תנ"ך - חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ: (קהלת פרק י פסוק ח)

טקסט וניקוד:

חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ: (קהלת פרק י פסוק ח)

טקסט בלבד:

חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש: (קהלת פרק י פסוק ח)

תיקון קוראים:

חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש: (קהלת פרק י פסוק ח)

תרגום מגילות:
עֲנָת מִדַּת דִּינָא וְכֵין אֲמַרַת אִינוּן גְּרַמוּ לְהוֹן כָּל דָּא הֵיכְמָא דִגבַר כָּרֵי שׁוּחָה בְפָרָשַׁת אוֹרחָא בֵַּהּ אִתחַיַיב לְמִיפַּל וְאוּמָא דַעֲבַרַת עַל גְּזֵירַת מֵימְרָא דַייָ וּפרַקוּ נִירָא דְמָרֵי עָלְמָא נְפַלוּ בְיַד מַלכָּא רַשִׁיעָא דְּנָכֵית לְהוֹן כְּחִויָא :

עין המסורה:
יפול - ב' בסיפרא: קה' י , ח; יא , ג. יפול - ז' מלא: יש' י , לד; יג , טו; נד , טו; יח' ו , יב; עמ' ט , ט; דה"א יב , כ; וכל קהלת (קה' י , ח; יא , ג - נחשבים במניין זה לאחד). וכל משלי דכותהון בר מן ג' חסר: מש' יא , ה , יד; יג , יז.

מסורה קטנה:
חפר - ל'; גומץ - ל'; ישכנו נחש - ל'.

רש"י:
חופר גומץ , שוחה , בו יפול - פעמים שהוא נופל בו; כלומר: יש לך חורש רעה , וסופה לשוב עליו; סוף שכלה זרעו של נבוכד נצר על ידי כלי בית המקדש , שנאמר "ועל מרי שמיא התרוממת" (דנ' ה , כג). ופורץ גדר - סייג של חכמים , לעבור על דבריהם. ישכנו נחש - מיתה בידי שמים; אלא לפי שדיבר בלשון 'פריצת גדר' , הזכיר בתשלומיו לשון 'נשיכת נחש' , שהוא דר בחורי נקבי כתלים פרוצים.

רשב"ם:
חופר גומץ - הולך ומוכיח את האדם , שאם יש לו אומנות אחֵר שלא יעסוק באומניות הללו , לפי שפעמים שהוא עצמו נכשל בהן. שלא יהא חופר שוחות , שפעמים שהוא עצמו נופל ומת. כעיניין שאמרו רבותינו (ראה פסחים כח , א): גיראה בגיראיה משתדי , מדוול ידיה משתלים; סדנא בסדניה יתיב , מדויל ידיה משתלים. ולא יהא פורץ גדירות , שלא ישכוהו נחשים המצויין בסדקי הגדר. ולא יסיע ולא יזיז אבנים גדולות , לפי שהוא נעצב בעצבון. ולא יהא בוקע עצים , מחמת הטורח שהוא גדול , ומתחמם באותה מלאכה חימום גדול. וכן עושה הרעה - פרי מעלליו יאכל (ע"פ יש' ג , י) , כי זורע עמל יקצור און (ע"פ מש' כב , ח). גומץ - לשון 'גומָא' ושוחה. מסיע אבנים - דוגמת "ויסיעו אבנים גדולות" (מ"א ה , לא). יסכן בם - לשון חימום , כמו "ותהי למלך סוכנת" (מ"א א , ד).

ר' יוסף קרא:
חופר גומץ בו יפול ופורץ גדר ישכנו נחש - המצוי בין הגדירות. כשם ששני דברים הללו , החופר והפורץ , סבור שבאים לו לתקנה ובאים לו לתקלה , כמו כן הרבה פעמים אדם חורש על רעה והרעה תסוב עליו; וכמו כן:

ראב"ע:
חופר. דע , כי גומץ - אחד ואין שיני , גם בן ואח אין לו (ע"פ קה' ד , ח) במקרא. וחופר יורה על עניינו , שהוא כמו "בור כרה ויחפרהו" (תה' ז , טז). ויתכן שישוב זה העניין על השליט שיעשה הפך האמת (ראה פירושו לעיל , ה); ופורץ גדר - כנוהו חכמים קדמונים (ראה ע"ז כז , ב). או יהי עניינו על הכסיל; והעניין: אע"פ שימצאו בעולם דברים הפך האמת , הוא במעט; אך ברוב - חופר גומץ בו יפול , והחכם הרואה את הנולד לא (ע"פ אבות) יפול.

רלב"ג:
אלא שרוע זה הסדור הוא מיוחס אלינו , לא אל השם יתעלה , כי זה יהיה להעדר הדבקות בינינו ובין השם יתעלה. ובהתיר האדם זה הקשר אשר בינו ובין השם , אשר בעבורו הוא מושגח , הוא דומה למי שחופר חפירה ויפול בה , כי מידו היתה זאת לו (ע"פ יש' נ , יא) , ולמי שפורץ הגדר אשר הוא מונע הנחש מִגַעת בו , וישכנו אחר זה הנחש מצד סור הגדר אשר היה מונע מגעת בו. ולא ידמה לזה לבד , אבל למי שמסיע אבנים ממקום למקום ויוּכֶּה בהם בעצמם , או למי שבוקע עצים ויכנס מהם קוץ בידו , עד שבעצם מעשיו יִזוֹק. וזהו ההבדל אשר בין זה הענין והענין הקודם בפסוק שלפני זה; רצוני , כי הענין ההוא לא יהיה בו ההיזק מעצם פעולתו , אבל במקרה.

רלב"ג - ביאור המילות:
גומץ - חפירה.

ר' יוסף כספי:
ולכן אמר על זה , רצוני: על השליט השוגג: חופר גומץ בו יפול , וכן מסיע אבנים וכו' , וכן אם קהה הברזל , וכן אם ישוך הנחש וכו' , וכן ושפתות כסיל תבלענו.

ר' ישעיה מטראני:
חופר גומץ בו יפול - כלומר: החושב רעה על חברו , סוף שישוב מחשבתו בראשו; כמו שחשב המן לתלות מרדכי , ולבסוף נתלו הוא ובניו (ראה אס' ט , כה). ופורץ גדר ישכנו נחש - כלומר: מי שיראה דברים מתוקנים , ומקנאה הוא רוצה לשבש ולקלקל אותם כדי שיוזקו שם בני אדם , סוף שיחזור ההזק עליו ויאבד הוא. ולפי שדיבר בלשון 'פריצת גדר' , לפיכך הזכיר בתשלומיו לשון 'נשיכת נחש' , שדר בחורי הכתלים.
ריכוז קישורים