תנ"ך - ויתר
שהיה
קהלת
חכם
עוד
למד־דעת
את־העם
ואזן
וחקר
תקן
משלים
הרבה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיֹתֵ֕ר
שֶׁהָיָ֥ה
קֹהֶ֖לֶת
חָכָ֑ם
ע֗וֹד
לִמַּד־דַּ֙עַת֙
אֶת־הָעָ֔ם
וְאִזֵּ֣ן
וְחִקֵּ֔ר
תִּקֵּ֖ן
מְשָׁלִ֥ים
הַרְבֵּֽה:
(קהלת פרק יב פסוק ט)
וְיֹתֵר
שֶׁהָיָה
קֹהֶלֶת
חָכָם
עוֹד
לִמַּד־דַּעַת
אֶת־הָעָם
וְאִזֵּן
וְחִקֵּר
תִּקֵּן
מְשָׁלִים
הַרְבֵּה:
(קהלת פרק יב פסוק ט)
ויתר
שהיה
קהלת
חכם
עוד
למד־דעת
את־העם
ואזן
וחקר
תקן
משלים
הרבה:
(קהלת פרק יב פסוק ט)
ויתר
שהיה
קהלת
חכם
עוד
למד־דעת
את־העם
ואזן
וחקר
תקן
משלים
הרבה:
(קהלת פרק יב פסוק ט)
תרגום מגילות:
וְיַתִּיר
מִן
כָּל
בְּנֵי
אֱנָשָׁא
הֲוָה
שְׁלֹמֹה
דְמִתקְרִי
קֹהֶלֶת
חַכִּים
וְתוּב
הֲוָה
מְאַלֵיף
מַנדְּעָא
יָת
עַמָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
וְאַצֵית
לְכָל
חַכִּימַיָא
וּבלַשׁ
בְּסִפרֵי
חָכמְתָא
וּברוּחַ
נְבוּאָה
מִן
קֳדָם
יְיָ
תַּקֵין
סִפרֵי
חָכמְתָא
וּמַתלִין
דְּסֻכלְתָנוּ
סַגִּיאִין
לַחדָּא
:
רש"י:
ויותר
שהיה
קהלת
חכם
-
ויותר
ממה
שנכתב
בספר
זה
,
היה
קהלת
חכם.
ואזן
-
עשה
אזנים
לתורה;
כקופה
זו
שאין
לה
אזנים
ליאחז
בהן
,
ובא
ועשה
לה
אזנים
(ראה
שה"ר
א
,
ח):
שתיקן
עירובין
לסייג
שמירת
שבת
,
ותיקן
נטילת
ידים
סייג
לטהרה
(ראה
שבת
יד
,
ב)
,
וגזר
על
השניות
סייג
לעריות
(ראה
יבמות
כא
,
א
ורש"י
שם).
רשב"ם:
ויותר
שהיה
חכם
על
חכמות
הללו
,
עוד
לימד
אותה
חכמה
בעל
פה.
לדעת
(לפנינו:
דעת)
-
כדי
שידעו
ויחכמו
העם.
ואזן
וחיקר
-
נתן
אוזניו
ולבו
לחקור
עינייני
העולם
ואת
החכמות
,
ותיקן
ספר
משלי.
ר' יוסף קרא:
ויותר
שהיה
קהלת
חכם
,
עוד
יותר
למד
דעת
את
העם
ואיזן
-
הבינם
בחכמתו
ותיקן
להם
משלים
הרבה.
ראב"ע:
ויותר.
עוד
-
תמיד;
כמו
"עוד
טומאתו
בו"
(במ'
יט
,
יג).
ואזן
-
שירים
,
או:
חיבור
מאזני
החכמה.
או
הוא
מן
'אזנים'
,
כעניין
'השמיע'.
וחקר
-
והורה
דרכים
לעם
לחקור
בהם
החכמה;
ויהיה
פועל
יוצא
לשני
פעולים.
תקן
משלים
הרבה
-
"וידבר
שלשת
אלפים
משל"
(מ"א
ה
,
יב).
רלב"ג:
ושאר
מה
שהיה
קהלת
חכם
באלו
הענינים
,
רוצה
לומר:
בכשרון
המעשה
ובענין
החכמה
,
למד
בו
עוד
דעת
את
העם
,
שקל
במאזני
שכלו
איך
ראוי
שיהיה
מנהג
האדם
באלו
הדברים
,
וחקר
בהם
ותקן
משלים
הרבה
,
יביאו
האדם
לאהוב
הנאהב
מהם
ולהרחיק
מה
שראוי
שירוחק.
וזה
היה
ממנו
בספר
משלי;
וזה
מה
שיתבאר
ממנו
שספר
קהלת
הוא
נעשה
קודם
משלי.
ר' יוסף כספי:
ואחר
שאלו
השני
חלקים
יש
באדם
,
רצוני:
הגוף
והנפש
,
הנה
ראוי
שנעשה
שני
חלקים
מהחכמות;
האחד
-
החכמה
במעשי
העולם
הזה
בקנינים
ובצרכי
הגוף
,
והיא
החכמה
הנזכרת
תמיד
בזה
הספר
,
ובזאת
,
כמו
שהתבאר
,
ראוי
שנחזיק
במצּוּע
ובשווּי;
והחלק
האחר
היא
החכמה
העיונית
,
אשר
תכליתה
אל
הרוח
והנפש.
לכן
כל
מעשי
העולם
הזה
הוא
הבל
הבלים
,
ובזה
סיים
,
כמו
שזכר
זה
בראש
ספרו
(קה'
א
,
ב);
אבל
החכמה
העיונית
הוא
הצורך
וההכרח
,
לכן:
ויותר
שהיה
קהלת
חכם
עוד
למד
דעת
את
העם
וגו'
,
בקש
למצוא
דברי
חפץ
וכו'
-
כי
שם
לבו
בעיוניות
וחבר
ספרים
בם;
וכן
אמר
בראש
ספרו
על
עצמו:
"אני...
הגדלתי
והוספתי
חכמה"
וכו'
(קה'
א
,
טז).
ר' ישעיה מטראני:
ויותר
שהיה
קהלת
חכם
-
כלומר:
כמו
שהיה
קוהלת
חכם
ביותר
,
כך
לימד
את
העם
ביותר
ובריבוי.
זה
'עוד'
הוא
כמו
"ויבך
על
צואריו
עוד"
(בר'
מו
,
כט).
ואיזן
-
האזין
את
העם
חכמה.
וחיקר
-
חיקר
אחר
החכמות.
תיקן
משלים
הרבה
-
כמו
"וידבר
שלשת
אלפים
משל"
(מ"א
ה
,
יב);
כמו
'משל
למה
הדבר
דומה'
(ראה
משנה
סוכה
ב
,
ט
ועוד).