תנ"ך - ראיתי עבדים על־סוסים ושרים הלכים כעבדים על־הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רָאִ֥יתִי עֲבָדִ֖ים עַל־סוּסִ֑ים וְשָׂרִ֛ים הֹלְכִ֥ים כַּעֲבָדִ֖ים עַל־הָאָֽרֶץ: (קהלת פרק י פסוק ז)

טקסט וניקוד:

רָאִיתִי עֲבָדִים עַל־סוּסִים וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל־הָאָרֶץ: (קהלת פרק י פסוק ז)

טקסט בלבד:

ראיתי עבדים על־סוסים ושרים הלכים כעבדים על־הארץ: (קהלת פרק י פסוק ז)

תיקון קוראים:

ראיתי עבדים על־סוסים ושרים הלכים כעבדים על־הארץ: (קהלת פרק י פסוק ז)

תרגום מגילות:
אֲמַר שְׁלֹמֹה מַלכָּא בְרוּחַ נְבוּאָה חֲמֵית עַמְמַיָא דַהֲווֹ מִשׁתַּעבְּדִין מִן קִדמַת דְּנָא לְעַמָא בֵית יִשׂרָאֵל מִתגַּבְּרִין וְרָכְבִין עַל סוּסָוָון כְּאַרכּוֹנִין וְעַמָא בֵית יִשׂרָאֵל וְרַברְבָנֵיהוֹן אָזְלִין הֵי כְעַבדִין עַל אַרעָא :

רש"י:
וראיתי (לפנינו: ראיתי) עבדים על סוסים - כשדים , שנאמר בהם "זה העם לא היה" (יש' כג , יג) , יתעלו להיות על סוסים , מוליכים את שבויי ישראל בקולרין. הולכין כעבדים על הארץ - לפני קרונין של כשדים.

רשב"ם:
ראיתי עבדים - פירוש הוא של "ניתן הסכל" וגו' (לעיל , ו). שהעבדים מתנהגים כאדונים וקצינים להיות רוכבי סוסים , והשרים הולכים כעבדים בלי רכיבת סוסים; שהעליונים למטה ותחתונים למעלה.

ר' יוסף קרא:
יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיוצא מלפני השליט - שהיה לו לשליט לצוות ולומר: הושיבו איש פלוני עשיר במרומים רבים , בראש הקרואים , ואיש פלוני סכל באין לב (ע"פ יר' ה , כא) , הושיבוהו בשפל; והוא שגג וציוה: הושיבו את הסכל במרומים רבים , ואותו שהוא עשיר ציוה להושיב בשפל. שלא ידע בסכל שהוא סכל ולא ידע בעשיר שהוא עשיר. לשגגה זו דומה , שראיתי עבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על הארץ.

ראב"ע:
ראיתי. זה הפסוק - מענין הפסוק הראשון (לעיל , ו); ועל כולם אמר בתחלה "יש" (לעיל , ה) , כמו שפירשתי (קה' א , י) שהוא הנמצא לפרקים מעטים.

רלב"ג:
וכזה גם כן יקרה מרוע הסדור , שהעבדים יצליחו וירכבו על סוסים , ואדוניהם ישפלו וילכו כעבדים על הארץ.

ר' יוסף כספי:
ועוד טענה אחרת על ביאור שקצה זאת החכמה היא הבל , כי יש רעה ראיתי תחת השמש וכו'. וטעם כשגגה שיוצא מלפני השליט - כי השליט והמלך יתן בעלי הסכלות במרומים רבים ויעשה אותם שרים גדולים , ויושיב בשפל את החכמים , שהם העשירים , בעלי גדולת המעשים; וכן מצדו ובמצוָתו ילכו העבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים וכו'. ולא תועיל לזה הפלגת זאת החכמה , כי יזדמן כמה פעמים שהפחותים והסכלים יהיו קרובים למלכות , וזה אם לסבות רבות חיצוניות מצדם , אין סבה עצמית בזה , אם לסבה שהמלך והשליט נער חסר לב (ע"פ מש' ז , ז; ראה להלן , טז) , כמו רחבעם שנִשֵּׂא והגדיל הנערים ש"גדלו אתו" (מ"א יב , ח).

ר' ישעיה מטראני:
ראיתי עבדים שעלו בגדולה ורוכבים על סוסים , וראיתי שרים שירדו מגדולתם והולכים כעבדים על הארץ. וכל זה הוא "כשגגה שיוצָא מלפני השליט" (לעיל , ה) , והוא דבר שאינו הגון.
ריכוז קישורים