תנ"ך - הבל
הבלים
אמר
הקוהלת
הכל
הבל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֲבֵ֧ל
הֲבָלִ֛ים
אָמַ֥ר
הַקּוֹהֶ֖לֶת
הַכֹּ֥ל
הָֽבֶל:
(קהלת פרק יב פסוק ח)
הֲבֵל
הֲבָלִים
אָמַר
הַקּוֹהֶלֶת
הַכֹּל
הָבֶל:
(קהלת פרק יב פסוק ח)
הבל
הבלים
אמר
הקוהלת
הכל
הבל:
(קהלת פרק יב פסוק ח)
הבל
הבלים
אמר
הקוהלת
הכל
הבל:
(קהלת פרק יב פסוק ח)
תרגום מגילות:
כַּד
אִסתַּכַּל
שְׁלֹמֹה
מַלכָּא
דְיִשׂרָאֵל
בְּהַבלוּ
דְעָלְמָא
הָדֵין
וּבהַבלִין
דְּעָבְדִין
בְּנֵי
אֱנָשָׁא
אֲמַר
קֹהֶלֶת
בְּמֵימְרֵיהּ
כּוֹלָא
הַבלוּ
:
עין המסורה:
הבל
הבלים
-
ג':
קה'
א
,
ב
(פעמיים);
יב
,
ח.
רש"י:
הבל
הבלים
-
אני
רואה
בעולם
,
אמר
הקהלת
-
מי
שבו
קבוצת
החכמה.
הכל
הבל
-
כל
מה
שנברא
בששת
ימי
בראשית.
רשב"ם:
הבל
הבלים
-
עכשיו
נשלם
הספר
,
ואותן
אשר
סידרוהו
אמרו
מיכאן
ולהבא
,
לומר:
כל
דברי
העולם
הנוהגין
בו
הבל
הבלים
אמר
קהלת.
הקהלת
-
החכם.
ר' יוסף קרא:
וישוב
העפר
וגו'
,
על
כן
אמר
הקהלת
-
המבורר
הנזכר
למעלה
,
שבן
אדם
הוא
הבל
הבלים
יותר
מן
הכל.
ראב"ע:
הבל
-
יתכן
היות
מלת
הֲבֵל
שתי
לשונות:
האחד
במשקל
"זְהב"
(בר'
ב
,
יב)
,
והשיני
הידוע
,
על
משקל
'אֶרֶץ'
,
כמו
"ויעל
עשנו
כעֶשֶן
הכבשן"
(שמ'
יט
,
יח);
ויסָמך
בצירי
-
כמו
"חֲלֵב
עזים"
(מש'
כז
,
כז).
ויש
אומרים
כי
הֲבֵל
-
לשון
ציווי;
והעניין
-
כמו
'עזוב'.
ובא
ה"א
הידיעה
אל
קהלת
(בנוסחנו:
קוהלת)
-
בעבור
היותו
תואר
השם;
כי
לא
יבא
על
שם
העצם.
וכאשר
זכר
מות
האדם
,
אמר:
נתברר
לך
מה
שאמרתי
בתחלה
"הבל
הבלים"
(קה'
א
,
ב).
רלב"ג:
ובעבור
שלא
ידמה
אדם
שתהיה
סתירה
בדבריו
ושלא
ילמד
ממנו
לעשות
הבלתי
ראוי
,
שב
לזכור
שכבר
אמר
המחבר
בזה
הספר
דברים
רבים
שהם
הבל.
ואין
הרצון
בזה
שיהיה
כל
מה
שאמר
הבל
,
אבל
ירצה
בזה
שכבר
ימָצאו
בדבריו
דברים
רבים
שהם
הבל.
כי
כבר
תבא
מלת
'כל'
בלשונינו
בכמו
זה
האופן
הרבה.
וזה
תכלית
מה
שהגיע
אליו
עיונו
בזה
הספר
באופן
כולל.
ר' יוסף כספי:
ואחר
שאלו
השני
חלקים
יש
באדם
,
רצוני:
הגוף
והנפש
,
הנה
ראוי
שנעשה
שני
חלקים
מהחכמות;
האחד
-
החכמה
במעשי
העולם
הזה
בקנינים
ובצרכי
הגוף
,
והיא
החכמה
הנזכרת
תמיד
בזה
הספר
,
ובזאת
,
כמו
שהתבאר
,
ראוי
שנחזיק
במצּוּע
ובשווּי;
והחלק
האחר
היא
החכמה
העיונית
,
אשר
תכליתה
אל
הרוח
והנפש.
לכן
כל
מעשי
העולם
הזה
הוא
הבל
הבלים
,
ובזה
סיים
,
כמו
שזכר
זה
בראש
ספרו
(קה'
א
,
ב);
אבל
החכמה
העיונית
הוא
הצורך
וההכרח
,
לכן:
ויותר
שהיה
קהלת
חכם
עוד
למד
דעת
את
העם
וגו'
,
בקש
למצוא
דברי
חפץ
וכו'
-
כי
שם
לבו
בעיוניות
וחבר
ספרים
בם;
וכן
אמר
בראש
ספרו
על
עצמו:
"אני...
הגדלתי
והוספתי
חכמה"
וכו'
(קה'
א
,
טז).