תנ"ך - יש דבר שיאמר ראה־זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יֵ֥שׁ דָּבָ֛ר שֶׁיֹּאמַ֥ר רְאֵה־זֶ֖ה חָדָ֣שׁ ה֑וּא כְּבָר֙ הָיָ֣ה לְעֹֽלָמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה מִלְּפָנֵֽנוּ: (קהלת פרק א פסוק י)

טקסט וניקוד:

יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה־זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ: (קהלת פרק א פסוק י)

טקסט בלבד:

יש דבר שיאמר ראה־זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו: (קהלת פרק א פסוק י)

תיקון קוראים:

יש דבר שיאמר ראה־זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו: (קהלת פרק א פסוק י)

תרגום מגילות:
אִית פִּתגָם דְּיֵימַר אֱנָשׁ חֲזִי דֵין פִּתגָם חֲדַת הוּא וּכבָר הֲוָה לְעָלְמַיָא בְיוֹמֵי קַדמָאֵי דַּהֲווֹ מִן קִדמַת דְּנָא :

עין המסורה:
לעלמים - ג' חסר (בלישנא): תה' קמה , יג; קה' א , י; דנ' ט , כד. אשר היה - ג' בסיפרא: קה' א , י , טז; ד , טז.

מסורה קטנה:
לעלמים - ג' חס'; אשר היה - ג' בסיפ'.

רש"י:
יש דבר בא לידך תחת השמש , שיאמר לך האומר עליו: ראה , זה הדבר חדש הוא - ואינו חדש , שכבר היה לעולמים שעברו לפנינו.

רשב"ם:
מה שהיה - ומה "יתרון לאדם בכל" אלה (לעיל , ג)? מה שהיה כבר הוא שיהיה עוד להבא , ומה שנעשה כבר הוא שיעשה עוד להבא , שאין דבר חדש תחת השמש. שהרי יש לך דבר אחד בעולם שיאמר אדם לחבירו: ראה זה דבר חדש הוא בעולם , ואין דבריו אמיתאין , שכבר היה לפנינו כדבר זה.

ר' יוסף קרא:
יש דבר שיאמר אדם: ראה זה חדש הוא - ואינו כן , שכבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו; אבל לפי שאין זכרון לראשונים , דומה בעיניו כאילו הוא דבר חדש , כמו שמפרש: אין זכרון לראשונים - לפי שכבר מתו; וכשם שדומה בעיניך עולם חדש כל מה שאתה רואה , לפי שאין אתה זוכר שנות דור ודור , כמו כן דור בניך שיעמדו אחריך לא יהיה להם זכרון עם בני בניך שיעמדו אחריהם; כמו שמפורש: גם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זכרון וגו' , ש"דור הולך ודור בא" (לעיל , ד). לפיכך אני אומר שהאדם כולו הבל.

ראב"ע:
יש דבר - ימָצא 'יש' ברוב בלשון הקודש על הדבר הנמצא לפרקים מעטים; כמו "ויש אשר יהיה הענן" (במ' ט , כ); "ויש נספה" (מש' יג , כג); "ויש מפזר" (ראה מש' יא , כד); "ויש רשע מאריך ברעתו" (קה' ז , טו) - כי ברוב , "שנות רשעים תקצרנה" (מש' י , כז). ואם יֵראה לאדם דבר חדש - כבר היה לעולמים. ופירוש עולמים - זמנים; וכן "צור עולמים" (יש' כו , ד); "מלכותך מלכות כל עולמים" (תה' קמה , יג); "תשועת עולמים" (יש' מה , יז) - תשועת נצח וזמנים רבים.

רלב"ג:
יש דבר שיאמר האומר: ראה זה חדש הוא , כמו הענין בחדושים הגדולים אשר לא יפלו כי אם בזמן ארוך , כמו הפסד ההרים והפכת הארצות ושוב היבשה ים והים יבשה; והנה כבר היה זה לזמנים אשר היה אחד - אחד מהם מלפנינו. אבל הסבה שהביאה לחשוב בזה הענין שיהיה חדש הוא , שאין זכרון לראשונים שהיו במה שעבר מהזמן , וגם לאחרונים , שנראה אותם עתה , לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרונה אחריהם , לאורך הזמן אשר יהיה בין הִכָּפל אלו החדושים; ולזה יחשב שיהיה חדושם דבר חדש , ואין הענין כן. ומזאת המחשבה השנית יתבאר בטול המחשבה הראשונה (ראה פירושו לעיל , ג) , שהתחייב ממנה שלא יהיה יתרון בקנין החכמה; ואמנם נשארה המחשבה הראשונה צודקת בקנין העושר וכשרון המעשה , כי אין בהם בעצמם דבר קיים נצחי. וזהו הכלל העולה מהדברים בזאת הפרשה. (חלק שלישי: "אני קהלת" וגו' עד "טוב ילד מסכן וחכם"; א , יב - קה' ד , יב).

רלב"ג - ביאור המילות:
לעולמים - לזמנים; וכמוהו "ועבדו לעולם" (שמ' כא , ו) , שהוא זמן היובל. (חלק שלישי) : "אני קהלת" וגו' (א , יב) עד "טוב ילד מסכן וחכם" (קה' ד , יב).

ר' יוסף כספי:
וכן אמרו כל הדברים יגעים - כלומר: דברי האדם ועסקיו במעשיו בעולם הזה; וזה , כי ענינם הוא תוספת מספר הקנינים , והמספר יתוסף לאין תכלית , אם כן לא יוכל איש לדבר וכו' , כי שום אדם לא יוכל לבא לתכלית. ולכן אמרו כל הדברים יגעים - אינו חכמה כוללת , רק לְמָה שקדם זכרו: עמל האדם במעשיו "שיעמול תחת השמש" (לעיל , ג); כי לא דבר שלמה בכל זה הספר , רק על אלו הענינים לבד. ושֵם 'דבר' הוא משותף. וכן אמרו אין כל חדש תחת השמש , כלומר: בעמל האדם "שיעמול תחת השמש" שקדם זכרו , כי על כל זה לבד בנה זה הספר. והעולה מזה כלו: "הנה הכל הבל" (להלן , יד) , רצוני: עמל האדם בהגדלת המעשים שיעמול תחת השמש , ואף שישיג ביותר מה שיוכל - כמו שעשה שלמה עצמו , שהיה מלך גדול לא נהיה כמוהו , כמו שבא העדות עליו (ראה מ"א ג , יב - יג) , גם בא הספור עליו בספר מלכים (מ"א י) , ובזה הספר גם כן (ראה קה' ב , א - י) , עד שהיו לו רבוי גדול מבתי שן ובתי זהב וכרמים וגנות ופרדסים ויערות עצים , וכן מכל הגוזמות - כי לתענוג עצמו , כל שכן להכרח גופו ולבני ביתו , די לו במעט מזה. ואם שירוץ להגיע אל תכלית רבוי הקנינים , הנה לא יוכל בשום פנים , כי המִספר טבעו שיתוסף לאין תכלית כי הדברים יגעים , ואם להתגדל ולהתפאר כענין בעלי הגוזמות , כמו שעשה אחשורוש "בהראותו את עושר כבוד מלכותו" (אס' א , ד) , עד שיחשוב להתנשא להודיע כי לפניו לא היה מלך כמוהו (ע"פ נחמ' יג , כו) - הנה הוא תועה בזה , כי אין כל חדש בענין הזה; ואם יעלה לשמים שיאו (ע"פ איוב כ , ו) , הנה לחנם הוא מתנשא בזה לאמר שחִדֵש דבר המלוכה הזאת , כי כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו. וזהו כונת שלמה בזה , כאלו אמר: דע כי כל עמל האדם בהפלגת הגדלת המעשים בעולם הזה הוא הבל , ואין יתרון לעושה זה; כי ענין העולם הזה אינו , רק חזרת חלילה; ודור בונה בנינים בעולם הזה והולך לו , וקם דור אחר אחריו ובונה בנינים והולך לו , וכן תמיד , כאלו לא נברא דור אחר דור רק לבנות בניינים בעולם הזה שבעים שנה , על דרך "כשכיר יקוה פעלו" (איוב ז , ב) , ואחר ילך לו. והיה האל יתברך כדמות שוכר פועלים לבנות ולנטוע ולעבוד את האדמה שבעים שנה , על דרך משל , ואחר ישלח אותם הפועלים ויביא אחרים , וכן תמיד. כי אין מציאות האנשים בעולם הזה , רק כדמות בעל הבית שוכר פועלים יום אחד ומחר ישכור פועלים אחרים; כי בני אדם כן ענינם , אף כדמות תנועת השמש והרוח והמים (ראה לעיל , ה - ז) , על דרך משל. ועסקי האדם בעולם הזה אין להם גבול ותכלית יעמדו אצלו; וזהו אמרו: כל הדברים יגעים , כי המספר יתוסף לאין תכלית. ואם הוא רוצה להתגדל ולהוסיף על זולתו ויחשוב שעשה דבר חדוש שלא היה מעולם בארץ מיום הוסדה , הנה הוא שוטה בזה , כי מה שהיה הוא שיהיה. ואם תאמר: ואם היה לפנינו , איך לא שמענו ספור זה מעולם? התשובה: כי אין זכרון לראשונים וכו' - כלומר: כי כל הענינים נשכחים מן הקבלה באורך הזמנים , וכן מה שאתה עושה עתה ישכח לעתיד באחרית הימים. וכְלַל זאת הכונה בזה , כי אמר שלמה: דעו כי עמל האדם בהגדלת המעשים בהפלגות ובגוזמות בעולם הזה הוא הבל גמור , כי אין לו יתרון בזה. כי העולם הזה אין ענינו , רק חזרת חלילה בבֹא זה אחר סור זה , "דור הולך ודור בא" (לעיל , ד) לבנות בנינים בארץ עד שהארץ תתקיים , וזה , על דרך משל , כאשר יעשה השמש הזורח עליה והרוח המנשבת בה והמים ההולכים סביבה. ועסקיו בארץ אין להם תכלית וגבול , כי יתוספו לאין תכלית מבתים ועבדים וכרמים ובהמות ונשים וכספים וזהבים. וכן אם הגדיל אחד למספר - מה , עדין לא הגיע אל תכלית ההתנשאות בפעולה זו , כי זולתו עברו או יעברהו , שבהכרח לפניו קדמו זולתו , אם במדרגתו ואם למעלה ממדרגתו , כי אין כל חדש שיחדש שום אדם בגוזמות מספר אלו ההגדלות. ואחר שהוא כן , שהאדם בכל מה שיוכל להגדיל לא יגיע לתכלית , כי המספר יתוסף לאין תכלית , וגם לא יעשה חדוש על אשר לפניו - אם כן מבואר שפועל זה הוא פועל ההבל. ובזה הוליד שלמה זאת התולדה , רצוני , שההתחכמות המופלג בהגדלת הגוזמות במעשה העולם הזה הוא הבל; וזה ביאר עד כאן בשלש טענות , כמו שקדם זכרם.

ר' ישעיה מטראני:
ואם יש דבר שיאמר אדם: ראה זה הוא חדש - אינו חדש , שכבר היה לעולמים ולדורות הראשונים שהיו לפנינו. ואם תאמר: היאך לא שמענוהו? לפי שאין זכרון לדורות הראשונים , שכבר נשכחים הם ומקראותיהם , וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם אותם שיהיו לאחרונה.
ריכוז קישורים