תנ"ך - מה־שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את־נרדף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ כְּבָ֣ר ה֔וּא וַאֲשֶׁ֥ר לִהְי֖וֹת כְּבָ֣ר הָיָ֑ה וְהָאֱלֹהִ֖ים יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נִרְדָּֽף: (קהלת פרק ג פסוק טו)

טקסט וניקוד:

מַה־שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת־נִרְדָּף: (קהלת פרק ג פסוק טו)

טקסט בלבד:

מה־שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את־נרדף: (קהלת פרק ג פסוק טו)

תיקון קוראים:

מה־שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את־נרדף: (קהלת פרק ג פסוק טו)

תרגום מגילות:
מָא דַהֲוָא מִן קִדמַת דְּנָא הוּא כְבָר הוּא דְאָתֵי וּמָא דַעֲתִיד לְמִהוֵי בְסוֹף יוֹמַיָא הוּא כְבָר הֲוָא וּליוֹם דִּינָא רַבָּא עֲתִיד יְיָ לְמִתבַּע חַשִׁיכָא וּמִסכֵּינָא מִן יְדוֹהִי דְרַשִׁיעָא דְרָדֵיף לֵיהּ :

עין המסורה:
והאלהים - ז': ראה לעיל , יד. נרדף - ב' (בקמץ): איוב יט , כח; קה' ג , טו.

מסורה גדולה:
והאלהים ז' נסה את אברהם יעננו בקול אנה לידו לא תבנה בית נגף את ירבעם עשה שיראו יבקש את נרדף.

מסורה קטנה:
והאלהים - ז'; נרדף - ב'.

רש"י:
מה שהיה כבר הוא - מה שהיה בימים שלפנינו כבר הוא עשוי , וראינוהו או שמענוהו [מאחרים שראוהו]; ויש לנו להעיד עליו , שראינו שהקדוש ברוך הוא ביקש את הנרדפים (ראה ויק"ר כז , ה): יעקב נרדף , עשו רודף - "ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי" (מל' א , ב - ג); מצרים רודפים את ישראל - טבעו בים. ואשר עתיד להיות עוד באחרונה , הוא דוגמת מה שכבר היה; כאשר בראשונה כן באחרונה , אין הקדוש ברוך הוא משנה מדותיו , ולעולם והאלהים יבקש את נרדף - ליפרע מן הרודף. לפיכך מה יתרונו של עושה הרעה "באשר הוא עמל" (לעיל , ט)? הרי סופו להשתלם!

רשב"ם:
כי כל אשר יעשה - כל העתים שבידו של הקדוש ברוך הוא , והאלהים עשה עתי רעה ועתי טובה , כדי שייראו מלפניו בני האדם לעשות תשובה ויאמרו: מה שהיה כבר בימים הראשונים שהיו העתים משתנים , עכשיו הוא קיים היום הזה אותו מנהג; ואותו סדר ומנהג שעתיד להיות , כבר היה בימים שעברו. שביקש הקדוש ברוך הוא את הנרדף , ליתן לו את ממון זה שטרח בו רודפו.

ר' יוסף קרא:
מה שהיה כבר הוא - פתרונו: את אשר אירע - כבר דבר זה ראו עיניך. ואשר להיות כבר היה - פתרונו: ממה שכבר היה אתה יכול ללמד את העתיד להיות. ומה היה כבר? - בכל דורות שעברו בקש הקדוש ברוך הוא את הנרדפים מיד רודפיהם; וכן להבא האלהים יבקש את נרדף , לפיכך יזהר אדם שלא יהא מן הרודפים.

ראב"ע:
מה שהיה - מעשה האלהים על דרך אחת; ומה שהיה כבר הוא - עניינו: הן הוא , ויש כמוהו. ואשר עתיד להיות , כבר היה כמוהו. ונרדף הוא הזמן העומד , שכינה אותו במלת הוא , והוא בין עבר ועתיד. והעניין , שהאלהים בקש מהזמן שיהיה נרדף: זמן רודף אחר זמן ולא יפסק; כי הזמן שעבר שב עומד , ואשר להיות שב כמו עבר; ושב הזמן אחד , ואם יתחלק לזמן עבר ועתיד והמבדיל ביניהם. וזה העניין יתברר כגלגל , שכל חלק ממנו ירדוף אחר הנקודה האמצעית , והיא המוצק; ונקראה 'מוצק' בעבור צוק המקום; והקו הראשון הוא הרחב , וכן "רחב לא מוצק תחתיה" (איוב לו , טז). וישוב החלק שהיה במזרח - במערב , והפך , ואין למקום תנועת הגלגל ראשית שיחל ממנו , כי כל ראשית - אחרית , וכל אחרית - ראשית. והנרדף הוא ה'מוצק'. והוא באר לנו כי כל מעשה האלהים על דרך אחת.

רלב"ג:
מה שהיה מזה הסדור הטבעי כבר הוא מתמיד על זה האופן , ומה שהוא עתיד להיות כבר היה במה שעבר. והאלהים יבקש תמיד הנרדף , והוא מה שעתיד להיות , ויעמוד המציאות בזה הצד על אופן אחד תמיד. ואפשר שירצה בזה , שהשם יתעלה יבקש הנרדף מצד מערכת הכוכבים , כשהיה האדם ההוא ראוי שישגיח בו השם יתעלה , ויסבב סבות להצילו מהרע הנכון לבא עליו.

רלב"ג - ביאור המילות:
יבקש את נרדף - הנה מפני ששֵם הרדיפה מונח בענין הבקשה , כאמרו "בקש שלום ורדפהו" (תה' לד , טו); "צדק צדק תרדוף" (דב' טז , כ) - הנה יקרא הדבר המבוקש נרדף. והנה קרא בזה המקום המתחדש ממה שעתיד להיות 'נרדף' , כי הוא מבוקש אצל הפועל הראשון , ומכוון שיצא לפועל מצד הכחות וההתחלות ששם בזה הנמצא העלול מאתו. וכבר בארנו ב'ספר מלחמות יי'' איך יסתעפו אלו הפעולות הפרטיות מהשם יתעלה. או יהיה אומרו והאלהים יבקש את נרדף תמורת אמרו בפסוק הקודם "והאלהים עשה שייראו מלפניו" (פס' יד); ויהיה הרצון בזה , שכבר ישַנה השם יתעלה זה הסדור , מצד בקשו מי שהוא נרדף , רוצה לומר: שהיה נכון הרע לבא עליו , והשם יתעלה יגן עליו ויצילהו מצד התדבק השגחתו בו.

ר' יוסף כספי:
וזהו אמרו: מה שהיה כבר הוא... והאלהים יבקש את נרדף - כלומר , שהשם רוצה שהעולם הזה יהיה נמשך ומתרדף באלו המעשים , רצוני: היום בנין ומחר סתירת אותו הבנין עצמו ומחרתו בנינו עצמו; וכן זה אחר זה , עד שבית אחד , דרך משל , יבנה תוך מאה שנה עשרים פעם ויסתר עשרים פעם; וזה תמיד חוזר חלילה , וכן כל מעשה העולם והעדרו , או העדר וקנינו. ובכלל התבאר מזאת הפעם , כי "לכל זמן" (לעיל , א) - לדבר ולהפכו , וכי האדם החכם המופלג בזאת החכמה אינו יודע מה יעשה ומה טוב. אם כן מבואר שזאת החכמה הבל וריק , ואין ראוי שנפליג היום בפועל מה , אשר למחר נִנחם ונתעצב על מה שעשינו , או שייטב בעינינו לעשות הפכו. לכן "אין טוב בם כי אם לשמוח" וכו' (לעיל , יב) - רצוני , שיחזיק בהכרחי המועט. וזהו הפּסק הרמוז פעם שנית. והפעם השלישית יתחיל:

ר' ישעיה מטראני:
מה שהיה כבר הוא עכשיו , ואינו מחדש הבורא עולמו שיוכל אדם לומר: אע"פ שלא היה יתרון לקדמונינו , יהיה יתרון לנו. והאלהים יבקש להביא לעולם דבר שכבר היה ונרדף מן העולם , ואינו מבקש להביא דבר חדש.
ריכוז קישורים