תנ"ך - אני קהלת הייתי מלך על־ישראל בירושלם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֲנִ֣י קֹהֶ֗לֶת הָיִ֥יתִי מֶ֛לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָֽם: (קהלת פרק א פסוק יב)

טקסט וניקוד:

אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם: (קהלת פרק א פסוק יב)

טקסט בלבד:

אני קהלת הייתי מלך על־ישראל בירושלם: (קהלת פרק א פסוק יב)

תיקון קוראים:

אני קהלת הייתי מלך על־ישראל בירושלם: (קהלת פרק א פסוק יב)

תרגום מגילות:
כַּד הֲוָה שְׁלֹמֹה מַלכָּא דְיִשׂרָאֵל בִּירוּשׁלֶם יְתִיב עַל כּוּרסֵי מַלכוּתֵיהּ אִיתְּגַס לִבֵּיהּ לַחדָּא עַל עוּתרֵיהּ וַעֲבַר עַל גְּזֵירַת מֵימְרָא דַייָ וּכנַשׁ סוּסָוָן וּרתִכִּין וּפָרָשִׁין סַגִּיאִין וּצבַר כַּספָּא וְדַהבָּא סַגִּי לַחדָּא וְאִתחַתַּן בְּעַמְמִין נֻכרָאִין מִיָד תְּקֵיף רוּגזָא דַייָ וְשַׁדַּר לְוָתֵיהּ אַשׁמְדַאי מַלכָּא דְשֵׁידֵי וּטרַד יָתֵיהּ מִן כּוּרסֵי מַלכוּתֵיהּ וּנטַל גּוּשׁפַּנקֵיהּ מִן יְדֵיהּ בְּגֵין דִּיהָך מְטֻלטַל וְגָלֵי בְעָלְמָא לְאוֹכָחוּתֵיהּ וַהֲוָה מְחַזַר בְּכָל פִּלכֵּי וְכַרכֵּי אַרעָא דְיִשׂרָאֵל בְּכָא וּפגַן וְכֵין אֲמַר אֲנָא קֹהֶלֶת דַּהֲוָה שְׁמִי מִתקְרֵי שְׁלֹמֹה מִן קִדמַת דְּנָא הֲוֵיתִי מַלכָּא עַל יִשׂרָאֵל בִּירוּשׁלֶם :

עין המסורה:
קהלת - ו': ראה קה' א , א.

מסורה קטנה:
קהלת - ו'.

רש"י:
אני קהלת הייתי מלך על כל העולם כולו , ולבסוף על ישראל , ולבסוף בירושלם לבדה , ולבסוף על מקלו; שהרי נאמר הייתי מלך בירושלם - אבל עכשיו איני מלך (ראה סנה' כ , ב).

רשב"ם:
אני קהלת - שהרי הייתי מלך , ומפני גדולתי היה לבי פנוי , ונתתיהו לדרוש ולתור בחכמה במעשה עולם , ומצאתי שהוא עיניין רע נתן הקדוש ברוך הוא לבני אדם להתנהג בם. עיניין - מהפעל של ה"י: עָנָה (בכה"י: עָנַה) , וכן לַעֲנוֹת (בכה"י: לְעַנות) מן עָנָה (בכה"י: עָנַה) , ועל כן הוא נופל על לשונו. כאשר יאמר קִינְיָין , לִקְנוֹת - מן קָנָה; בִּנְיָין , לִבְנוֹת - מן בָּנָה; כן יאמר עִינְיָין , לַעֲנוֹת - מן עָנָה. לשון אחד לשניהם.

ר' יוסף קרא:
אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם. ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמש (בנוסחנו: השמים) הוא עניין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו. וראיתי (בנוסחנו: ראיתי) את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח. שלשה מקראות אילו - פתרון אחד להם , וזה פתרונם: אל תאמר , שזה שאני אומר שכל מה שאדם עמל תחת השמש הבל הוא (ראה לעיל , ג) , מפני שהייתי חסר מהם ולא ניסיתי בהם , אבל אילו כינסתי כסף וזהב ודברים חמודים לא הייתי מגנה עליהם וחושבם הבל - אל תאמר כן , שהרי אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם , ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמש - לראות באי זה דבר יעמול אדם תחת השמש שיהיה לו יתרון (ראה לעיל , ג). וראיתי שבכל שיעמול אדם בו - עניין רע הוא; פתרונו: עינוי רע הוא שנתן אלהים לבני האדם , לענות בו את בני אדם. לַעֲנוֹת בו - כמו 'לְעַנּוֹת בו'; כמו "עד מתי מאנת לֵענות מפני" (שמ' י , ג) , ותרגומו: "לאיתכנעא" (ת"א). לענות בו - פתרונו: להכניע בו את בני האדם; שזה שעשה הקדוש ברוך הוא שכל עמל האדם הבל - כדי שיהו הבריות כנועים מפניו. וראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח - 'מל טלנט' בלעז.

ראב"ע:
אני קהלת - ענייני הספר יורו , כי באחרית ימיו חיברו; כאלו יאמר לדורות הבאים: כך וכך ניסיתי בימי חיי , ויכולתי לנסות כל דבר , בעבור היותי מלך. ועניין על ישראל - בעבור שהיו בם לעולם נביאים וחכמי לב , כמו בני זרח (ראה נחמ' יא , כד) , ולא כגוי קדר השוכני באהלים (ע"פ שו' ח , יא); והעניין , שהייתי מלך על עם חכם ונבון. ואמר: בירושלם - בעבור היות מקומה נכון לקבל החכמה. כי ידוע שהיישוב נחלק לשבעה חלקים , ולא יתכן היות ישרי לב לקבל החכמה כי אם בשלשה חלקים האמצעיים; כי החלקים הראשונים והאחרונים ימנע רוב החום או הקור להיות תולדת אדם ישרה. וידוע כי רוחב ירושלם שלשים ושלש מעלות , והוא חצי היישוב; כי לא יתכן יישוב כי אם אחר מעלות נטות השמש בצפון או בדרום.

רלב"ג:
אמר , מספּר המחשבות המקבילות אשר יפלו בענין החכמה , אם היא מועילה לאדם אם לא: אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם , ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים , לדעת סבותיו וכל משיגיו , והיא החכמה הטבעית. והנה מצאתי בזה מחשבה תביא לחשוב , שזאת התשוקה אשר שם השם יתעלה בנו לדעת אלו העניינים הטבעיים , היא לנקמה ממנו; רוצה לומר , שההתעסקות בהשגת חכמת הנמצאות השפלות הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם להתעסק בו. וזה יתבאר , לפי מה שיֵרָאה בתחלת המחשבה , מצד הדברים הטבעיים בעצמם.

ר' יוסף כספי:
ואחר יתחיל הקדמות ועדויות להוליד זאת התולדה עוד , עם הרחבת ביאורים וחקירות דרך ויכוח ומשא ומתן וזכירת טענות אחרות. וזה אמרו: אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים , עד שיולד מכל מה שיאמר התולדה , ויהיה הפְּסָק הוא מה שיאמר "אין טוב באדם שיאכל ושתה" וגו' (קה' ב , כד) , שהוא ה'אמצעי' הרמוז למעלה. וביאור זה , כי שלמה הודיענו שהוא האיש אשר מצא בעצמו פנאי ומִתון לבא אל ההפלגה והגדלת המעשים , להיותו מלך גדול על אומה נכבדת ומקום נכבד ראש ממלכתו , ואם שום אדם מעולם הפליג בהגדלת המעשים - הנה עשה הוא זה; כמו שביאר עוד ואמר , שהוא נתן לבו לדרוש ולחקור בחכמת המתחכמים על כל אשר נעשה תחת השמים , כלומר , שהוא רוצה לעיין מה ענין זאת החכמה הנעשית במעשים אשר נעשו תחת השמים; כלומר , שהוא רוצה לעיין מה הוא ענין זאת החכמה הנקראת בלשון בני אדם כן , רצוני: הסוג , שזה השם סוג כולל הקצה הראשון והאמצעי , כל שכן על בחירת הקצה הראשון , שההמון יקראו היותר הפלגה בו 'חכמה'. ולכן שם לבו שלמה לדעת , אם היה כן כמו שיניחו ההמון אם לא; ותכף גמר ופסק , שהוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות ולהתעסק בו; כי האל הוא הפועל הראשון לכל.
ריכוז קישורים