תנ"ך - כל־הדברים יגעים לא־יוכל איש לדבר לא־תשבע עין לראות ולא־תמלא אזן משמע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּל־הַדְּבָרִ֣ים יְגֵעִ֔ים לֹא־יוּכַ֥ל אִ֖ישׁ לְדַבֵּ֑ר לֹא־תִשְׂבַּ֥ע עַ֙יִן֙ לִרְא֔וֹת וְלֹא־תִמָּלֵ֥א אֹ֖זֶן מִשְּׁמֹֽעַ: (קהלת פרק א פסוק ח)

טקסט וניקוד:

כָּל־הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא־יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא־תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא־תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ: (קהלת פרק א פסוק ח)

טקסט בלבד:

כל־הדברים יגעים לא־יוכל איש לדבר לא־תשבע עין לראות ולא־תמלא אזן משמע: (קהלת פרק א פסוק ח)

תיקון קוראים:

כל־הדברים יגעים לא־יוכל איש לדבר לא־תשבע עין לראות ולא־תמלא אזן משמע: (קהלת פרק א פסוק ח)

תרגום מגילות:
כָּל פִּתגָמַיָא דַעֲתִידִין לְמִהוֵי בְעָלְמָא אִשׁתַּלהוֹ בְהוֹן נְבִיַיָא קַדמָאֵי וְלָא יְכִילוּ לְמַשׁכַּח סוֹפְהוֹן בְּרַם הַכֵי לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לִגבַר לְמַלָלָא מָא דַעֲתִיד לְמִהוֵי בְעָלְמָא וְלָא יְכִילָא עֵינָא לְמִחזֵי כָל מָא דַעֲתִיד לְמִהוֵי בְעָלְמָא וְלָא יְכִילָא אוּדנָא לְאִתמְלָאָה מִלְמִשׁמַע פִּתגָמֵי כָל דָּיְרֵי אַרעָא :

עין המסורה:
אזן - כ"ה: שמ' כט , כ (פעמיים); וי' ח , כג; יד , יד , יז , כה , כח; ש"א ט , טו; ש"ב ז , כז; כב , מה; יש' נ , ד , ה; עמ' ג , יב; תה' יח , מה; צד , ט; מש' טו , לא; כ , יב; כה , יב; איוב יב , יא; כט , יא; לג , טז; לד , ג; מב , ה; קה' א , ח; דה"א יז , כה. משמע - ד' חסר: יש' כא , ג; לג , טו; מש' כח , ט; *קה' א , ח.

מסורה גדולה:
משמע ד' חס' נעויתי משמע משמע דמים מסיר אזנו ולא תמלא אזן משמע.

מסורה קטנה:
יגעים - ל'; אזן - כ"ה; משמע - ד' חס'.

רש"י:
כל הדברים יגיעים וגו' , לא תשבע עין... לא (בנוסחנו: ולא) תמלא אוזן - מוסב על "מה יתרון" (לעיל , ג): אם מחליף הוא עסק התורה לדבר בדברים בטילים , הרי הם יגיעים ולא יוכל להשיג את כולם. ואם במראית העין בא לעסוק , עינו לא תשבע , ואם בשמיעת האזן , אזנו לא תמלא.

רשב"ם:
כל הדברים - כל מעשה עולם יגיעים הם , שאין איש יכול לספר ולדבר כולם. לא תשבע עין לראות - כי תמיד הוא רואה ומצפה את הנולדות. ולא תמלא אוזן לשמוע (בנוסחנו: משמֹע) - תמיד אוזן שומעת ותאיבה לשמוע את המעשים שנעשים בעולם. לא תמלא - על שם שהאוזן חלולה נופל בה לשון 'מילאוי'. יגיעים - לשון "עיף ויגיע" (דב' כה , יח).

ר' יוסף קרא:
כל הדברים יגיעים לא יוכל איש לדבר - פתרונו: יש דברים הרבה שאינן בטלים לעולם , ואם באתי להזכירם היו מיייגעין אותי , לפי שהם בלא מספר ולא יוכל איש לדבר , ולהג הרבה - יגיעת בשר הוא (ע"פ קה' יב , יב). ואם באתי להזכירם - לא יוכל איש לדבר. לא תשבע עין לראות - לפי שכל מה שהוא רואה דומה בעיניו כאילו חדש. ולא תמלא אוזן משמוע - לפי שכל מה שהוא שומע דומה בעיניו כאילו לא שמע אדם כזאת. ואינו כן , אלא מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה; אין כל חדש תחת השמש.

ראב"ע:
כל הדברים. יש מפרשים יגיעים - כמו 'מַלְאִים' , וזה לא יתכן , בעבור היות יגיעים פועל עומד , כמו האחד "עיף ויגע" (דב' כה , יח). ואילו היה כעניין פירושם היה 'מיגעים' , מבנין 'פיעל הדגוש' מן "אל תיגע שמה" (יהו' ז , ג). אכן ישוב יגיעים על הדברים בעצמם , והחפץ: שהם חסרים , אין כח בהם; על כן לא יוכל איש לדבר. ואחר שהודיע הארבעה השרשים שהם עומדים על מתכונתם , ואם תקרה להם תנועה - בסוף ישובו כשהיו , אמר: ידענו הכלל , והפרטים הנולדים מהם לא יעמדו רגע אחד על מתכונת אחת; על כן לא יוכל אדם לספור אותם. והעין לא תשבע מראותם; כי סבת ראות העין התמונות - שהם מתדמות באויר הזך , ולא יעמדו רגע אחד. והאוזן לא תמלא משמוע הפרטים , כי גם סבת השמיעה - הכנסת האויר שיש בו תמונות הקולות; גם הם לא יעמדו. על כן לא תוכל העין לשלוט בפרטים , ולא האוזן לשמוע מספרם , כי אין קץ ומספר להם אצל בני אדם. לכן היוצר לבדו ידע הכלל והפרט , כי מעשה ידיו כולם.

רלב"ג:
כל הדברים האישיים ימצא בהם היגעת , עד שלא יוכל איש לדבר בהם לרבויים , לא תשבע עין לראות אותם כי רבו מאד. ואמנם אמר זה , לפי שלא תוכל העין להשיגם כלם לרבויים , ולפי שבהם עוד חלופים מצד טבעם האישיי , עד שענין הדבר האישי עתה הוא זולת ענינו אחר זה זמן מועט. ולזה לא תמלא האוזן משמוע מוחשיה , לרוב החלופים אשר בהם. אלא שעם כל זה ימָצאו בהם טבעים קיימים , יתכן שתשאר בהם הידיעה , וזה , שמה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש באלו הענינים השפָלים , עם רבויים. והסבה בזה הוא הסבוב הנמצא בהויה וההִפסד באלו הענינים , והשמירה אשר לטבעיהם מפאת הגרמים השמימיים , לפי מה שנתן להם השם יתעלה מהכח ביום הבראם.

ר' יוסף כספי:
וכן אמרו כל הדברים יגעים - כלומר: דברי האדם ועסקיו במעשיו בעולם הזה; וזה , כי ענינם הוא תוספת מספר הקנינים , והמספר יתוסף לאין תכלית , אם כן לא יוכל איש לדבר וכו' , כי שום אדם לא יוכל לבא לתכלית. ולכן אמרו כל הדברים יגעים - אינו חכמה כוללת , רק לְמָה שקדם זכרו: עמל האדם במעשיו "שיעמול תחת השמש" (לעיל , ג); כי לא דבר שלמה בכל זה הספר , רק על אלו הענינים לבד. ושֵם 'דבר' הוא משותף. וכן אמרו אין כל חדש תחת השמש , כלומר: בעמל האדם "שיעמול תחת השמש" שקדם זכרו , כי על כל זה לבד בנה זה הספר. והעולה מזה כלו: "הנה הכל הבל" (להלן , יד) , רצוני: עמל האדם בהגדלת המעשים שיעמול תחת השמש , ואף שישיג ביותר מה שיוכל - כמו שעשה שלמה עצמו , שהיה מלך גדול לא נהיה כמוהו , כמו שבא העדות עליו (ראה מ"א ג , יב - יג) , גם בא הספור עליו בספר מלכים (מ"א י) , ובזה הספר גם כן (ראה קה' ב , א - י) , עד שהיו לו רבוי גדול מבתי שן ובתי זהב וכרמים וגנות ופרדסים ויערות עצים , וכן מכל הגוזמות - כי לתענוג עצמו , כל שכן להכרח גופו ולבני ביתו , די לו במעט מזה. ואם שירוץ להגיע אל תכלית רבוי הקנינים , הנה לא יוכל בשום פנים , כי המִספר טבעו שיתוסף לאין תכלית כי הדברים יגעים , ואם להתגדל ולהתפאר כענין בעלי הגוזמות , כמו שעשה אחשורוש "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" (אס' א , ד) , עד שיחשוב להתנשא להודיע כי לפניו לא היה מלך כמוהו (ע"פ נחמ' יג , כו) - הנה הוא תועה בזה , כי אין כל חדש בענין הזה; ואם יעלה לשמים שיאו (ע"פ איוב כ , ו) , הנה לחנם הוא מתנשא בזה לאמר שחִדֵש דבר המלוכה הזאת , כי כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו. וזהו כונת שלמה בזה , כאלו אמר: דע כי כל עמל האדם בהפלגת הגדלת המעשים בעולם הזה הוא הבל , ואין יתרון לעושה זה; כי ענין העולם הזה אינו , רק חזרת חלילה; ודור בונה בנינים בעולם הזה והולך לו , וקם דור אחר אחריו ובונה בנינים והולך לו , וכן תמיד , כאלו לא נברא דור אחר דור רק לבנות בניינים בעולם הזה שבעים שנה , על דרך "כשכיר יקוה פעלו" (איוב ז , ב) , ואחר ילך לו. והיה האל יתברך כדמות שוכר פועלים לבנות ולנטוע ולעבוד את האדמה שבעים שנה , על דרך משל , ואחר ישלח אותם הפועלים ויביא אחרים , וכן תמיד. כי אין מציאות האנשים בעולם הזה , רק כדמות בעל הבית שוכר פועלים יום אחד ומחר ישכור פועלים אחרים; כי בני אדם כן ענינם , אף כדמות תנועת השמש והרוח והמים (ראה לעיל , ה - ז) , על דרך משל. ועסקי האדם בעולם הזה אין להם גבול ותכלית יעמדו אצלו; וזהו אמרו: כל הדברים יגעים , כי המספר יתוסף לאין תכלית. ואם הוא רוצה להתגדל ולהוסיף על זולתו ויחשוב שעשה דבר חדוש שלא היה מעולם בארץ מיום הוסדה , הנה הוא שוטה בזה , כי מה שהיה הוא שיהיה. ואם תאמר: ואם היה לפנינו , איך לא שמענו ספור זה מעולם? התשובה: כי אין זכרון לראשונים וכו' - כלומר: כי כל הענינים נשכחים מן הקבלה באורך הזמנים , וכן מה שאתה עושה עתה ישכח לעתיד באחרית הימים. וכְלַל זאת הכונה בזה , כי אמר שלמה: דעו כי עמל האדם בהגדלת המעשים בהפלגות ובגוזמות בעולם הזה הוא הבל גמור , כי אין לו יתרון בזה. כי העולם הזה אין ענינו , רק חזרת חלילה בבֹא זה אחר סור זה , "דור הולך ודור בא" (לעיל , ד) לבנות בנינים בארץ עד שהארץ תתקיים , וזה , על דרך משל , כאשר יעשה השמש הזורח עליה והרוח המנשבת בה והמים ההולכים סביבה. ועסקיו בארץ אין להם תכלית וגבול , כי יתוספו לאין תכלית מבתים ועבדים וכרמים ובהמות ונשים וכספים וזהבים. וכן אם הגדיל אחד למספר - מה , עדין לא הגיע אל תכלית ההתנשאות בפעולה זו , כי זולתו עברו או יעברהו , שבהכרח לפניו קדמו זולתו , אם במדרגתו ואם למעלה ממדרגתו , כי אין כל חדש שיחדש שום אדם בגוזמות מספר אלו ההגדלות. ואחר שהוא כן , שהאדם בכל מה שיוכל להגדיל לא יגיע לתכלית , כי המספר יתוסף לאין תכלית , וגם לא יעשה חדוש על אשר לפניו - אם כן מבואר שפועל זה הוא פועל ההבל. ובזה הוליד שלמה זאת התולדה , רצוני , שההתחכמות המופלג בהגדלת הגוזמות במעשה העולם הזה הוא הבל; וזה ביאר עד כאן בשלש טענות , כמו שקדם זכרם.

ר' ישעיה מטראני:
כל הדברים יגיעים - כל העניינים שאדם מתעסק בהם בעולם הזה כולם הם יגיעים ומטריחים את עוסקיהם , עד שלא יוכל לדבר מן היגיע ומן הטורח. וזו היא רעה גדולה , שאם לא היה עמל וטורח אין בכך כלום אם אין לו יתרון. לא תשבע עין לראות - שאם היה לו לאדם כל זהב וכסף שבעולם אין עינו שביעה , שעדיין מבקש לעמל ולקנות יותר; ואם אמרו לו שיש בממשלתו כל מלכיות שבעולם לא תמלא אוזנו משמוע , שעדיין רוצה לעמל ולכבש יותר אם ימצא. וסוף סוף מה זכרון יהיה לו (ע"פ פס' יא להלן) , כיון שדור הולך ודור בא וסופו למות; ואין כל חדש תחת השמש - שיוכל אדם לומר שמא נתחדש בעולם ויהיה לנו מעתה יתרון מעמלינו.
ריכוז קישורים