תנ"ך - האכלים
למעדנים
נשמו
בחוצות
האמנים
עלי
תולע
חבקו
אשפתות:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָאֹֽכְלִים֙
לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים
נָשַׁ֖מּוּ
בַּחוּצ֑וֹת
הָאֱמֻנִים֙
עֲלֵ֣י
תוֹלָ֔ע
חִבְּק֖וּ
אַשְׁפַּתּֽוֹת:
ס
(איכה פרק ד פסוק ה)
הָאֹכְלִים
לְמַעֲדַנִּים
נָשַׁמּוּ
בַּחוּצוֹת
הָאֱמֻנִים
עֲלֵי
תוֹלָע
חִבְּקוּ
אַשְׁפַּתּוֹת:
ס
(איכה פרק ד פסוק ה)
האכלים
למעדנים
נשמו
בחוצות
האמנים
עלי
תולע
חבקו
אשפתות:
ס
(איכה פרק ד פסוק ה)
האכלים
למעדנים
נשמו
בחוצות
האמנים
עלי
תולע
חבקו
אשפתות:
ס
(איכה פרק ד פסוק ה)
תרגום מגילות:
דַּהֲווֹ
רְגִילִין
לְמֵיכַל
תַּפנוּקִין
אִשׁתָּמַמוּ
בְּמָחוֹזִין
דְּאִתרַבִּיוּ
עַל
צְבַע
זְהוֹרִי
גָּפִיפוּ
קִלקִלתָּא
:
עין המסורה:
האמנים
-
ו'
חסר
בלישנא:
דב'
לב
,
כ;
ש"א
כו
,
כג;
מ"ב
יב
,
טז;
יש'
כו
,
ב;
תה'
קמג
,
א;
איכה
ד
,
ה.
חבקו
-
ב':
איוב
כד
,
ח;
איכה
ד
,
ה.
מסורה קטנה:
למעדנים
-
ל'
וחד
ויתן
מעדנים;
האמנים
-
ל'
וחס';
חבקו
-
ב';
אשפתות
-
ל'.
רש"י:
האמונים
עלי
תולע
-
על
בגדי
צבעונין.
האמונים
-
לשון
"ויהי
אומן
את
הדסה"
(אס'
ב
,
ז).
אשפתות
-
אשפות
של
זבל:
שוכבים
על
האשפות
בחוץ.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
האוכלים
למעדנים
-
הגדולים
שהיו
נהוגים
לאכל
למעדנים
נשמו
בחוצות.
האמונים
עלי
תולע
-
המכוסים
עד
עכשיו
תולעת
שני
,
בבוא
עליהם
צרה
וצוקה
חבקו
אשפתות
להתחמם
בהם.
וכן
מפורש
בבראשית
רבא
(ב"ר
א
,
א):
"אמון"
(מש'
ח
,
ל)
-
מכוסה
,
כמדתמר:
האמונים
עלי
תולע.
חבקו
אשפתות
-
להתחמם
בהם
,
לפי
שאשפה
חמה
היא.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
האוכלים
למעדנים
-
הגדולים
,
שהיו
נהוגים
לאכול
למעדנים
,
עכשיו
נשמו
בחוצות.
האמונים
עלי
תולע
-
המכוסים
עד
עכשיו
מתולעת
שני
,
בבוא
עליהם
צרה
וצוקה
חיבקו
אשפתות
להתחמם
להם.
וכן
מפרש
בבראשית
רבא
(א
,
א):
אמון
-
מכוסה
,
כמדתמר:
האמונים
עלי
תולע.
חיבקו
אשפתות
-
להתחמם
בהם
,
לפי
שאשפה
חמה
היא.
ראב"ע איכה הפירוש:
ה':
נשמו
-
הם
שממה
בפרהסיא;
כל
רואם
יִשּׁוֹם
(ע"פ
מ"א
ט
,
ח).
חבקו
אשפתות
-
כי
הם
מושלכים
כדומן
ואין
קובר
(ע"פ
תה'
עט
,
ג).
ר' ישעיה מטראני:
האמונים
-
לשון
"כאשר
ישא
האומן"
(במ'
יא
,
יב);
כלומר:
אותם
שהיו
מחותלים
בגעגועים
בבגדי
משי
,
עכשיו
חבקו
אשפתות
-
כמו
"אשפות"
(ש"א
ב
,
ח).