה פרק ד פסוק טו)
סורו
טמא
קראו
למו
סורו
סורו
אל־תגעו
כי
נצו
גם־נעו
אמרו
בגוים
לא
יוספו
לגור:
ס
(איכה פרק ד פסוק טו)
תרגום מגילות:
זוּרוּ
מִמְסָאֲבָא
קְרוֹ
עַמְמַיָא
לְהוֹן
זוּרוּ
זוּרוּ
לָא
תִקרְבוּן
אֲרוּם
נְצוֹ
אַף
אִטַלטַלוּ
אֲמַרוּ
בְּמִהוֵיהוֹן
בְּשַׁלוָתְהוֹן
בֵּינֵי
עַמְמַיָא
לָא
תֵיסְפוּן
לְאִתּוֹתָבָא
:
עין המסורה:
יוספו
-
ד'
כתיב
כן
(חסר):
דב'
יג
,
יב;
מ"א
כ
,
י;
הו'
יג
,
ב;
איכה
ד
,
טו.
רש"י:
סורו
מעלינו
,
אתם
הטמאים
המלוכלכים
[בדם]!
כי
נצו
-
לשון
סירחון
וליכלוך
,
כמו
"מוראתו
בנוצתה"
(וי'
א
,
טז)
,
דמתרגמינן:
"באוכליה"
(ת"א);
כן
חיברו
מנחם
(מחברת
'צ').
גם
נעו
-
נשמטו
בדם.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
סורו
טמא
קראו
למו
סורו
סורו
אל
תגעו
כי
נצו
-
ממצוותיו
הקדוש
ברוך
הוא.
נצו
-
כמו
"תנו
ציץ
למואב
כי
נצא
תצא"
(יר'
מח
,
ט)
,
שפתרונו:
תנו
כנף
למואב
כי
עפוף
יתעופף
כבודו.
אף
כאן:
כי
נצו
-
עפו
,
[לפי]
שסרו
להם
מדרכי
המקום.
גם
נעו
-
גם
הניעו
והעתיקו
עצמם
ממצוותיו.
אמרו
בגוים
-
כשגלו
להם
בין
האומות
,
היו
אומות
אומרים
עליהם:
לא
יוסיפו
אילו
לחזור
ולגור
בארצם.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
סורו
טמא
קראו
למו
-
כל
כך
למה
בא
להם?
כי
נצו
גם
נעו.
נצו
-
כמו
'נאצו'
,
ופתרונו:
שנאצו
להקדוש
ברוך
הוא
,
לפיכך
שלחם
בגלות
,
כמו
שמפורש:
גם
נעו.
אמרו
בגוים
-
כשגלו
להם
בין
אומות
העולם
,
היו
האומות
אומרים
עליהם:
לא
יוסיפו
אֵילו
לחזור
ולגור
בארצם.
ראב"ע איכה הפירוש:
ס':
היו
קוראים
להם:
סורו
,
גוי
טמא
,
אל
תגעו
בנו!
ויש
אומרים
,
כי
הם
קוראים
על
נפשם:
סורו
כטמא
(ראה
וי'
יג
,
מה).
והראשון
נכון
,
ויחסר
מקום
הקוראים.
ואמרו
בגוים
,
כי
עוד
לא
יוסיפו
לשוב
אל
ארצם
לגור
כאשר
היו.
ר' יוסף כספי:
נעו
עורים
-
מדעתי
כי
שִער
אבן
גנאח
(רקמה
ע'
פט)
בכאן
כונת
ירמיה
אומר
זה
המאמר
,
כאשר
הוא
כל
פירוש
אמתי
לפי
דעתי.
והעניין
בזה
,
כי
אף
העורים
,
שהם
מגוללים
בדם
עד
שלא
יוכלו
בני
אדם
לגעת
בלבושיהם
,
הנה
הם
כשירגישו
יהודים
באים
אצלם
,
יכריזו
ויאמרו:
סורו
טמא.
ואמרוֹ
כי
נצו
-
הוא
דברי
ירמיהו
המקונן
,
כטעם
"עשה
יעשה
לו
כנפים"
(מש'
כג
,
ה);
והטעם:
לכן
הוכרחו
ישראל
שיעופו
באויר
ושם
יתנועעו
,
כי
לא
מצאו
בארץ
מנוח
לכף
רגלם
(ע"פ
בר'
ח
,
ט)
,
וזה
,
כי
אמרו
בגוים:
לא
יוסיפו
לגור
בארצינו.
ר' ישעיה מטראני:
סורו
טמא
-
קוראים
האויבים
זה
לזה
כשהיו
רואים
ישראל:
סורו
סורו
ממנו
כי
הוא
טמא
ומטונף
,
שלא
יטנפך.
כי
נצו
-
לשון
ליכלוך
וטנוף
,
כמו
"בנוצתה"
(וי'
א
,
טז).