תנ"ך - יש
דבר
שיאמר
ראה־זה
חדש
הוא
כבר
היה
לעלמים
אשר
היה
מלפננו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יֵ֥שׁ
דָּבָ֛ר
שֶׁיֹּאמַ֥ר
רְאֵה־זֶ֖ה
חָדָ֣שׁ
ה֑וּא
כְּבָר֙
הָיָ֣ה
לְעֹֽלָמִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
הָיָ֖ה
מִלְּפָנֵֽנוּ:
(קהלת פרק א פסוק י)
יֵשׁ
דָּבָר
שֶׁיֹּאמַר
רְאֵה־זֶה
חָדָשׁ
הוּא
כְּבָר
הָיָה
לְעֹלָמִים
אֲשֶׁר
הָיָה
מִלְּפָנֵנוּ:
(קהלת פרק א פסוק י)
יש
דבר
שיאמר
ראה־זה
חדש
הוא
כבר
היה
לעלמים
אשר
היה
מלפננו:
(קהלת פרק א פסוק י)
יש
דבר
שיאמר
ראה־זה
חדש
הוא
כבר
היה
לעלמים
אשר
היה
מלפננו:
(קהלת פרק א פסוק י)
תרגום מגילות:
אִית
פִּתגָם
דְּיֵימַר
אֱנָשׁ
חֲזִי
דֵין
פִּתגָם
חֲדַת
הוּא
וּכבָר
הֲוָה
לְעָלְמַיָא
בְיוֹמֵי
קַדמָאֵי
דַּהֲווֹ
מִן
קִדמַת
דְּנָא
:
עין המסורה:
לעלמים
-
ג'
חסר
(בלישנא):
תה'
קמה
,
יג;
קה'
א
,
י;
דנ'
ט
,
כד.
אשר
היה
-
ג'
בסיפרא:
קה'
א
,
י
,
טז;
ד
,
טז.
רש"י:
יש
דבר
בא
לידך
תחת
השמש
,
שיאמר
לך
האומר
עליו:
ראה
,
זה
הדבר
חדש
הוא
-
ואינו
חדש
,
שכבר
היה
לעולמים
שעברו
לפנינו.
רשב"ם:
מה
שהיה
-
ומה
"יתרון
לאדם
בכל"
אלה
(לעיל
,
ג)?
מה
שהיה
כבר
הוא
שיהיה
עוד
להבא
,
ומה
שנעשה
כבר
הוא
שיעשה
עוד
להבא
,
שאין
דבר
חדש
תחת
השמש.
שהרי
יש
לך
דבר
אחד
בעולם
שיאמר
אדם
לחבירו:
ראה
זה
דבר
חדש
הוא
בעולם
,
ואין
דבריו
אמיתאין
,
שכבר
היה
לפנינו
כדבר
זה.
ר' יוסף קרא:
יש
דבר
שיאמר
אדם:
ראה
זה
חדש
הוא
-
ואינו
כן
,
שכבר
היה
לעולמים
אשר
היה
מלפנינו;
אבל
לפי
שאין
זכרון
לראשונים
,
דומה
בעיניו
כאילו
הוא
דבר
חדש
,
כמו
שמפרש:
אין
זכרון
לראשונים
-
לפי
שכבר
מתו;
וכשם
שדומה
בעיניך
עולם
חדש
כל
מה
שאתה
רואה
,
לפי
שאין
אתה
זוכר
שנות
דור
ודור
,
כמו
כן
דור
בניך
שיעמדו
אחריך
לא
יהיה
להם
זכרון
עם
בני
בניך
שיעמדו
אחריהם;
כמו
שמפורש:
גם
לאחרונים
שיהיו
לא
יהיה
להם
זכרון
וגו'
,
ש"דור
הולך
ודור
בא"
(לעיל
,
ד).
לפיכך
אני
אומר
שהאדם
כולו
הבל.
ראב"ע:
יש
דבר
-
ימָצא
'יש'
ברוב
בלשון
הקודש
על
הדבר
הנמצא
לפרקים
מעטים;
כמו
"ויש
אשר
יהיה
הענן"
(במ'
ט
,
כ);
"ויש
נספה"
(מש'
יג
,
כג);
"ויש
מפזר"
(ראה
מש'
יא
,
כד);
"ויש
רשע
מאריך
ברעתו"
(קה'
ז
,
טו)
-
כי
ברוב
,
"שנות
רשעים
תקצרנה"
(מש'
י
,
כז).
ואם
יֵראה
לאדם
דבר
חדש
-
כבר
היה
לעולמים.
ופירוש
עולמים
-
זמנים;
וכן
"צור
עולמים"
(יש'
כו
,
ד);
"מלכותך
מלכות
כל
עולמים"
(תה'
קמה
,
יג);
"תשועת
עולמים"
(יש'
מה
,
יז)
-
תשועת
נצח
וזמנים
רבים.
רלב"ג:
יש
דבר
שיאמר
האומר:
ראה
זה
חדש
הוא
,
כמו
הענין
בחדושים
הגדולים
אשר
לא
יפלו
כי
אם
בזמן
ארוך
,
כמו
הפסד
ההרים
והפכת
הארצות
ושוב
היבשה
ים
והים
יבשה;
והנה
כבר
היה
זה
לזמנים
אשר
היה
אחד
-
אחד
מהם
מלפנינו.
אבל
הסבה
שהביאה
לחשוב
בזה
הענין
שיהיה
חדש
הוא
,
שאין
זכרון
לראשונים
שהיו
במה
שעבר
מהזמן
,
וגם
לאחרונים
,
שנראה
אותם
עתה
,
לא
יהיה
להם
זכרון
עם
שיהיו
לאחרונה
אחריהם
,
לאורך
הזמן
אשר
יהיה
בין
הִכָּפל
אלו
החדושים;
ולזה
יחשב
שיהיה
חדושם
דבר
חדש
,
ואין
הענין
כן.
ומזאת
המחשבה
השנית
יתבאר
בטול
המחשבה
הראשונה
(ראה
פירושו
לעיל
,
ג)
,
שהתחייב
ממנה
שלא
יהיה
יתרון
בקנין
החכמה;
ואמנם
נשארה
המחשבה
הראשונה
צודקת
בקנין
העושר
וכשרון
המעשה
,
כי
אין
בהם
בעצמם
דבר
קיים
נצחי.
וזהו
הכלל
העולה
מהדברים
בזאת
הפרשה.
(חלק
שלישי:
"אני
קהלת"
וגו'
עד
"טוב
ילד
מסכן
וחכם";
א
,
יב
-
קה'
ד
,
יב).
רלב"ג - ביאור המילות:
לעולמים
-
לזמנים;
וכמוהו
"ועבדו
לעולם"
(שמ'
כא
,
ו)
,
שהוא
זמן
היובל.
(חלק
שלישי)
:
"אני
קהלת"
וגו'
(א
,
יב)
עד
"טוב
ילד
מסכן
וחכם"
(קה'
ד
,
יב).
ר' יוסף כספי:
וכן
אמרו
כל
הדברים
יגעים
-
כלומר:
דברי
האדם
ועסקיו
במעשיו
בעולם
הזה;
וזה
,
כי
ענינם
הוא
תוספת
מספר
הקנינים
,
והמספר
יתוסף
לאין
תכלית
,
אם
כן
לא
יוכל
איש
לדבר
וכו'
,
כי
שום
אדם
לא
יוכל
לבא
לתכלית.
ולכן
אמרו
כל
הדברים
יגעים
-
אינו
חכמה
כוללת
,
רק
לְמָה
שקדם
זכרו:
עמל
האדם
במעשיו
"שיעמול
תחת
השמש"
(לעיל
,
ג);
כי
לא
דבר
שלמה
בכל
זה
הספר
,
רק
על
אלו
הענינים
לבד.
ושֵם
'דבר'
הוא
משותף.
וכן
אמרו
אין
כל
חדש
תחת
השמש
,
כלומר:
בעמל
האדם
"שיעמול
תחת
השמש"
שקדם
זכרו
,
כי
על
כל
זה
לבד
בנה
זה
הספר.
והעולה
מזה
כלו:
"הנה
הכל
הבל"
(להלן
,
יד)
,
רצוני:
עמל
האדם
בהגדלת
המעשים
שיעמול
תחת
השמש
,
ואף
שישיג
ביותר
מה
שיוכל
-
כמו
שעשה
שלמה
עצמו
,
שהיה
מלך
גדול
לא
נהיה
כמוהו
,
כמו
שבא
העדות
עליו
(ראה
מ"א
ג
,
יב
-
יג)
,
גם
בא
הספור
עליו
בספר
מלכים
(מ"א
י)
,
ובזה
הספר
גם
כן
(ראה
קה'
ב
,
א
-
י)
,
עד
שהיו
לו
רבוי
גדול
מבתי
שן
ובתי
זהב
וכרמים
וגנות
ופרדסים
ויערות
עצים
,
וכן
מכל
הגוזמות
-
כי
לתענוג
עצמו
,
כל
שכן
להכרח
גופו
ולבני
ביתו
,
די
לו
במעט
מזה.
ואם
שירוץ
להגיע
אל
תכלית
רבוי
הקנינים
,
הנה
לא
יוכל
בשום
פנים
,
כי
המִספר
טבעו
שיתוסף
לאין
תכלית
כי
הדברים
יגעים
,
ואם
להתגדל
ולהתפאר
כענין
בעלי
הגוזמות
,
כמו
שעשה
אחשורוש
"בהראותו
את
עושר
כבוד
מלכותו"
(אס'
א
,
ד)
,
עד
שיחשוב
להתנשא
להודיע
כי
לפניו
לא
היה
מלך
כמוהו
(ע"פ
נחמ'
יג
,
כו)
-
הנה
הוא
תועה
בזה
,
כי
אין
כל
חדש
בענין
הזה;
ואם
יעלה
לשמים
שיאו
(ע"פ
איוב
כ
,
ו)
,
הנה
לחנם
הוא
מתנשא
בזה
לאמר
שחִדֵש
דבר
המלוכה
הזאת
,
כי
כבר
היה
לעולמים
אשר
היה
מלפנינו.
וזהו
כונת
שלמה
בזה
,
כאלו
אמר:
דע
כי
כל
עמל
האדם
בהפלגת
הגדלת
המעשים
בעולם
הזה
הוא
הבל
,
ואין
יתרון
לעושה
זה;
כי
ענין
העולם
הזה
אינו
,
רק
חזרת
חלילה;
ודור
בונה
בנינים
בעולם
הזה
והולך
לו
,
וקם
דור
אחר
אחריו
ובונה
בנינים
והולך
לו
,
וכן
תמיד
,
כאלו
לא
נברא
דור
אחר
דור
רק
לבנות
בניינים
בעולם
הזה
שבעים
שנה
,
על
דרך
"כשכיר
יקוה
פעלו"
(איוב
ז
,
ב)
,
ואחר
ילך
לו.
והיה
האל
יתברך
כדמות
שוכר
פועלים
לבנות
ולנטוע
ולעבוד
את
האדמה
שבעים
שנה
,
על
דרך
משל
,
ואחר
ישלח
אותם
הפועלים
ויביא
אחרים
,
וכן
תמיד.
כי
אין
מציאות
האנשים
בעולם
הזה
,
רק
כדמות
בעל
הבית
שוכר
פועלים
יום
אחד
ומחר
ישכור
פועלים
אחרים;
כי
בני
אדם
כן
ענינם
,
אף
כדמות
תנועת
השמש
והרוח
והמים
(ראה
לעיל
,
ה
-
ז)
,
על
דרך
משל.
ועסקי
האדם
בעולם
הזה
אין
להם
גבול
ותכלית
יעמדו
אצלו;
וזהו
אמרו:
כל
הדברים
יגעים
,
כי
המספר
יתוסף
לאין
תכלית.
ואם
הוא
רוצה
להתגדל
ולהוסיף
על
זולתו
ויחשוב
שעשה
דבר
חדוש
שלא
היה
מעולם
בארץ
מיום
הוסדה
,
הנה
הוא
שוטה
בזה
,
כי
מה
שהיה
הוא
שיהיה.
ואם
תאמר:
ואם
היה
לפנינו
,
איך
לא
שמענו
ספור
זה
מעולם?
התשובה:
כי
אין
זכרון
לראשונים
וכו'
-
כלומר:
כי
כל
הענינים
נשכחים
מן
הקבלה
באורך
הזמנים
,
וכן
מה
שאתה
עושה
עתה
ישכח
לעתיד
באחרית
הימים.
וכְלַל
זאת
הכונה
בזה
,
כי
אמר
שלמה:
דעו
כי
עמל
האדם
בהגדלת
המעשים
בהפלגות
ובגוזמות
בעולם
הזה
הוא
הבל
גמור
,
כי
אין
לו
יתרון
בזה.
כי
העולם
הזה
אין
ענינו
,
רק
חזרת
חלילה
בבֹא
זה
אחר
סור
זה
,
"דור
הולך
ודור
בא"
(לעיל
,
ד)
לבנות
בנינים
בארץ
עד
שהארץ
תתקיים
,
וזה
,
על
דרך
משל
,
כאשר
יעשה
השמש
הזורח
עליה
והרוח
המנשבת
בה
והמים
ההולכים
סביבה.
ועסקיו
בארץ
אין
להם
תכלית
וגבול
,
כי
יתוספו
לאין
תכלית
מבתים
ועבדים
וכרמים
ובהמות
ונשים
וכספים
וזהבים.
וכן
אם
הגדיל
אחד
למספר
-
מה
,
עדין
לא
הגיע
אל
תכלית
ההתנשאות
בפעולה
זו
,
כי
זולתו
עברו
או
יעברהו
,
שבהכרח
לפניו
קדמו
זולתו
,
אם
במדרגתו
ואם
למעלה
ממדרגתו
,
כי
אין
כל
חדש
שיחדש
שום
אדם
בגוזמות
מספר
אלו
ההגדלות.
ואחר
שהוא
כן
,
שהאדם
בכל
מה
שיוכל
להגדיל
לא
יגיע
לתכלית
,
כי
המספר
יתוסף
לאין
תכלית
,
וגם
לא
יעשה
חדוש
על
אשר
לפניו
-
אם
כן
מבואר
שפועל
זה
הוא
פועל
ההבל.
ובזה
הוליד
שלמה
זאת
התולדה
,
רצוני
,
שההתחכמות
המופלג
בהגדלת
הגוזמות
במעשה
העולם
הזה
הוא
הבל;
וזה
ביאר
עד
כאן
בשלש
טענות
,
כמו
שקדם
זכרם.
ר' ישעיה מטראני:
ואם
יש
דבר
שיאמר
אדם:
ראה
זה
הוא
חדש
-
אינו
חדש
,
שכבר
היה
לעולמים
ולדורות
הראשונים
שהיו
לפנינו.
ואם
תאמר:
היאך
לא
שמענוהו?
לפי
שאין
זכרון
לדורות
הראשונים
,
שכבר
נשכחים
הם
ומקראותיהם
,
וגם
לאחרונים
שיהיו
לא
יהיה
להם
זכרון
עם
אותם
שיהיו
לאחרונה.