תנ"ך - כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד: (איכה פרק ה פסוק כב)

טקסט וניקוד:

כִּי אִם־מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד־מְאֹד: (איכה פרק ה פסוק כב)

טקסט בלבד:

כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד: (איכה פרק ה פסוק כב)

תיקון קוראים:

כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד: (איכה פרק ה פסוק כב)

תרגום מגילות:
אֲרוּם אֱלָהֵין מֵיקָץ תְּקוּץ בַּנָא רְגַזתָּא עֲלַנָא לַחדָּא :

עין המסורה:
מאס - ג' , ב' חסר וחד מלא: יש' ז , טו , טז; *איכה ה , כב. וחד: ומאוס - איכה ג , מה.

מסורה גדולה:
מאוס ג' וסימנהון לדעתו כי בטרם כי אם מאס. וחד סחי ומאוס. קדמ' ובתר' מל'. ב' מציע' חס'.

מסורה קטנה:
מאס - ג'.

רש"י:
כי אם מאס מאסתנו בשביל שחטאנו , לא היה לך להרבות קצף עד מאד כאשר קצפת. השיבנו יי' - מפני שמסיים בדברי תוכחה , הוזקק לכפול מקרא שלפניו פעם אחרת , וכן ישעיה ותרי עשר וקהלת [וסימן יתק"ק.]

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
השיבנו יי' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם.

ראב"ע איכה הפירוש:
כי - השיבנו מהרה (ראה לעיל , כא) , אלא אם מאסתנו , קצפת עלינו קצף גדול. והישר בעיני להיותו כן: כי הנה אם מאסתנו בעונינו , כבר קצפת עלינו יותר מדיי. והוא ברחמיו ירחם האמללים , וינחם האבלים , ויעמד השר מיכאל , להליץ טוב על ישראל , ובא לציון גואל (ע"פ יש' נט , כ) . נשלם פירוש זאת המגילה , בשבט שנת תתק"ב לתחילה והודות לאשר לו הגדולה , ומרומם על כל ברכה ותהלה

ר' יוסף כספי:
כי אם מאוס מאסתנו - ידוע ליודעי העברי , כי מלת אם אינה תמיד על דרך המונחת בהקש תנאי , רק לקיים הדבר; ונכון שזאת כמו כן. ואם נכון עם זה יחד שכיוֵן לעשות בכאן הקש תנאי מתדבק , והיה הקודם: כי אם מאוס מאסתנו , והנמשך: קצפת עלינו עד מאד - כלומר: כי אם מאסתנו , הנה רב שבענו בוז (ע"פ תה' קכג , ג) וקצף מאתך , וכבר נפרענו מן החוב ודי לנו בזה. והנה , לפי זה יהיה זה הסיום נחמה , ואין צריך למנהגינו לחזור "השיבנו יי' אליך" (לעיל , כא) , ואם הוא טוב בעבור ההמון. ואל תִפָּלא אם אמרתי כי כיון ירמיהו בזה שתי כוונות; כי אין זה בכל מקום , אבל במקום - מה לא כיון המחבר רק כונה אחת , ומי שייחס שם שתים או יותר , הנה מכוין בה כונות לא כיון אמרם; אבל יש ויש מקומות בתורה ובשאר ספרי הנביאים שכיון המחבר כונות רבות , ארבעה חמשה ויותר , ועל זה המין רבותינו הקדושים אומרים (במ"ר יג , טו - טז): 'שבעים פנים יש לתורה' , בעבור היותו סך חשבון גדול. והעד: "בשבעים נפש" (דב' י , כב) , וכן "שבעים ושבעה" (בר' ד , כד). וביאור כלל זה העניין יקר מאד , והכל 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים