תנ"ך - דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

דּ֤וֹר הֹלֵךְ֙ וְד֣וֹר בָּ֔א וְהָאָ֖רֶץ לְעוֹלָ֥ם עֹמָֽדֶת: (קהלת פרק א פסוק ד)

טקסט וניקוד:

דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת: (קהלת פרק א פסוק ד)

טקסט בלבד:

דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת: (קהלת פרק א פסוק ד)

תיקון קוראים:

דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת: (קהלת פרק א פסוק ד)

תרגום מגילות:
אֲמַר שְׁלֹמֹה בְרוּחַ נְבוּאָה דָּרָא טָבָא דְצַדִּיקַיָא אָזֵיל מִן עָלְמָא בְּגֵין חוֹבֵי דָרָא בִישָׁא דְרַשִׁיעַיָא דַעֲתִידִין לְמֵיתֵי בָתְרֵיהוֹן וְאַרעָא לְעָלְמֵי עָלְמִין קַיָימָא לְסוֹבָרָא פוֹרעָנוּתָא דְאָתיָא עַל עָלְמָא בְּגֵין חוֹבֵיהוֹן דִּבנֵי אֱנָשָׁא :

עין המסורה:
הלך - ד' חסר בסיפרא: *קה' א , ד; ט , י; י , ג; יב , ה. ודור - ב': בר' טו , טז; קה' א , ד.

מסורה קטנה:
הלך - ד' חס' בסיפ'; עמדת - ל'.

רש"י:
דור הלך ודור בא - כל מה שהרשע יגע ועמל [לעשוק ו]לגזול , אינו מכלה את מעשיו , כי הדור הולך , ודור אחר בא ונוטל הכל מיד בניו , כעניין שנאמר "בניו ירצו דלים" (איוב כ , י). והארץ לעולם עומדת - ומי הם המתקיימים? הענוִים והנמוכים המגיעים עצמן לארץ , כעניין שנאמר "וענוים ירשו ארץ" (תה' לז , יא). ומדרש תנחומא אומר (? ראה שו"ט ט , ב): כל צדיקי ישראל נקראו 'ארץ' , שנאמר "ואתם תהיו ארץ חפץ" (צירוף של שמ' יט , ו ומל' ג , יב).

רשב"ם:
דור הולך ודור בא - שכולם מתים ושבים אל העפר. והארץ לעולם עומדת וקיימת , שאינה זזה ממקומה.

ר' יוסף קרא:
דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת - פתרונו: כל הדורות עוברים ובטלים , דור אחר דור; כמו שעברו דורות הראשונים כן יעברו דורות הבאים אחריהם. לפיכך אני אומר על האדם: כולו הבל (ראה פירושו לפס' ב); אבל הארץ אינה הבל , לפי שהיא לעולם עומדת.

ראב"ע:
דור. בעבור היות כל נמצא תחת השמש מורכב מארבעה מוסדים , מהם יצאו ואליהם ישובו , והם: האש , והרוח הנח שהוא האויר , והמים , והארץ - זכר ארבעתם. והחל בארץ , שהיא כמו היולדת; ואחר כן זכר השמש (ראה להלן , ה) - מקום האש , בעבור רוב חומה , והיא האש המולדת; ואחר כן הרוח (ראה להלן , ו) והמים (ראה להלן , ז). ואמר על הארץ , שכל הנוצרים ממנה אליה ישובו ― כעניין "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" (בר' ג , יט) ― והיא עומדת , ודור בא ודור הולך. ויתכן היות ענין דור - כמו "גרים" (ש"ב ד , ג); וכמוהו "מדור באהלי רשע" (תה' פד , יא).

רלב"ג:
ואחר זה באר הסבה אשר יחשב בעבורה שאין יתרון בקנין אלו הדברים , והוא , שהם כלם הוים נפסדים , עד שימצא בהם תמיד דור הולך ודור בא; והנה לארץ , עם פחיתותה , יתרון על אישי האדם ושאר המורכבים , שהיא קיימת ונשארת. או ירצה בזה , שהארץ אשר היא לעולם עומדת , יש בה דור הולך ודור בא , כי היא הווה נפסדת בחלקיה. וזה הביאור השני הוא יותר נאות אצלנו.

ר' יוסף כספי:
ומה שאמר אחר זה: דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת וגו' - אין הכונה בזה להודיענו אם העולם נצחי אם לא , כי זהו בחכמת הטבע , ושלמה עשה ספרים רבים בזאת החכמה , ואם בעוֹנות אבותינו אבדו מאתנו. גם אין כונתו להודיענו דרך נטיית השמש (ראה להלן , ה - ו) וטבעי הנחלים עם הים (ראה להלן , ז) וש"אין כל חדש תחת השמש" (להלן , ט) , עד שילמדנו בזה שהעולם קדמון ושאין בעולם הזה שינוי טבע. ובכלל , כל זה חוץ מדעתו במקום הזה , אבל אמר דרך הרחבת הדבור: והארץ לעולם עומדת - כלומר: זמן גדול ורב , לא נדע תכליתו , וזה שאם שיהיה סוף אם לא , כי אין בזה מקום לחקירה זו.

ר' ישעיה מטראני:
מה יתרון ומה תועלת יהיה לאדם בכל עמלו שהוא עמל וקונה קניינים בעולם הזה? הלא דור הולך ודור בא , כלומר: סופו למות ולהניח הכל; וזהו פירושו של "הבל הבלים" (לעיל , ב).
ריכוז קישורים