תנ"ך - אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא־יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֵ֥ין זִכְר֖וֹן לָרִאשֹׁנִ֑ים וְגַ֨ם לָאַחֲרֹנִ֜ים שֶׁיִּהְי֗וּ לֹֽא־יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ זִכָּר֔וֹן עִ֥ם שֶׁיִּהְי֖וּ לָאַחֲרֹנָֽה: פ (קהלת פרק א פסוק יא)

טקסט וניקוד:

אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא־יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה: פ (קהלת פרק א פסוק יא)

טקסט בלבד:

אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא־יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה: פ (קהלת פרק א פסוק יא)

תיקון קוראים:

אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא־יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה: פ (קהלת פרק א פסוק יא)

תרגום מגילות:
לֵית דּוּכרָנָא לְדָרַיָא קַדמָאִין וְאַף לְבָתְרָאִין דַּעֲתִידִין לְמִהוֵי לָא יְהֵי לְהוֹן דּוּכרָנָא עִם דָּרָא דִיהֵי בְיוֹמֵי מַלכָּא מְשִׁיחָא :

עין המסורה:
זכרון - ג': *וי' כג , כד; *קה' א , יא; ב , טז. שיהיו - ג': קה' א , יא (פעמיים); ו , ג. לאחרנה - ב': *במ' ב , לא; קה' א , יא.

מסורה גדולה:
זכרון ג' וסימנהון זכרון תרועה מקרא קדש אין זכרון לראשנים אין זכרון לחכם.

מסורה קטנה:
זכרון - ג'; שיהיו - ג'; שיהיו - ג'; לאחרנה - ב'.

רש"י:
אלא שאין זכרון לראשונים - לכך דומה להיות חדש; וגם לאחרונים שיהיו אחרינו לא יהיה להם זכרון - בדורות שיהיו לאחרונה להם. ומדרש אגדה דורשו (ראה קה"ר א , ל) כנגד איבוד זכר עמלק , וסופה של זכר אדום לימחות "ולא יהיה שריד לבית עשו" (עו' א , יח).

רשב"ם:
אין זכרון לראשונים - מוסב על "מה יתרון לאדם" (לעיל , ג). לראשונים - בני אדם שנבראו לפנינו בעולם אין להם זכרון , שכבר מתו ואבד זכרם. וגם לאחרונים - שיבואו אחרינו בעולם - לא יהיה להם זכרון עוד , עם אותן שיהיו לאחרונה , באחרית הימים של אחרונים , כי כולם ימותו ולא ייזכרו עוד. שאם ימות אדם אחד היום , לא יוולד לעולם אדם כמוהו , שאין בני אדם דומין זה לזה. אבל שאר בריות מתות יש להם זכרון , שאם ימותו אילו היום , ייוולדו למחר דוגמתן בעולם. ועל כן יאמרו הרואים 'ברייה זו דומה לברייה פלונית שעברה מן העולם' , נמצא שיש להם זכרון , לשאר בריות , מה שאין כן באדם. על כן נאמר "מה יתרון לאדם" (שם).

ר' יוסף קרא:
יש דבר שיאמר אדם: ראה זה חדש הוא - ואינו כן , שכבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו; אבל לפי שאין זכרון לראשונים , דומה בעיניו כאילו הוא דבר חדש , כמו שמפרש: אין זכרון לראשונים - לפי שכבר מתו; וכשם שדומה בעיניך עולם חדש כל מה שאתה רואה , לפי שאין אתה זוכר שנות דור ודור , כמו כן דור בניך שיעמדו אחריך לא יהיה להם זכרון עם בני בניך שיעמדו אחריהם; כמו שמפורש: גם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זכרון וגו' , ש"דור הולך ודור בא" (לעיל , ד). לפיכך אני אומר שהאדם כולו הבל.

ראב"ע:
אין זכרון - אם תאמר: אילו היה כמו זה הדבר החדש בימים הקדמונים , שמענו שִמעוֹ - אין זכרון לראשונים: גם כן יקרה לאחרונים עם אחרוני אחרונים. עד הנה דברי שלמה על דרך כלל , ועתה יחל לבאר כל הדברים שיעלו על לב.

רלב"ג:
יש דבר שיאמר האומר: ראה זה חדש הוא , כמו הענין בחדושים הגדולים אשר לא יפלו כי אם בזמן ארוך , כמו הפסד ההרים והפכת הארצות ושוב היבשה ים והים יבשה; והנה כבר היה זה לזמנים אשר היה אחד - אחד מהם מלפנינו. אבל הסבה שהביאה לחשוב בזה הענין שיהיה חדש הוא , שאין זכרון לראשונים שהיו במה שעבר מהזמן , וגם לאחרונים , שנראה אותם עתה , לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרונה אחריהם , לאורך הזמן אשר יהיה בין הִכָּפל אלו החדושים; ולזה יחשב שיהיה חדושם דבר חדש , ואין הענין כן. ומזאת המחשבה השנית יתבאר בטול המחשבה הראשונה (ראה פירושו לעיל , ג) , שהתחייב ממנה שלא יהיה יתרון בקנין החכמה; ואמנם נשארה המחשבה הראשונה צודקת בקנין העושר וכשרון המעשה , כי אין בהם בעצמם דבר קיים נצחי. וזהו הכלל העולה מהדברים בזאת הפרשה. (חלק שלישי: "אני קהלת" וגו' עד "טוב ילד מסכן וחכם"; א , יב - קה' ד , יב).

ר' יוסף כספי:
וכן אמרו כל הדברים יגעים - כלומר: דברי האדם ועסקיו במעשיו בעולם הזה; וזה , כי ענינם הוא תוספת מספר הקנינים , והמספר יתוסף לאין תכלית , אם כן לא יוכל איש לדבר וכו' , כי שום אדם לא יוכל לבא לתכלית. ולכן אמרו כל הדברים יגעים - אינו חכמה כוללת , רק לְמָה שקדם זכרו: עמל האדם במעשיו "שיעמול תחת השמש" (לעיל , ג); כי לא דבר שלמה בכל זה הספר , רק על אלו הענינים לבד. ושֵם 'דבר' הוא משותף. וכן אמרו אין כל חדש תחת השמש , כלומר: בעמל האדם "שיעמול תחת השמש" שקדם זכרו , כי על כל זה לבד בנה זה הספר. והעולה מזה כלו: "הנה הכל הבל" (להלן , יד) , רצוני: עמל האדם בהגדלת המעשים שיעמול תחת השמש , ואף שישיג ביותר מה שיוכל - כמו שעשה שלמה עצמו , שהיה מלך גדול לא נהיה כמוהו , כמו שבא העדות עליו (ראה מ"א ג , יב - יג) , גם בא הספור עליו בספר מלכים (מ"א י) , ובזה הספר גם כן (ראה קה' ב , א - י) , עד שהיו לו רבוי גדול מבתי שן ובתי זהב וכרמים וגנות ופרדסים ויערות עצים , וכן מכל הגוזמות - כי לתענוג עצמו , כל שכן להכרח גופו ולבני ביתו , די לו במעט מזה. ואם שירוץ להגיע אל תכלית רבוי הקנינים , הנה לא יוכל בשום פנים , כי המִספר טבעו שיתוסף לאין תכלית כי הדברים יגעים , ואם להתגדל ולהתפאר כענין בעלי הגוזמות , כמו שעשה אחשורוש "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" (אס' א , ד) , עד שיחשוב להתנשא להודיע כי לפניו לא היה מלך כמוהו (ע"פ נחמ' יג , כו) - הנה הוא תועה בזה , כי אין כל חדש בענין הזה; ואם יעלה לשמים שיאו (ע"פ איוב כ , ו) , הנה לחנם הוא מתנשא בזה לאמר שחִדֵש דבר המלוכה הזאת , כי כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו. וזהו כונת שלמה בזה , כאלו אמר: דע כי כל עמל האדם בהפלגת הגדלת המעשים בעולם הזה הוא הבל , ואין יתרון לעושה זה; כי ענין העולם הזה אינו , רק חזרת חלילה; ודור בונה בנינים בעולם הזה והולך לו , וקם דור אחר אחריו ובונה בנינים והולך לו , וכן תמיד , כאלו לא נברא דור אחר דור רק לבנות בניינים בעולם הזה שבעים שנה , על דרך "כשכיר יקוה פעלו" (איוב ז , ב) , ואחר ילך לו. והיה האל יתברך כדמות שוכר פועלים לבנות ולנטוע ולעבוד את האדמה שבעים שנה , על דרך משל , ואחר ישלח אותם הפועלים ויביא אחרים , וכן תמיד. כי אין מציאות האנשים בעולם הזה , רק כדמות בעל הבית שוכר פועלים יום אחד ומחר ישכור פועלים אחרים; כי בני אדם כן ענינם , אף כדמות תנועת השמש והרוח והמים (ראה לעיל , ה - ז) , על דרך משל. ועסקי האדם בעולם הזה אין להם גבול ותכלית יעמדו אצלו; וזהו אמרו: כל הדברים יגעים , כי המספר יתוסף לאין תכלית. ואם הוא רוצה להתגדל ולהוסיף על זולתו ויחשוב שעשה דבר חדוש שלא היה מעולם בארץ מיום הוסדה , הנה הוא שוטה בזה , כי מה שהיה הוא שיהיה. ואם תאמר: ואם היה לפנינו , איך לא שמענו ספור זה מעולם? התשובה: כי אין זכרון לראשונים וכו' - כלומר: כי כל הענינים נשכחים מן הקבלה באורך הזמנים , וכן מה שאתה עושה עתה ישכח לעתיד באחרית הימים. וכְלַל זאת הכונה בזה , כי אמר שלמה: דעו כי עמל האדם בהגדלת המעשים בהפלגות ובגוזמות בעולם הזה הוא הבל גמור , כי אין לו יתרון בזה. כי העולם הזה אין ענינו , רק חזרת חלילה בבֹא זה אחר סור זה , "דור הולך ודור בא" (לעיל , ד) לבנות בנינים בארץ עד שהארץ תתקיים , וזה , על דרך משל , כאשר יעשה השמש הזורח עליה והרוח המנשבת בה והמים ההולכים סביבה. ועסקיו בארץ אין להם תכלית וגבול , כי יתוספו לאין תכלית מבתים ועבדים וכרמים ובהמות ונשים וכספים וזהבים. וכן אם הגדיל אחד למספר - מה , עדין לא הגיע אל תכלית ההתנשאות בפעולה זו , כי זולתו עברו או יעברהו , שבהכרח לפניו קדמו זולתו , אם במדרגתו ואם למעלה ממדרגתו , כי אין כל חדש שיחדש שום אדם בגוזמות מספר אלו ההגדלות. ואחר שהוא כן , שהאדם בכל מה שיוכל להגדיל לא יגיע לתכלית , כי המספר יתוסף לאין תכלית , וגם לא יעשה חדוש על אשר לפניו - אם כן מבואר שפועל זה הוא פועל ההבל. ובזה הוליד שלמה זאת התולדה , רצוני , שההתחכמות המופלג בהגדלת הגוזמות במעשה העולם הזה הוא הבל; וזה ביאר עד כאן בשלש טענות , כמו שקדם זכרם.

ר' ישעיה מטראני:
ואם יש דבר שיאמר אדם: ראה זה הוא חדש - אינו חדש , שכבר היה לעולמים ולדורות הראשונים שהיו לפנינו. ואם תאמר: היאך לא שמענוהו? לפי שאין זכרון לדורות הראשונים , שכבר נשכחים הם ומקראותיהם , וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם אותם שיהיו לאחרונה.
ריכוז קישורים