תנ"ך - וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן־הסכלות כיתרון האור מן־החשך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְרָאִ֣יתִי אָ֔נִי שֶׁיֵּ֥שׁ יִתְר֛וֹן לַחָכְמָ֖ה מִן־הַסִּכְל֑וּת כִּֽיתֲר֥וֹן הָא֖וֹר מִן־הַחֹֽשֶׁךְ: (קהלת פרק ב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן־הַסִּכְלוּת כִּיתֲרוֹן הָאוֹר מִן־הַחֹשֶׁךְ: (קהלת פרק ב פסוק יג)

טקסט בלבד:

וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן־הסכלות כיתרון האור מן־החשך: (קהלת פרק ב פסוק יג)

תיקון קוראים:

וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן־הסכלות כיתרון האור מן־החשך: (קהלת פרק ב פסוק יג)

תרגום מגילות:
וַחֲזֵית אֲנָא בְרוּחַ קוּדשָׁא דְּאִית מוֹתַר לְחָכמְתָא יַתִּיר מִן שַׁטיוּתָא כְּמוֹתַר נֵיהוֹר יְמָמָא מִן חֲשׁוֹך לֵיליָא :

עין המסורה:
וראיתי - י"ב: *שמ' יב , יג; ש"א יט , ג; יח' לז , ח; מא , ח; *קה' ב , יג; ג , כב; ד , ד; ח , יז; אס' ח , ו (פעמיים); דנ' י , ז; יב , ה. אני - ו' בקמץ בסיפרא: *קה' ב , יג , יד , כד; ה , יז; ח , יב; ט , טז. לַחכמה - ג' בפתח: מש' ב , ב; ז , ד; קה' ב , יג.

מסורה קטנה:
אני - ו' בסיפ'; כיתרון - ל' ומל'.

רש"י:
מן הסכלות - הוא הרשע.

רשב"ם:
וראיתי אני - שנתתי לבי לדבר זה (ראה קה' א , יג). לחכמה - למ"ד פתוחה. היא חכמה הרגילה וצריכה לעולם , שאינה עמוקה: לַחכמה כמו 'לְהַחכמה' , לאותה חכמה שאנו רגילין בה. אבל אילו תנקד למ"ד בחטף , אז תהיה נשמעת התיבה חכמה עמוקה ויתירה. חכמה נמשלה לאור וסכלות לחשך , וזהו שנאמר: החכם עיניו בראשו וגו' , שמשמר עצמו ללכת באור ואינו נופל , והכסיל הולך בחושך ונופל. וגם - בכל זאת , כזה כן זה , שמתים שניהם כאחד.

ר' יוסף קרא:
וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך - שהחכם , חכמתו מאירה לו ומורה אותו דרך שלא יכשל בה , כאדם שהולך לאור היום; והסכל , שאינו מחשב בדבר קודם שיעשה אותו , דומה לזה שהולך בחשך ונכשל , כמו שמפרש:

ראב"ע:
וראיתי - כמו שהאור יבדיל הצורות ויַראה הקרובים והרחוקים , ויעמיד כל דבר על מתכונתו , כן דרך החכמה.

רלב"ג:
וראיתי אני מחשבה שנית , מַקְבלת לזאת המחשבה , והיא , שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך. וזה הענין מיחס החכמה אל הסכלות מבואר:

ר' יוסף כספי:
ואמר שלמה , שמצא כי בענין - מה יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך , כי החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך; והטעם באמרו יתרון לחכמה - החכמה הסוגית , מבלי דיוק אם השווי בה אם התוספת , אבל בסתם הוא התחשבות והשתדלות בעסקים; ואולי כל עוד שהוא מפליג להתחשב ולהתחכם , יותר יאיר לו. והמשל בזה , כי החכם , המחשב בהלוכו , שפיל ואזיל ועיניו מטייפין (ראה מגילה יד , ב) , מביט אם יש בנתיבתו מכשול ואבן נגף ויטה מעליו לצדו או יפסע עליו; והכסיל המתהולל שואף רוח , פוער פיו למטר השמים , יתנגפו רגליו ויפול. אבל שלמה יבאר , כי עם היות זה צודק לפעמים ובמקומות , אינו אמת הכרחי; כי אם היה כן , לא יהיה חולק בזה שזאת החכמה היה ראוי לאחוז בה וגם להפליג בה בתכלית , כמו שראוי שנפליג בעיוניות. אבל הודיענו שהיא תכזב , כי גם החכם המפליג בהתחשבות בעניניו ובדרכיו ובמעשיו יפול ויכשל לפעמים , כי אין כל אבני הנגף ידועים וגלוים לפניו , וכל שכן מה שבמקרה. וזהו אמרו: ידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם - כלומר: לפעמים יהיה זה; אם כן , ההקדמה האומרת שיש יתרון לחכמה מן הסכלות אינה הכרחית תמידית , אבל אפשרית ובקצת העתים. ואחר שהוא כן , למה אבלה כל ימי להפליג בזאת החכמה וההתחשבות? אבל דברתי בלבי שגם זו החכמה היא הבל , כי אין זכרון וכו' - כלומר: אין הבדל ביניהם באלו הפגעים אשר ממה שבמקרה , עד שיזכור ויאמר: זה הכסיל נכשל וזה החכם נמלט. וגם מזה המין שבמקרה יבא הפגע בענין שיארע ממנו מות , וזהו אמרו: ואיך ימות החכם עם הכסיל - כלומר: מיתה ממה שבמקרה , כמו "פן ימות במלחמה" (דב' כ , ה) , או בנפילת קיר נטוי , וכן כל הדומה לזה. ולכן: ושנאתי את החיים וכו'; וזה דרך הפילוסופים דרך מליצה: "טוב מותי מחיי" (יונה ד , ג).

ר' ישעיה מטראני:
וראיתי אני - על תחילת המקרא העליון (לעיל , יב) עונה: "ופניתי אני לראות" טיב החכמה וההוללות והשכלות , וראיתי אני וידעתי בבירור שיש יתרון לחכמה מן השיכלות (בנוסחנו: הסכלות). והיאך ניכר? שהרי החכם עיניו בראשו וגו'.
ריכוז קישורים