תנ"ך - אשריך ארץ שמלכך בן־חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַשְׁרֵ֣יךְ אֶ֔רֶץ שֶׁמַּלְכֵּ֖ךְ בֶּן־חוֹרִ֑ים וְשָׂרַ֙יִךְ֙ בָּעֵ֣ת יֹאכֵ֔לוּ בִּגְבוּרָ֖ה וְלֹ֥א בַשְּׁתִֽי: (קהלת פרק י פסוק יז)

טקסט וניקוד:

אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי: (קהלת פרק י פסוק יז)

טקסט בלבד:

אשריך ארץ שמלכך בן־חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי: (קהלת פרק י פסוק יז)

תיקון קוראים:

אשריך ארץ שמלכך בן־חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי: (קהלת פרק י פסוק יז)

תרגום מגילות:
טָב לִיך אַרעָא דְיִשׂרָאֵל בְּעִידָּן דְּיִשׁלוֹט עֲלַך חִזקִיָה בַר אָחָז דְּהוּא מִן יֵיחוּס בֵּית דָּוִיד מַלכָּא דְיִשׂרָאֵל דְּהוּא גְבַר תַּקִיף בְּאוֹרָיתָא וְנָפֵיק יְדֵי חוֹבַת פִּיקוֹדַיָא וְרַברְבָנִיך בָּתַר דִּמקָרְבִין תָּמִידָא אָכְלִין לַחמָא בִזמַן אַרבַּע שָׁעִין מִן עֲמַל יְדֵיהוֹן בִּגבוּרַת אוֹרָיתָא וְלָא בְחַלָשׁוּת וְסַמיוּת עֵינָא :

עין המסורה:
שמלכך - ב': קה' י , טז , יז.

מסורה קטנה:
בשתי - ל' וכול ערב כות' ב' מ' א'.

רש"י:
בגבורה ולא בשתי - שעוסקין בגבורת החכמה והבינה , ולא בשתיית יין.

רשב"ם:
אשריך ארץ - אשרי לך ארץ שמלכך בן חורין (בנוסחנו: חורים) - חשוב וחכם , לפי שהוא מקיים העולם בחכמתו , ושרייך התכופין על המלך אוכלין בעת אכילת בני אדם; ברוב גבורה שהם נלחמים עם האוייבים כדי לקיים את הארץ , ובעת אכילה באין לבתיהן ואוכלין. ולא בשתי - ואין עוסקין בשתיית יין ואכילות גסות. ועל כן יש לך לידבק במלך בן חורין , למען יהיה העולם מקויים. בשְתִי - לא שמעתי בו כלום מדוע לא ננקד 'בשֶתי' , מן 'שָתָה' , כמו "קֶרי" (וי' כו , כא) מן 'קָרָה'.

ר' יוסף קרא:
אשרך (בנוסחנו: אשריך) ארץ שמלכך בן חורין (בנוסחנו: חורים) - פתרונו: אשרך ארץ שמלכך נוהג דרך חירות ודרך שרים , שעד שלא יאכל עוסק בגבורה להעמיד מלכותו לבטח. וכן שריך בעת יאכלו. בגבורה - שפושט בכל אויביו ומביא שלל ואוכל. ולא בשתי - פתרונו: ולא כמלך נער , שאינו עוסק כי אם באכילה ושתייה ולא בגבורה , ומתוך כך אויביו מתגברים עליו ושמים ארצו לשמה. אבל מלך שעוסק בגבורה בכל בקר עד שלא יאכל , משקיט את ארצו.

ראב"ע:
אשרך (בנוסחנו: אשריך) - זאת המלה באה , בלא סמיכת דיבור , בלשון רבים: "אשרי האיש" (תה' א , א); ובסמיכה - פעם בלשון רבים: "ובוטח ביי' אשריו" (מש' טז , כ) , ובמקום אחר בלשון יחיד: "ושומר תורה אשרהו" (מש' כט , יח). אמר רבי משה הכהן נשמתו עדן: "אשרהו" - לשון רבים; וכן "עינהו" (איוב כד , כג); "גבורהו" (נח' ב , ד); "בהתפללו בעד רעהו" (איוב מב , י); והראיה: "כי נכח עיני יי' דרכי איש" (מש' ה , כא). ושכח "הנה עין יי' אל יראיו" (תה' לג , יח); גם כן "ידהו" (חב' ג , י) - לשון יחיד; ו"גבורהו" (נח' ב , ד) - כן מגן כל גבור שיש בו. ובעבור מלת "בהתפללו בעד רעהו" (איוב מב , י) - נהפך העולם? ואם כן , "ביד רעהו העדולמי" (בר' לח , כ) - שנים היה! ומה הפרש בין "רעו" (יר' ו , כא) ו"רעהו" (בר' יא , ג)? "שיו" (דב' כב , א) - "שיהו" (ש"א יד , לד)? גם בפעלים: "ירדפוֹ" (הו' ח , ג) - "ירדפהו" (שו' ט , מ). אולי התפלל איוב בעד כל אחד מרעיו תפלה בעצמה (ראה איוב מב , י) , ולקח כל אחד מהם שבעה פרים ושבעה אלים (ראה שם , ח - ט)? ויורה על מלת "אשרהו" (מש' כט , יח) שהוא לשון יחיד: אשרך ארץ. ועניין בן חורים - שיעשה מעשה הגדולים; והפך: "בן בליעל" (ש"א כה , יז). אמר אחד מהמפרשים (ראה השרשים: 'חור' , וראה רס"ג אגרון ע' 215 ): ידוע שאין בעינים כדמות הלובן שהוא דומה לאור , ואין למטה מהשחור. והכתוב ידַמה הגדולים ללובן , והקטנים , שאין להם מעלה וגדולה , לחושך. ויפרש חורים - לבנים , כמו "חור כרפס ותכלת" (אס' א , ו); גם יפרש כן "ואורגים חורי" (יש' יט , ט); "סלי חורי" (בר' מ , טז). ו'לבן' בלשון ארמית - 'חיור'; והפך החורים - חשוכים: "ובל יתיצב לפני חשוכים" (ראה מש' כב , כט). יש מפרש (ראה מחברת פיל': 'שת'; רש"י; רשב"ם) ולא בשתי - כמו 'בשתיה'. ויש אומרים: בשתי - כעניין דלות , וכמוהו "ונשתו מים מהים" (יש' יט , ה); "לשונם בצמא נשתה" (יש' מא , יז); והעניין: כי כל מעשיהם בגבורה. ועניין סמיכת גבורה לאכילה - עד שיתאוו ויתאכל המאכל הראשון; והעניין , שאינם אוכלים כי אם לצורך , ולא בשביל תענוג.

רלב"ג:
אשרי האדם שהשכל בו בן חורין , ועוזריו הם בלתי רודפים אל התאוות , אבל יקחו הצריך לבד מעניני זה העולם בגבורה על הכח המתעורר , ולא ברדיפת התאוה אשר שתיית היין היא מעניינה.

רלב"ג - ביאור המילות:
בשתי - הוא שם מן 'שתה' , וענינו 'שתיה'; כמו שיעשה מ'פרה' - פרי , ומ'מרה' - מרי , ומ'דלה' - דלי. ולזה אמרו ז"ל (ראה שבת י , א): בגבורה של תורה ולא בשתייה של יין.

ר' ישעיה מטראני:
בן חורים - בן חשובים; שמתוך שאבותיו היו חשובים מעשיהם היו מתוקנים , וזה למד מהם. ושרייך בעת יאכלו , ואכילתם אינם קובעים אותה על שתיית היין , אלא על גבורת החכמה והצדק , שליבם תמיד לעשות משפט וצדק. בשתי - כמו שתאמר מן בָּכָה: בְּכִי , כך תאמר מן שָׁתָה: שְׁתִי.
ריכוז קישורים