תנ"ך - ושבתי אני ואראה את־כל־העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה׀ דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשַׁ֣בְתִּֽי אֲנִ֗י וָֽאֶרְאֶה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֲשֻׁקִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נַעֲשִׂ֖ים תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְהִנֵּ֣ה׀ דִּמְעַ֣ת הָעֲשֻׁקִ֗ים וְאֵ֤ין לָהֶם֙ מְנַחֵ֔ם וּמִיַּ֤ד עֹֽשְׁקֵיהֶם֙ כֹּ֔חַ וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מְנַחֵֽם: (קהלת פרק ד פסוק א)

טקסט וניקוד:

וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת־כָּל־הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה׀ דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם: (קהלת פרק ד פסוק א)

טקסט בלבד:

ושבתי אני ואראה את־כל־העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה׀ דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם: (קהלת פרק ד פסוק א)

תיקון קוראים:

ושבתי אני ואראה את־כל־העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה׀ דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם: (קהלת פרק ד פסוק א)

תרגום מגילות:
וְתַבִית אֲנָא וַחֲזֵית יָת כָּל אוּנסִין דְּאִתעֲבִידוּ לְצַדִּיקַיָא וּדאִדְּחַקוּ בְעָלְמָא הָדֵין תְּחוֹת שִׁמשָׁא מִן יַד דָּחֲקֵיהוֹן וְלֵית דִּימַלֵיל לְהוֹן תַּנחוּמִין וְלֵית לְמִפרַקהוֹן מִן יְדָא דְאָנְסֵיהוֹן בִּתקוֹף יְדָא וּבחֵילָא וְלֵית דִּמנַחֵים לְהוֹן :

עין המסורה:
העשקים - ב': קה' ד , א (פעמיים). ואין - י"ג פסוקים 'ואין ואין': דב' לב , לט; ש"א כב , ח; מ"א יח , כו; מ"ב ד , לא; יש' ב , ז; כב , כב; מא , כח; מב , כב; סג , ה; יר' יד , יט; יח' לד , ו; חב' ג , יז; קה' ד , א. ואין להם - ג': יר' מו , כג; קה' ד , א (פעמיים).

מסורה קטנה:
העשקים - ב'; העשקים - ב'; עשקיהם - ל' וחס'; ואין להם - ג'.

רש"י:
ושבתי אני ואראה ברוח הקודש את כל העשוקים בגיהנם - הנעשים עשוקים בגיהנם במעשים אשר תחת השמש - חליפיה של תורה. והנה דמעת העשוקים - בוכים על נפשותם העשוקות ביד מלאכי משחית ואכזרי (ע"פ מש' יז , יא); וכן הוא אומר (ראה שו"ט פד , ג): "עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו" (תה' פד , ז) - אילו יורדי גיהנם. ואף מקרא זה כך נדרש בסיפרי (ראה ספ"ד נג). [ומיד עושקיהם כח - עושקיהם ומכריחים ותוקפים אותם בכח.]

רשב"ם:
ושבתי אני - ועוד חזרתי לראות את כל העשוקים שנאנס ממונם מידם , והנה הם בוכים ואין להם מנחם להחזיר ממונם. ומיד עושקיהם שהם בעלי כח אין להם מנחם. כך הוא כופל לשונו. והכל הבל. כי מה פָּשַע זה שנאנס ממונו מידו?

ר' יוסף קרא:
ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש - כאדם האומר: עוד אני חוזר לדיבורי הראשון: למעלה דיבר הכתוב בדור שהעושקים רמים על הנעשקים , כמו שאמר "מקום המשפט שמה הרשע" (קה' ג , טז) , ולימד שאם ראית דור שהרשע מושל בצדיק , אל תתמה על החפץ (ע"פ קה' ה , ז) , הכל כמו שמפורש עד "כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו" (קה' ג , כב); ועכשיו שב לדברו הראשון , להגיד שנחמה הוא לאדם שאינו רואה מה שיהיה אחריו , כמו שהוא אומר בסוף הדבר: ושבח אני את המתים שכבר מתו - שאינם רואים את המעשה הרע , כמו שמספר: ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם - פתרונו: בוכים ואין מושיע אותם מיד עושקיהם שבאים עליהם בכח. לפיכך משבח אני את המתים שכבר מתו - שאין אדם עושקם , מן החיים אשר הם (בנוסחנו: המה) חיים עדנה.

ראב"ע:
ושבתי - כאומר: חזרתי בי ושבתי מזה העניין , שחשבתי שהטוב לאדם - שישמח; בעבור שלא יוכל לשמוח , בעבור שיש בעולם חמס ויוקח ממנו ממונו בכח , ויהיה עשוק , שיעשקנו מלך או שופט שוחד או גנב. ופירוש מיד עושקיהם כח - שיש כח ביד העושקים , והעשוקים אין לאל ידם כי אם לבכות , ואין להם מנחם. כי דרך האבל הבוכה על המת , שיבואו לו מנחמים ויתנחם. והזכיר ואין להם מנחם פעמיים , בעבור שלא יועילו בכיתו וצעקתו פעם אחרי פעם.

רלב"ג:
ושבתי אני ואראה מרוע הסדור באלו הקנינים מה שיביא לחשוב שאין ראוי לבחור אלו החיים הגופיים ולהתענג בהם , אבל היה המות יותר נבחר. ובהיות הענין כן , הנה אין ראוי שימָנע האדם מהכאיב עצמו בקנין החכמה מפני אלו ההנאות הגופיות , כי הם כלם הבל ודבר שראוי שירוחק. וזה , שאני ראיתי החמסים שנעשו תחת השמש , והנה העשוקים בוכים מהעושק אשר עשקום עושקיהם , ואין להם מנחם שיציל הגזול מיד עושקו (ע"פ יר' כא , יב) , ואין להם מיד עושקיהם כח להתגבר עליהם , ואין להם מנחם שיחזק ידיהם בדרך שתושב להם הגזלה אשר גזלום. או ירצה בזה , שהעשוקים בוכים מחסרון שיש להם מפני העושק אשר עשקום עושקיהם , ואין להם מי שייטיב להם ויחון אותם לתת להם מהונו די מחסורם , ואין להם מיד עושקיהם כח להתגבר עליהם , ואין להם מנחם שיכריח העושקים להשיב להם העושק.

רלב"ג - ביאור המילות:
ומיד עושקיהם כח - הוא"ו מושכת השלילה הקודמת , באמרו ואין להם מנחם , והרצון בו: ולא מיד עושקיהם כח. (חלק רביעי) : "טוב ילד מסכן" (ד , יג) וגו' עד "שמור רגלך" (ד , יז).

ר' יוסף כספי:
שבתי (בנוסחנו: ושבתי) אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש. ושבח אני את המתים וכו' , וטוב משניהם את אשר עדין לא היה - והכונה בזה: אמר שלמה: רְאֵה הבל זאת החכמה , כי אין לחכמים האלה כח להנצל עצמם מיד האנסים האַלָּמים המתגברים ועושקים , עד שטוב המות לאלו העשוקים מן החיים , גם יותר טוב להם שלא נבראו מעולם; והנה בזה המין נבערה חכמתם והתחשבותם , והיה נח להם שלא נבראו. ואולם חכמי העיון הגדולים , שלמי הנפש המַשְׂכלת , אשר תכליתם הם הנביאים , הנה יהיו אדֹנים לאלו; והעד הנאמן: משה ואהרן עם פרעה ועמו.
ריכוז קישורים