תנ"ך - מה־שהיה
הוא
שיהיה
ומה־שנעשה
הוא
שיעשה
ואין
כל־חדש
תחת
השמש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַה־שֶּֽׁהָיָה֙
ה֣וּא
שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה
וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה
ה֖וּא
שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה
וְאֵ֥ין
כָּל־חָדָ֖שׁ
תַּ֥חַת
הַשָּֽׁמֶשׁ:
(קהלת פרק א פסוק ט)
מַה־שֶּׁהָיָה
הוּא
שֶׁיִּהְיֶה
וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה
הוּא
שֶׁיֵּעָשֶׂה
וְאֵין
כָּל־חָדָשׁ
תַּחַת
הַשָּׁמֶשׁ:
(קהלת פרק א פסוק ט)
מה־שהיה
הוא
שיהיה
ומה־שנעשה
הוא
שיעשה
ואין
כל־חדש
תחת
השמש:
(קהלת פרק א פסוק ט)
מה־שהיה
הוא
שיהיה
ומה־שנעשה
הוא
שיעשה
ואין
כל־חדש
תחת
השמש:
(קהלת פרק א פסוק ט)
תרגום מגילות:
מָא
דַהֲוָה
מִן
קִדמַת
דְּנָא
הוּא
דַעֲתִיד
לְמִהוֵי
בָתַר
כֵּן
וּמָא
דְאִתעֲבֵיד
מִן
קִדמַת
דְּנָא
הוּא
עֲתִיד
לְאִתעֲבָדָא
עַד
סוֹף
כָּל
דָּרֵי
עָלְמָא
וְלֵית
כָּל
פִּתגָם
חֲדַת
תְּחוֹת
שִׁמשָׁא
:
עין המסורה:
שיהיה
-
ה':
*קה'
א
,
ט;
ב
,
יח;
ג
,
כב;
ח
,
ז;
י
,
יד.
שנעשה
-
ב':
קה'
א
,
ט;
ב
,
יז.
ואין
כל
-
ב':
מש'
יג
,
ז;
קה'
א
,
ט.
מסורה גדולה:
שיהיה
ה'
מה
שהיה
הוא
שיהיה
ושנאתי
במה
שיהיה
אחריו
כי
איננו
ידע
מה
שיהיה
האדם
מה
שיהיה.
רש"י:
מה
שהיה
הוא
שיהיה
וגו'
-
בכל
מה
שהוא
למד
בדבר
שהוא
חליפי
השמש
,
אין
בו
חידוש;
לא
יראה
אלא
מה
שהיה
כבר
,
שנברא
מששת
ימי
בראשית.
אבל
ההוגה
בתורה
-
מוצא
בה
תמיד
חידושי
טעמים
,
כעניין
שנאמר
"דדיה
ירווך
בכל
עת"
(מש'
ה
,
יט)
-
הדד
הזה
,
כל
זמן
שהתינוק
ממשמש
בו
מוצא
בו
טעם.
וכן
מצינו
במסכת
חגיגה
(?
ראה
חגיגה
יד
,
ב;
אדרנ"ש
נוס'
ב
יג)
,
שאמר
רבי
אליעזר
בן
הורקנוס
דברים
שלא
שמעתן
אזן
ב'מעשה
מרכבה'.
רשב"ם:
מה
שהיה
-
ומה
"יתרון
לאדם
בכל"
אלה
(לעיל
,
ג)?
מה
שהיה
כבר
הוא
שיהיה
עוד
להבא
,
ומה
שנעשה
כבר
הוא
שיעשה
עוד
להבא
,
שאין
דבר
חדש
תחת
השמש.
שהרי
יש
לך
דבר
אחד
בעולם
שיאמר
אדם
לחבירו:
ראה
זה
דבר
חדש
הוא
בעולם
,
ואין
דבריו
אמיתאין
,
שכבר
היה
לפנינו
כדבר
זה.
ר' יוסף קרא:
כל
הדברים
יגיעים
לא
יוכל
איש
לדבר
-
פתרונו:
יש
דברים
הרבה
שאינן
בטלים
לעולם
,
ואם
באתי
להזכירם
היו
מיייגעין
אותי
,
לפי
שהם
בלא
מספר
ולא
יוכל
איש
לדבר
,
ולהג
הרבה
-
יגיעת
בשר
הוא
(ע"פ
קה'
יב
,
יב).
ואם
באתי
להזכירם
-
לא
יוכל
איש
לדבר.
לא
תשבע
עין
לראות
-
לפי
שכל
מה
שהוא
רואה
דומה
בעיניו
כאילו
חדש.
ולא
תמלא
אוזן
משמוע
-
לפי
שכל
מה
שהוא
שומע
דומה
בעיניו
כאילו
לא
שמע
אדם
כזאת.
ואינו
כן
,
אלא
מה
שהיה
הוא
שיהיה
ומה
שנעשה
הוא
שיעשה;
אין
כל
חדש
תחת
השמש.
ראב"ע:
מה
שהיה.
אמר
המשורר
על
הבריאות
העליונות
"כי
הוא
צוה
ונבראו.
ויעמידם
לעד
לעולם"
(תה'
קמח
,
ה
-
ו);
ועל
הבריאות
שלמטה
אמר
"כי
נשגב
שמו
לבדו"
(שם
,
יג);
והענין
,
כי
תהו
הם
(ע"פ
ש"א
יב
,
כא)
כולם.
וענין
מה
שהיה
הוא
על
הגלגלים
וצבאותם
,
כי
הם
כמו
עגולות
,
חוזרות
חלילה
,
וראשיתם
כסופם
וסופם
כראשיתם.
ומה
שנעשה
הוא
שייעשה
-
על
הכללים
שהם
שמורים
,
כמין
אדם
ומין
סוס
ומין
כל
חי
ומין
כל
צמח.
ותולדות
אלה
-
מתנועות
העליונים;
ואם
העליונים
עומדים
-
יעמדו
הכללים
שהם
בתבנית
מערכות
הצבאות.
והענין:
אע"פ
שלא
אוכל
לספור
הפרטים
,
כלליהם
שמורים
וידועים
וספורים.
ועל
זה
הדרך
תראה
עולם
שלמעלה
ומטה
עומד
על
דרך
אחד
ואין
כל
חדש.
רלב"ג:
כל
הדברים
האישיים
ימצא
בהם
היגעת
,
עד
שלא
יוכל
איש
לדבר
בהם
לרבויים
,
לא
תשבע
עין
לראות
אותם
כי
רבו
מאד.
ואמנם
אמר
זה
,
לפי
שלא
תוכל
העין
להשיגם
כלם
לרבויים
,
ולפי
שבהם
עוד
חלופים
מצד
טבעם
האישיי
,
עד
שענין
הדבר
האישי
עתה
הוא
זולת
ענינו
אחר
זה
זמן
מועט.
ולזה
לא
תמלא
האוזן
משמוע
מוחשיה
,
לרוב
החלופים
אשר
בהם.
אלא
שעם
כל
זה
ימָצאו
בהם
טבעים
קיימים
,
יתכן
שתשאר
בהם
הידיעה
,
וזה
,
שמה
שהיה
הוא
שיהיה
ומה
שנעשה
הוא
שיעשה
ואין
כל
חדש
באלו
הענינים
השפָלים
,
עם
רבויים.
והסבה
בזה
הוא
הסבוב
הנמצא
בהויה
וההִפסד
באלו
הענינים
,
והשמירה
אשר
לטבעיהם
מפאת
הגרמים
השמימיים
,
לפי
מה
שנתן
להם
השם
יתעלה
מהכח
ביום
הבראם.
ר' יוסף כספי:
וכן
אמרו
כל
הדברים
יגעים
-
כלומר:
דברי
האדם
ועסקיו
במעשיו
בעולם
הזה;
וזה
,
כי
ענינם
הוא
תוספת
מספר
הקנינים
,
והמספר
יתוסף
לאין
תכלית
,
אם
כן
לא
יוכל
איש
לדבר
וכו'
,
כי
שום
אדם
לא
יוכל
לבא
לתכלית.
ולכן
אמרו
כל
הדברים
יגעים
-
אינו
חכמה
כוללת
,
רק
לְמָה
שקדם
זכרו:
עמל
האדם
במעשיו
"שיעמול
תחת
השמש"
(לעיל
,
ג);
כי
לא
דבר
שלמה
בכל
זה
הספר
,
רק
על
אלו
הענינים
לבד.
ושֵם
'דבר'
הוא
משותף.
וכן
אמרו
אין
כל
חדש
תחת
השמש
,
כלומר:
בעמל
האדם
"שיעמול
תחת
השמש"
שקדם
זכרו
,
כי
על
כל
זה
לבד
בנה
זה
הספר.
והעולה
מזה
כלו:
"הנה
הכל
הבל"
(להלן
,
יד)
,
רצוני:
עמל
האדם
בהגדלת
המעשים
שיעמול
תחת
השמש
,
ואף
שישיג
ביותר
מה
שיוכל
-
כמו
שעשה
שלמה
עצמו
,
שהיה
מלך
גדול
לא
נהיה
כמוהו
,
כמו
שבא
העדות
עליו
(ראה
מ"א
ג
,
יב
-
יג)
,
גם
בא
הספור
עליו
בספר
מלכים
(מ"א
י)
,
ובזה
הספר
גם
כן
(ראה
קה'
ב
,
א
-
י)
,
עד
שהיו
לו
רבוי
גדול
מבתי
שן
ובתי
זהב
וכרמים
וגנות
ופרדסים
ויערות
עצים
,
וכן
מכל
הגוזמות
-
כי
לתענוג
עצמו
,
כל
שכן
להכרח
גופו
ולבני
ביתו
,
די
לו
במעט
מזה.
ואם
שירוץ
להגיע
אל
תכלית
רבוי
הקנינים
,
הנה
לא
יוכל
בשום
פנים
,
כי
המִספר
טבעו
שיתוסף
לאין
תכלית
כי
הדברים
יגעים
,
ואם
להתגדל
ולהתפאר
כענין
בעלי
הגוזמות
,
כמו
שעשה
אחשורוש
"בהראותו
את
עושר
כבוד
מלכותו"
(אס'
א
,
ד)
,
עד
שיחשוב
להתנשא
להודיע
כי
לפניו
לא
היה
מלך
כמוהו
(ע"פ
נחמ'
יג
,
כו)
-
הנה
הוא
תועה
בזה
,
כי
אין
כל
חדש
בענין
הזה;
ואם
יעלה
לשמים
שיאו
(ע"פ
איוב
כ
,
ו)
,
הנה
לחנם
הוא
מתנשא
בזה
לאמר
שחִדֵש
דבר
המלוכה
הזאת
,
כי
כבר
היה
לעולמים
אשר
היה
מלפנינו.
וזהו
כונת
שלמה
בזה
,
כאלו
אמר:
דע
כי
כל
עמל
האדם
בהפלגת
הגדלת
המעשים
בעולם
הזה
הוא
הבל
,
ואין
יתרון
לעושה
זה;
כי
ענין
העולם
הזה
אינו
,
רק
חזרת
חלילה;
ודור
בונה
בנינים
בעולם
הזה
והולך
לו
,
וקם
דור
אחר
אחריו
ובונה
בנינים
והולך
לו
,
וכן
תמיד
,
כאלו
לא
נברא
דור
אחר
דור
רק
לבנות
בניינים
בעולם
הזה
שבעים
שנה
,
על
דרך
"כשכיר
יקוה
פעלו"
(איוב
ז
,
ב)
,
ואחר
ילך
לו.
והיה
האל
יתברך
כדמות
שוכר
פועלים
לבנות
ולנטוע
ולעבוד
את
האדמה
שבעים
שנה
,
על
דרך
משל
,
ואחר
ישלח
אותם
הפועלים
ויביא
אחרים
,
וכן
תמיד.
כי
אין
מציאות
האנשים
בעולם
הזה
,
רק
כדמות
בעל
הבית
שוכר
פועלים
יום
אחד
ומחר
ישכור
פועלים
אחרים;
כי
בני
אדם
כן
ענינם
,
אף
כדמות
תנועת
השמש
והרוח
והמים
(ראה
לעיל
,
ה
-
ז)
,
על
דרך
משל.
ועסקי
האדם
בעולם
הזה
אין
להם
גבול
ותכלית
יעמדו
אצלו;
וזהו
אמרו:
כל
הדברים
יגעים
,
כי
המספר
יתוסף
לאין
תכלית.
ואם
הוא
רוצה
להתגדל
ולהוסיף
על
זולתו
ויחשוב
שעשה
דבר
חדוש
שלא
היה
מעולם
בארץ
מיום
הוסדה
,
הנה
הוא
שוטה
בזה
,
כי
מה
שהיה
הוא
שיהיה.
ואם
תאמר:
ואם
היה
לפנינו
,
איך
לא
שמענו
ספור
זה
מעולם?
התשובה:
כי
אין
זכרון
לראשונים
וכו'
-
כלומר:
כי
כל
הענינים
נשכחים
מן
הקבלה
באורך
הזמנים
,
וכן
מה
שאתה
עושה
עתה
ישכח
לעתיד
באחרית
הימים.
וכְלַל
זאת
הכונה
בזה
,
כי
אמר
שלמה:
דעו
כי
עמל
האדם
בהגדלת
המעשים
בהפלגות
ובגוזמות
בעולם
הזה
הוא
הבל
גמור
,
כי
אין
לו
יתרון
בזה.
כי
העולם
הזה
אין
ענינו
,
רק
חזרת
חלילה
בבֹא
זה
אחר
סור
זה
,
"דור
הולך
ודור
בא"
(לעיל
,
ד)
לבנות
בנינים
בארץ
עד
שהארץ
תתקיים
,
וזה
,
על
דרך
משל
,
כאשר
יעשה
השמש
הזורח
עליה
והרוח
המנשבת
בה
והמים
ההולכים
סביבה.
ועסקיו
בארץ
אין
להם
תכלית
וגבול
,
כי
יתוספו
לאין
תכלית
מבתים
ועבדים
וכרמים
ובהמות
ונשים
וכספים
וזהבים.
וכן
אם
הגדיל
אחד
למספר
-
מה
,
עדין
לא
הגיע
אל
תכלית
ההתנשאות
בפעולה
זו
,
כי
זולתו
עברו
או
יעברהו
,
שבהכרח
לפניו
קדמו
זולתו
,
אם
במדרגתו
ואם
למעלה
ממדרגתו
,
כי
אין
כל
חדש
שיחדש
שום
אדם
בגוזמות
מספר
אלו
ההגדלות.
ואחר
שהוא
כן
,
שהאדם
בכל
מה
שיוכל
להגדיל
לא
יגיע
לתכלית
,
כי
המספר
יתוסף
לאין
תכלית
,
וגם
לא
יעשה
חדוש
על
אשר
לפניו
-
אם
כן
מבואר
שפועל
זה
הוא
פועל
ההבל.
ובזה
הוליד
שלמה
זאת
התולדה
,
רצוני
,
שההתחכמות
המופלג
בהגדלת
הגוזמות
במעשה
העולם
הזה
הוא
הבל;
וזה
ביאר
עד
כאן
בשלש
טענות
,
כמו
שקדם
זכרם.
ר' ישעיה מטראני:
כל
הדברים
יגיעים
-
כל
העניינים
שאדם
מתעסק
בהם
בעולם
הזה
כולם
הם
יגיעים
ומטריחים
את
עוסקיהם
,
עד
שלא
יוכל
לדבר
מן
היגיע
ומן
הטורח.
וזו
היא
רעה
גדולה
,
שאם
לא
היה
עמל
וטורח
אין
בכך
כלום
אם
אין
לו
יתרון.
לא
תשבע
עין
לראות
-
שאם
היה
לו
לאדם
כל
זהב
וכסף
שבעולם
אין
עינו
שביעה
,
שעדיין
מבקש
לעמל
ולקנות
יותר;
ואם
אמרו
לו
שיש
בממשלתו
כל
מלכיות
שבעולם
לא
תמלא
אוזנו
משמוע
,
שעדיין
רוצה
לעמל
ולכבש
יותר
אם
ימצא.
וסוף
סוף
מה
זכרון
יהיה
לו
(ע"פ
פס'
יא
להלן)
,
כיון
שדור
הולך
ודור
בא
וסופו
למות;
ואין
כל
חדש
תחת
השמש
-
שיוכל
אדם
לומר
שמא
נתחדש
בעולם
ויהיה
לנו
מעתה
יתרון
מעמלינו.