תנ"ך - מה־שהיה הוא שיהיה ומה־שנעשה הוא שיעשה ואין כל־חדש תחת השמש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כָּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ: (קהלת פרק א פסוק ט)

טקסט וניקוד:

מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: (קהלת פרק א פסוק ט)

טקסט בלבד:

מה־שהיה הוא שיהיה ומה־שנעשה הוא שיעשה ואין כל־חדש תחת השמש: (קהלת פרק א פסוק ט)

תיקון קוראים:

מה־שהיה הוא שיהיה ומה־שנעשה הוא שיעשה ואין כל־חדש תחת השמש: (קהלת פרק א פסוק ט)

תרגום מגילות:
מָא דַהֲוָה מִן קִדמַת דְּנָא הוּא דַעֲתִיד לְמִהוֵי בָתַר כֵּן וּמָא דְאִתעֲבֵיד מִן קִדמַת דְּנָא הוּא עֲתִיד לְאִתעֲבָדָא עַד סוֹף כָּל דָּרֵי עָלְמָא וְלֵית כָּל פִּתגָם חֲדַת תְּחוֹת שִׁמשָׁא :

עין המסורה:
שיהיה - ה': *קה' א , ט; ב , יח; ג , כב; ח , ז; י , יד. שנעשה - ב': קה' א , ט; ב , יז. ואין כל - ב': מש' יג , ז; קה' א , ט.

מסורה גדולה:
שיהיה ה' מה שהיה הוא שיהיה ושנאתי במה שיהיה אחריו כי איננו ידע מה שיהיה האדם מה שיהיה.

מסורה קטנה:
שיהיה - ה'; שנעשה - ב'; ואין כל - ב'.

רש"י:
מה שהיה הוא שיהיה וגו' - בכל מה שהוא למד בדבר שהוא חליפי השמש , אין בו חידוש; לא יראה אלא מה שהיה כבר , שנברא מששת ימי בראשית. אבל ההוגה בתורה - מוצא בה תמיד חידושי טעמים , כעניין שנאמר "דדיה ירווך בכל עת" (מש' ה , יט) - הדד הזה , כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו טעם. וכן מצינו במסכת חגיגה (? ראה חגיגה יד , ב; אדרנ"ש נוס' ב יג) , שאמר רבי אליעזר בן הורקנוס דברים שלא שמעתן אזן ב'מעשה מרכבה'.

רשב"ם:
מה שהיה - ומה "יתרון לאדם בכל" אלה (לעיל , ג)? מה שהיה כבר הוא שיהיה עוד להבא , ומה שנעשה כבר הוא שיעשה עוד להבא , שאין דבר חדש תחת השמש. שהרי יש לך דבר אחד בעולם שיאמר אדם לחבירו: ראה זה דבר חדש הוא בעולם , ואין דבריו אמיתאין , שכבר היה לפנינו כדבר זה.

ר' יוסף קרא:
כל הדברים יגיעים לא יוכל איש לדבר - פתרונו: יש דברים הרבה שאינן בטלים לעולם , ואם באתי להזכירם היו מיייגעין אותי , לפי שהם בלא מספר ולא יוכל איש לדבר , ולהג הרבה - יגיעת בשר הוא (ע"פ קה' יב , יב). ואם באתי להזכירם - לא יוכל איש לדבר. לא תשבע עין לראות - לפי שכל מה שהוא רואה דומה בעיניו כאילו חדש. ולא תמלא אוזן משמוע - לפי שכל מה שהוא שומע דומה בעיניו כאילו לא שמע אדם כזאת. ואינו כן , אלא מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה; אין כל חדש תחת השמש.

ראב"ע:
מה שהיה. אמר המשורר על הבריאות העליונות "כי הוא צוה ונבראו. ויעמידם לעד לעולם" (תה' קמח , ה - ו); ועל הבריאות שלמטה אמר "כי נשגב שמו לבדו" (שם , יג); והענין , כי תהו הם (ע"פ ש"א יב , כא) כולם. וענין מה שהיה הוא על הגלגלים וצבאותם , כי הם כמו עגולות , חוזרות חלילה , וראשיתם כסופם וסופם כראשיתם. ומה שנעשה הוא שייעשה - על הכללים שהם שמורים , כמין אדם ומין סוס ומין כל חי ומין כל צמח. ותולדות אלה - מתנועות העליונים; ואם העליונים עומדים - יעמדו הכללים שהם בתבנית מערכות הצבאות. והענין: אע"פ שלא אוכל לספור הפרטים , כלליהם שמורים וידועים וספורים. ועל זה הדרך תראה עולם שלמעלה ומטה עומד על דרך אחד ואין כל חדש.

רלב"ג:
כל הדברים האישיים ימצא בהם היגעת , עד שלא יוכל איש לדבר בהם לרבויים , לא תשבע עין לראות אותם כי רבו מאד. ואמנם אמר זה , לפי שלא תוכל העין להשיגם כלם לרבויים , ולפי שבהם עוד חלופים מצד טבעם האישיי , עד שענין הדבר האישי עתה הוא זולת ענינו אחר זה זמן מועט. ולזה לא תמלא האוזן משמוע מוחשיה , לרוב החלופים אשר בהם. אלא שעם כל זה ימָצאו בהם טבעים קיימים , יתכן שתשאר בהם הידיעה , וזה , שמה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש באלו הענינים השפָלים , עם רבויים. והסבה בזה הוא הסבוב הנמצא בהויה וההִפסד באלו הענינים , והשמירה אשר לטבעיהם מפאת הגרמים השמימיים , לפי מה שנתן להם השם יתעלה מהכח ביום הבראם.

ר' יוסף כספי:
וכן אמרו כל הדברים יגעים - כלומר: דברי האדם ועסקיו במעשיו בעולם הזה; וזה , כי ענינם הוא תוספת מספר הקנינים , והמספר יתוסף לאין תכלית , אם כן לא יוכל איש לדבר וכו' , כי שום אדם לא יוכל לבא לתכלית. ולכן אמרו כל הדברים יגעים - אינו חכמה כוללת , רק לְמָה שקדם זכרו: עמל האדם במעשיו "שיעמול תחת השמש" (לעיל , ג); כי לא דבר שלמה בכל זה הספר , רק על אלו הענינים לבד. ושֵם 'דבר' הוא משותף. וכן אמרו אין כל חדש תחת השמש , כלומר: בעמל האדם "שיעמול תחת השמש" שקדם זכרו , כי על כל זה לבד בנה זה הספר. והעולה מזה כלו: "הנה הכל הבל" (להלן , יד) , רצוני: עמל האדם בהגדלת המעשים שיעמול תחת השמש , ואף שישיג ביותר מה שיוכל - כמו שעשה שלמה עצמו , שהיה מלך גדול לא נהיה כמוהו , כמו שבא העדות עליו (ראה מ"א ג , יב - יג) , גם בא הספור עליו בספר מלכים (מ"א י) , ובזה הספר גם כן (ראה קה' ב , א - י) , עד שהיו לו רבוי גדול מבתי שן ובתי זהב וכרמים וגנות ופרדסים ויערות עצים , וכן מכל הגוזמות - כי לתענוג עצמו , כל שכן להכרח גופו ולבני ביתו , די לו במעט מזה. ואם שירוץ להגיע אל תכלית רבוי הקנינים , הנה לא יוכל בשום פנים , כי המִספר טבעו שיתוסף לאין תכלית כי הדברים יגעים , ואם להתגדל ולהתפאר כענין בעלי הגוזמות , כמו שעשה אחשורוש "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" (אס' א , ד) , עד שיחשוב להתנשא להודיע כי לפניו לא היה מלך כמוהו (ע"פ נחמ' יג , כו) - הנה הוא תועה בזה , כי אין כל חדש בענין הזה; ואם יעלה לשמים שיאו (ע"פ איוב כ , ו) , הנה לחנם הוא מתנשא בזה לאמר שחִדֵש דבר המלוכה הזאת , כי כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו. וזהו כונת שלמה בזה , כאלו אמר: דע כי כל עמל האדם בהפלגת הגדלת המעשים בעולם הזה הוא הבל , ואין יתרון לעושה זה; כי ענין העולם הזה אינו , רק חזרת חלילה; ודור בונה בנינים בעולם הזה והולך לו , וקם דור אחר אחריו ובונה בנינים והולך לו , וכן תמיד , כאלו לא נברא דור אחר דור רק לבנות בניינים בעולם הזה שבעים שנה , על דרך "כשכיר יקוה פעלו" (איוב ז , ב) , ואחר ילך לו. והיה האל יתברך כדמות שוכר פועלים לבנות ולנטוע ולעבוד את האדמה שבעים שנה , על דרך משל , ואחר ישלח אותם הפועלים ויביא אחרים , וכן תמיד. כי אין מציאות האנשים בעולם הזה , רק כדמות בעל הבית שוכר פועלים יום אחד ומחר ישכור פועלים אחרים; כי בני אדם כן ענינם , אף כדמות תנועת השמש והרוח והמים (ראה לעיל , ה - ז) , על דרך משל. ועסקי האדם בעולם הזה אין להם גבול ותכלית יעמדו אצלו; וזהו אמרו: כל הדברים יגעים , כי המספר יתוסף לאין תכלית. ואם הוא רוצה להתגדל ולהוסיף על זולתו ויחשוב שעשה דבר חדוש שלא היה מעולם בארץ מיום הוסדה , הנה הוא שוטה בזה , כי מה שהיה הוא שיהיה. ואם תאמר: ואם היה לפנינו , איך לא שמענו ספור זה מעולם? התשובה: כי אין זכרון לראשונים וכו' - כלומר: כי כל הענינים נשכחים מן הקבלה באורך הזמנים , וכן מה שאתה עושה עתה ישכח לעתיד באחרית הימים. וכְלַל זאת הכונה בזה , כי אמר שלמה: דעו כי עמל האדם בהגדלת המעשים בהפלגות ובגוזמות בעולם הזה הוא הבל גמור , כי אין לו יתרון בזה. כי העולם הזה אין ענינו , רק חזרת חלילה בבֹא זה אחר סור זה , "דור הולך ודור בא" (לעיל , ד) לבנות בנינים בארץ עד שהארץ תתקיים , וזה , על דרך משל , כאשר יעשה השמש הזורח עליה והרוח המנשבת בה והמים ההולכים סביבה. ועסקיו בארץ אין להם תכלית וגבול , כי יתוספו לאין תכלית מבתים ועבדים וכרמים ובהמות ונשים וכספים וזהבים. וכן אם הגדיל אחד למספר - מה , עדין לא הגיע אל תכלית ההתנשאות בפעולה זו , כי זולתו עברו או יעברהו , שבהכרח לפניו קדמו זולתו , אם במדרגתו ואם למעלה ממדרגתו , כי אין כל חדש שיחדש שום אדם בגוזמות מספר אלו ההגדלות. ואחר שהוא כן , שהאדם בכל מה שיוכל להגדיל לא יגיע לתכלית , כי המספר יתוסף לאין תכלית , וגם לא יעשה חדוש על אשר לפניו - אם כן מבואר שפועל זה הוא פועל ההבל. ובזה הוליד שלמה זאת התולדה , רצוני , שההתחכמות המופלג בהגדלת הגוזמות במעשה העולם הזה הוא הבל; וזה ביאר עד כאן בשלש טענות , כמו שקדם זכרם.

ר' ישעיה מטראני:
כל הדברים יגיעים - כל העניינים שאדם מתעסק בהם בעולם הזה כולם הם יגיעים ומטריחים את עוסקיהם , עד שלא יוכל לדבר מן היגיע ומן הטורח. וזו היא רעה גדולה , שאם לא היה עמל וטורח אין בכך כלום אם אין לו יתרון. לא תשבע עין לראות - שאם היה לו לאדם כל זהב וכסף שבעולם אין עינו שביעה , שעדיין מבקש לעמל ולקנות יותר; ואם אמרו לו שיש בממשלתו כל מלכיות שבעולם לא תמלא אוזנו משמוע , שעדיין רוצה לעמל ולכבש יותר אם ימצא. וסוף סוף מה זכרון יהיה לו (ע"פ פס' יא להלן) , כיון שדור הולך ודור בא וסופו למות; ואין כל חדש תחת השמש - שיוכל אדם לומר שמא נתחדש בעולם ויהיה לנו מעתה יתרון מעמלינו.
ריכוז קישורים