תנ"ך - וראיתי
אני
שיש
יתרון
לחכמה
מן־הסכלות
כיתרון
האור
מן־החשך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְרָאִ֣יתִי
אָ֔נִי
שֶׁיֵּ֥שׁ
יִתְר֛וֹן
לַחָכְמָ֖ה
מִן־הַסִּכְל֑וּת
כִּֽיתֲר֥וֹן
הָא֖וֹר
מִן־הַחֹֽשֶׁךְ:
(קהלת פרק ב פסוק יג)
וְרָאִיתִי
אָנִי
שֶׁיֵּשׁ
יִתְרוֹן
לַחָכְמָה
מִן־הַסִּכְלוּת
כִּיתֲרוֹן
הָאוֹר
מִן־הַחֹשֶׁךְ:
(קהלת פרק ב פסוק יג)
וראיתי
אני
שיש
יתרון
לחכמה
מן־הסכלות
כיתרון
האור
מן־החשך:
(קהלת פרק ב פסוק יג)
וראיתי
אני
שיש
יתרון
לחכמה
מן־הסכלות
כיתרון
האור
מן־החשך:
(קהלת פרק ב פסוק יג)
תרגום מגילות:
וַחֲזֵית
אֲנָא
בְרוּחַ
קוּדשָׁא
דְּאִית
מוֹתַר
לְחָכמְתָא
יַתִּיר
מִן
שַׁטיוּתָא
כְּמוֹתַר
נֵיהוֹר
יְמָמָא
מִן
חֲשׁוֹך
לֵיליָא
:
עין המסורה:
וראיתי
-
י"ב:
*שמ'
יב
,
יג;
ש"א
יט
,
ג;
יח'
לז
,
ח;
מא
,
ח;
*קה'
ב
,
יג;
ג
,
כב;
ד
,
ד;
ח
,
יז;
אס'
ח
,
ו
(פעמיים);
דנ'
י
,
ז;
יב
,
ה.
אני
-
ו'
בקמץ
בסיפרא:
*קה'
ב
,
יג
,
יד
,
כד;
ה
,
יז;
ח
,
יב;
ט
,
טז.
לַחכמה
-
ג'
בפתח:
מש'
ב
,
ב;
ז
,
ד;
קה'
ב
,
יג.
רש"י:
מן
הסכלות
-
הוא
הרשע.
רשב"ם:
וראיתי
אני
-
שנתתי
לבי
לדבר
זה
(ראה
קה'
א
,
יג).
לחכמה
-
למ"ד
פתוחה.
היא
חכמה
הרגילה
וצריכה
לעולם
,
שאינה
עמוקה:
לַחכמה
כמו
'לְהַחכמה'
,
לאותה
חכמה
שאנו
רגילין
בה.
אבל
אילו
תנקד
למ"ד
בחטף
,
אז
תהיה
נשמעת
התיבה
חכמה
עמוקה
ויתירה.
חכמה
נמשלה
לאור
וסכלות
לחשך
,
וזהו
שנאמר:
החכם
עיניו
בראשו
וגו'
,
שמשמר
עצמו
ללכת
באור
ואינו
נופל
,
והכסיל
הולך
בחושך
ונופל.
וגם
-
בכל
זאת
,
כזה
כן
זה
,
שמתים
שניהם
כאחד.
ר' יוסף קרא:
וראיתי
אני
שיש
יתרון
לחכמה
מן
הסכלות
כיתרון
האור
מן
החשך
-
שהחכם
,
חכמתו
מאירה
לו
ומורה
אותו
דרך
שלא
יכשל
בה
,
כאדם
שהולך
לאור
היום;
והסכל
,
שאינו
מחשב
בדבר
קודם
שיעשה
אותו
,
דומה
לזה
שהולך
בחשך
ונכשל
,
כמו
שמפרש:
ראב"ע:
וראיתי
-
כמו
שהאור
יבדיל
הצורות
ויַראה
הקרובים
והרחוקים
,
ויעמיד
כל
דבר
על
מתכונתו
,
כן
דרך
החכמה.
רלב"ג:
וראיתי
אני
מחשבה
שנית
,
מַקְבלת
לזאת
המחשבה
,
והיא
,
שיש
יתרון
לחכמה
מן
הסכלות
כיתרון
האור
מן
החשך.
וזה
הענין
מיחס
החכמה
אל
הסכלות
מבואר:
ר' יוסף כספי:
ואמר
שלמה
,
שמצא
כי
בענין
-
מה
יש
יתרון
לחכמה
מן
הסכלות
כיתרון
האור
מן
החשך
,
כי
החכם
עיניו
בראשו
והכסיל
בחשך
הולך;
והטעם
באמרו
יתרון
לחכמה
-
החכמה
הסוגית
,
מבלי
דיוק
אם
השווי
בה
אם
התוספת
,
אבל
בסתם
הוא
התחשבות
והשתדלות
בעסקים;
ואולי
כל
עוד
שהוא
מפליג
להתחשב
ולהתחכם
,
יותר
יאיר
לו.
והמשל
בזה
,
כי
החכם
,
המחשב
בהלוכו
,
שפיל
ואזיל
ועיניו
מטייפין
(ראה
מגילה
יד
,
ב)
,
מביט
אם
יש
בנתיבתו
מכשול
ואבן
נגף
ויטה
מעליו
לצדו
או
יפסע
עליו;
והכסיל
המתהולל
שואף
רוח
,
פוער
פיו
למטר
השמים
,
יתנגפו
רגליו
ויפול.
אבל
שלמה
יבאר
,
כי
עם
היות
זה
צודק
לפעמים
ובמקומות
,
אינו
אמת
הכרחי;
כי
אם
היה
כן
,
לא
יהיה
חולק
בזה
שזאת
החכמה
היה
ראוי
לאחוז
בה
וגם
להפליג
בה
בתכלית
,
כמו
שראוי
שנפליג
בעיוניות.
אבל
הודיענו
שהיא
תכזב
,
כי
גם
החכם
המפליג
בהתחשבות
בעניניו
ובדרכיו
ובמעשיו
יפול
ויכשל
לפעמים
,
כי
אין
כל
אבני
הנגף
ידועים
וגלוים
לפניו
,
וכל
שכן
מה
שבמקרה.
וזהו
אמרו:
ידעתי
גם
אני
שמקרה
אחד
יקרה
את
כלם
-
כלומר:
לפעמים
יהיה
זה;
אם
כן
,
ההקדמה
האומרת
שיש
יתרון
לחכמה
מן
הסכלות
אינה
הכרחית
תמידית
,
אבל
אפשרית
ובקצת
העתים.
ואחר
שהוא
כן
,
למה
אבלה
כל
ימי
להפליג
בזאת
החכמה
וההתחשבות?
אבל
דברתי
בלבי
שגם
זו
החכמה
היא
הבל
,
כי
אין
זכרון
וכו'
-
כלומר:
אין
הבדל
ביניהם
באלו
הפגעים
אשר
ממה
שבמקרה
,
עד
שיזכור
ויאמר:
זה
הכסיל
נכשל
וזה
החכם
נמלט.
וגם
מזה
המין
שבמקרה
יבא
הפגע
בענין
שיארע
ממנו
מות
,
וזהו
אמרו:
ואיך
ימות
החכם
עם
הכסיל
-
כלומר:
מיתה
ממה
שבמקרה
,
כמו
"פן
ימות
במלחמה"
(דב'
כ
,
ה)
,
או
בנפילת
קיר
נטוי
,
וכן
כל
הדומה
לזה.
ולכן:
ושנאתי
את
החיים
וכו';
וזה
דרך
הפילוסופים
דרך
מליצה:
"טוב
מותי
מחיי"
(יונה
ד
,
ג).
ר' ישעיה מטראני:
וראיתי
אני
-
על
תחילת
המקרא
העליון
(לעיל
,
יב)
עונה:
"ופניתי
אני
לראות"
טיב
החכמה
וההוללות
והשכלות
,
וראיתי
אני
וידעתי
בבירור
שיש
יתרון
לחכמה
מן
השיכלות
(בנוסחנו:
הסכלות).
והיאך
ניכר?
שהרי
החכם
עיניו
בראשו
וגו'.