תנ"ך - ונתתי
את־לבי
לדרוש
ולתור
בחכמה
על
כל־אשר
נעשה
תחת
השמים
הוא׀
ענין
רע
נתן
אלהים
לבני
האדם
לענות
בו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְנָתַ֣תִּי
אֶת־לִבִּ֗י
לִדְר֤וֹשׁ
וְלָתוּר֙
בַּחָכְמָ֔ה
עַ֛ל
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
נַעֲשָׂ֖ה
תַּ֣חַת
הַשָּׁמָ֑יִם
ה֣וּא׀
עִנְיַ֣ן
רָ֗ע
נָתַ֧ן
אֱלֹהִ֛ים
לִבְנֵ֥י
הָאָדָ֖ם
לַעֲנ֥וֹת
בּֽוֹ:
(קהלת פרק א פסוק יג)
וְנָתַתִּי
אֶת־לִבִּי
לִדְרוֹשׁ
וְלָתוּר
בַּחָכְמָה
עַל
כָּל־אֲשֶׁר
נַעֲשָׂה
תַּחַת
הַשָּׁמָיִם
הוּא׀
עִנְיַן
רָע
נָתַן
אֱלֹהִים
לִבְנֵי
הָאָדָם
לַעֲנוֹת
בּוֹ:
(קהלת פרק א פסוק יג)
ונתתי
את־לבי
לדרוש
ולתור
בחכמה
על
כל־אשר
נעשה
תחת
השמים
הוא׀
ענין
רע
נתן
אלהים
לבני
האדם
לענות
בו:
(קהלת פרק א פסוק יג)
ונתתי
את־לבי
לדרוש
ולתור
בחכמה
על
כל־אשר
נעשה
תחת
השמים
הוא׀
ענין
רע
נתן
אלהים
לבני
האדם
לענות
בו:
(קהלת פרק א פסוק יג)
תרגום מגילות:
וּמסַרִית
יָת
לִבִּי
לְמִתבַּע
אֻלפָן
מִן
קֳדָם
יְיָ
בִּזמָן
דְּאִתגְּלִי
לִי
בְגִבעוֹן
לְאַלָלוּתִי
וּלמִשׁאַל
יָתִי
מָא
אֲנָא
צָבֵי
מִנֵיהּ
וַאֲנָא
לָא
תְבַעִית
אֱלָהֵין
חָכמְתָא
לְמִידַּע
בֵּין
טָב
לְבִישׁ
וְסֻכלְתָנוּ
עַל
מָא
דְאִתעֲבֵיד
תְּחוֹת
שִׁמשָׁא
בְעָלְמָא
הָדֵין
וַחֲזֵית
דְּכָל
עוּבָדֵי
בְנֵי
אֱנָשָׁא
חַיָיבַיָא
גְּוָון
בִּישׁ
דִּיהַב
יְיָ
לִבנֵי
אֱנָשָׁא
לְאִסתַּגָּפָא
בֵיהּ
:
עין המסורה:
בַחכמה
-
ד'
(בפתח):
קה'
א
,
יג;
ב
,
ג;
ז
,
כג;
דה"א
כח
,
כא.
תחת
השמים
-
ג'
בסיפרא:
קה'
א
,
יג;
ב
,
ג;
ג
,
א.
נתן
אלהים
-
ב'
בסיפרא:
קה'
א
,
יג;
ג
,
י.
רש"י:
ונתתי
את
לבי
לדרוש
בתורה
,
היא
החכמה
,
ולהתבונן
בה
על
כל
המעשה
הרע
האמור
למעלה
,
שנעשה
תחת
השמים.
ובינותי
בה
שהוא
העניין
הרע
אשר
נתן
הקדוש
ברוך
הוא
לפני
בני
האדם
את
החיים
ואת
המות
את
הטוב
ואת
הרע
(ע"פ
דב'
ל
,
טו).
ענין
רע
-
מנהג
רע
להם;
לענות
בו
-
להתנהג
בו;
כמו
"וענתה
שמה
כימי
נעוריה"
(הו'
ב
,
יז);
"מעונה
אלהי
קדם"
(דב'
לג
,
כז)
-
גזרה
אחת
להם.
עניין
אחר:
עניין
-
יש
לפותרו
לשון
'מעון'
ודירה
,
ויש
לפותרו
לשון
'עיון'
ומחשבה;
וכן
לענות
בו.
נתן
אלהים
-
הניח
לפניהם.
רשב"ם:
אני
קהלת
-
שהרי
הייתי
מלך
,
ומפני
גדולתי
היה
לבי
פנוי
,
ונתתיהו
לדרוש
ולתור
בחכמה
במעשה
עולם
,
ומצאתי
שהוא
עיניין
רע
נתן
הקדוש
ברוך
הוא
לבני
אדם
להתנהג
בם.
עיניין
-
מהפעל
של
ה"י:
עָנָה
(בכה"י:
עָנַה)
,
וכן
לַעֲנוֹת
(בכה"י:
לְעַנות)
מן
עָנָה
(בכה"י:
עָנַה)
,
ועל
כן
הוא
נופל
על
לשונו.
כאשר
יאמר
קִינְיָין
,
לִקְנוֹת
-
מן
קָנָה;
בִּנְיָין
,
לִבְנוֹת
-
מן
בָּנָה;
כן
יאמר
עִינְיָין
,
לַעֲנוֹת
-
מן
עָנָה.
לשון
אחד
לשניהם.
ר' יוסף קרא:
אני
קהלת
הייתי
מלך
על
ישראל
בירושלם.
ונתתי
את
לבי
לדרוש
ולתור
בחכמה
על
כל
אשר
נעשה
תחת
השמש
(בנוסחנו:
השמים)
הוא
עניין
רע
נתן
אלהים
לבני
האדם
לענות
בו.
וראיתי
(בנוסחנו:
ראיתי)
את
כל
המעשים
שנעשו
תחת
השמש
והנה
הכל
הבל
ורעות
רוח.
שלשה
מקראות
אילו
-
פתרון
אחד
להם
,
וזה
פתרונם:
אל
תאמר
,
שזה
שאני
אומר
שכל
מה
שאדם
עמל
תחת
השמש
הבל
הוא
(ראה
לעיל
,
ג)
,
מפני
שהייתי
חסר
מהם
ולא
ניסיתי
בהם
,
אבל
אילו
כינסתי
כסף
וזהב
ודברים
חמודים
לא
הייתי
מגנה
עליהם
וחושבם
הבל
-
אל
תאמר
כן
,
שהרי
אני
קהלת
הייתי
מלך
על
ישראל
בירושלם
,
ונתתי
את
לבי
לדרוש
ולתור
בחכמה
על
כל
אשר
נעשה
תחת
השמש
-
לראות
באי
זה
דבר
יעמול
אדם
תחת
השמש
שיהיה
לו
יתרון
(ראה
לעיל
,
ג).
וראיתי
שבכל
שיעמול
אדם
בו
-
עניין
רע
הוא;
פתרונו:
עינוי
רע
הוא
שנתן
אלהים
לבני
האדם
,
לענות
בו
את
בני
אדם.
לַעֲנוֹת
בו
-
כמו
'לְעַנּוֹת
בו';
כמו
"עד
מתי
מאנת
לֵענות
מפני"
(שמ'
י
,
ג)
,
ותרגומו:
"לאיתכנעא"
(ת"א).
לענות
בו
-
פתרונו:
להכניע
בו
את
בני
האדם;
שזה
שעשה
הקדוש
ברוך
הוא
שכל
עמל
האדם
הבל
-
כדי
שיהו
הבריות
כנועים
מפניו.
וראיתי
את
כל
המעשים
שנעשו
תחת
השמש
והנה
הכל
הבל
ורעות
רוח
-
'מל
טלנט'
בלעז.
ראב"ע:
ונתתי
-
יתכן
היות
עניין
זה
הפסוק
דבק
עם
הבא
אחריו
,
והוא
,
שחקר
בחכמה.
וכן
עניין
לתור
-
כמו
"מתור
הארץ"
(במ'
יג
,
כה)
-
לראות
דברי
חפץ
(ע"פ
קה'
יב
,
י)
ועקרי
כל
המעשים
,
אע"פ
שהוא
עניין
רע
,
בעבור
שיתעסק
האדם
בדבר
שלא
יועיל.
ופירוש
לענות
-
מעניין.
ויש
אומרים
,
שהוא
מלשון
'עינוי'
,
ויאמרו
כי
כמוהו
"אני
עניתי
מאד"
(תה'
קטז
,
י);
"וענה
גאון
ישראל
בפניו"
(הו'
ה
,
ה).
ויותר
נכון
הוא
היות
"וענה"
מן
"לא
תענה
ברעך"
(שמ'
כ
,
יג).
וגם
"עניתי"
-
כמו
"ויען
איוב"
(איוב
ג
,
ב);
ויורה
עליו
הבא
אחריו:
"אני
אמרתי
בחפזי"
(תה'
קטז
,
יא).
וכן
"ישמע
אל
ויענם"
(תה'
נה
,
כ)
-
יענה
בם
,
או:
ישיב
תשובה
להם.
וכאשר
התעסק
לראות
שרשי
המעשים
,
מצא
שהם
הבל
ורעות
רוח.
ויהיה
פירוש
תחת
השמים
כמו
"תחת
השמש"
(לעיל
,
ג).
ויתכן
שרמז
במלת
תחת
השמים
לגלגל
העליון
,
ששם
כל
צבא
השמים
וחכמת
סוד
המזלות
על
שמונה
וארבעים
צורות
הגלגל.
ואמר
,
שהסתכל
בדרך
החכמה
לדעת
עיקר
כל
המעשים
שהם
נולדים
מכח
השמים
,
וראה
שהוא
עניין
רע
וקשה
,
בעבור
קוצר
דעת
בן
אדם
לספור
המולידים
,
ואף
כי
הנולדים.
ואין
מספר
לגדודי
שמים
,
ולא
יכלו
הקדמונים
להכיר
כי
אם
אלף
ושנים
ועשרים.
ויורה
על
זה
-
שאמר
"תחת
השמים"
עם
"לכל
זמן"
(קה'
ג
,
א);
וכן
השני
,
שהוא
בפסוק
"תרתי
בלבי"
(קה'
ב
,
ג).
רלב"ג:
אמר
,
מספּר
המחשבות
המקבילות
אשר
יפלו
בענין
החכמה
,
אם
היא
מועילה
לאדם
אם
לא:
אני
קהלת
הייתי
מלך
על
ישראל
בירושלם
,
ונתתי
את
לבי
לדרוש
ולתור
בחכמה
על
כל
אשר
נעשה
תחת
השמים
,
לדעת
סבותיו
וכל
משיגיו
,
והיא
החכמה
הטבעית.
והנה
מצאתי
בזה
מחשבה
תביא
לחשוב
,
שזאת
התשוקה
אשר
שם
השם
יתעלה
בנו
לדעת
אלו
העניינים
הטבעיים
,
היא
לנקמה
ממנו;
רוצה
לומר
,
שההתעסקות
בהשגת
חכמת
הנמצאות
השפלות
הוא
ענין
רע
נתן
אלהים
לבני
האדם
להתעסק
בו.
וזה
יתבאר
,
לפי
מה
שיֵרָאה
בתחלת
המחשבה
,
מצד
הדברים
הטבעיים
בעצמם.
ר' יוסף כספי:
ואחר
יתחיל
הקדמות
ועדויות
להוליד
זאת
התולדה
עוד
,
עם
הרחבת
ביאורים
וחקירות
דרך
ויכוח
ומשא
ומתן
וזכירת
טענות
אחרות.
וזה
אמרו:
אני
קהלת
הייתי
מלך
על
ישראל
בירושלים
,
עד
שיולד
מכל
מה
שיאמר
התולדה
,
ויהיה
הפְּסָק
הוא
מה
שיאמר
"אין
טוב
באדם
שיאכל
ושתה"
וגו'
(קה'
ב
,
כד)
,
שהוא
ה'אמצעי'
הרמוז
למעלה.
וביאור
זה
,
כי
שלמה
הודיענו
שהוא
האיש
אשר
מצא
בעצמו
פנאי
ומִתון
לבא
אל
ההפלגה
והגדלת
המעשים
,
להיותו
מלך
גדול
על
אומה
נכבדת
ומקום
נכבד
ראש
ממלכתו
,
ואם
שום
אדם
מעולם
הפליג
בהגדלת
המעשים
-
הנה
עשה
הוא
זה;
כמו
שביאר
עוד
ואמר
,
שהוא
נתן
לבו
לדרוש
ולחקור
בחכמת
המתחכמים
על
כל
אשר
נעשה
תחת
השמים
,
כלומר
,
שהוא
רוצה
לעיין
מה
ענין
זאת
החכמה
הנעשית
במעשים
אשר
נעשו
תחת
השמים;
כלומר
,
שהוא
רוצה
לעיין
מה
הוא
ענין
זאת
החכמה
הנקראת
בלשון
בני
אדם
כן
,
רצוני:
הסוג
,
שזה
השם
סוג
כולל
הקצה
הראשון
והאמצעי
,
כל
שכן
על
בחירת
הקצה
הראשון
,
שההמון
יקראו
היותר
הפלגה
בו
'חכמה'.
ולכן
שם
לבו
שלמה
לדעת
,
אם
היה
כן
כמו
שיניחו
ההמון
אם
לא;
ותכף
גמר
ופסק
,
שהוא
ענין
רע
נתן
אלהים
לבני
האדם
לענות
ולהתעסק
בו;
כי
האל
הוא
הפועל
הראשון
לכל.
ר' ישעיה מטראני:
על
כל
אשר
נעשה
תחת
השמים
-
על
מעשי
בני
אדם;
וראיתי
שהוא
עניין
ועסק
רע
,
שאדם
עמל
ואין
לו
יתרון
בעמלו
,
אלא
שנתן
האלהים
זה
העניין
לבני
אדם
לענות
ולעסוק
בו
בעולם
הזה.