תנ"ך - ושבח אני את־המתים שכבר מתו מן־החיים אשר המה חיים עדנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשַׁבֵּ֧חַ אֲנִ֛י אֶת־הַמֵּתִ֖ים שֶׁכְּבָ֣ר מֵ֑תוּ מִן־הַ֣חַיִּ֔ים אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה חַיִּ֖ים עֲדֶֽנָה: (קהלת פרק ד פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת־הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן־הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה: (קהלת פרק ד פסוק ב)

טקסט בלבד:

ושבח אני את־המתים שכבר מתו מן־החיים אשר המה חיים עדנה: (קהלת פרק ד פסוק ב)

תיקון קוראים:

ושבח אני את־המתים שכבר מתו מן־החיים אשר המה חיים עדנה: (קהלת פרק ד פסוק ב)

תרגום מגילות:
וְשַׁבַּחִית אֲנָא יָת שְׁכִיבַיָא דְּהַא כְבָר מִיתוּ וְלָא חֲזוֹ פוֹרעָנוּתָא דַאֲתָת לְעָלְמָא בָּתַר מוֹתֵיהוֹן יַתִּיר מִן חַיַיָא דְּאִינוּן קָיְימִין בְּעָלְמָא הָדֵין בְּעָקָא עַד כְּעַן :

מסורה קטנה:
את - המתים - ל' וחד את החיים ואת המתים; שכבר - ל'; עדנה - ל'.

רש"י:
שכבר מתו - עד שלא שלט בהם יצר הרע הזה לדחותם מן הקדוש ברוך הוא; כגון אבות הראשונים , שלא נענה משה אלא על ידיהם (ראה שמ' לב , יג; דב"ר ג , טו) , וכגון דוד אבא , שלא נעניתי אני בעשרים וארבעה רננות (ראה מו"ק ט , א) עד שאמרתי: "זכרה לחסדי דוד עבדך" (דה"ב ו , מב).

רשב"ם:
ושבח אני - כמו 'וּלְשַבֵּחַ': ועוסק אני לשבח את המיתים שמתו כבר יותר מן החיים שהם חיים עדיין הנה. שהמתים נפטרו כבר מכל צרה ומחשבה רעה , אבל החיים עדיין טרודים בהבלי עולם. עדנה - כמו 'עד הנה'.

ר' יוסף קרא:
ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש - כאדם האומר: עוד אני חוזר לדיבורי הראשון: למעלה דיבר הכתוב בדור שהעושקים רמים על הנעשקים , כמו שאמר "מקום המשפט שמה הרשע" (קה' ג , טז) , ולימד שאם ראית דור שהרשע מושל בצדיק , אל תתמה על החפץ (ע"פ קה' ה , ז) , הכל כמו שמפורש עד "כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו" (קה' ג , כב); ועכשיו שב לדברו הראשון , להגיד שנחמה הוא לאדם שאינו רואה מה שיהיה אחריו , כמו שהוא אומר בסוף הדבר: ושבח אני את המתים שכבר מתו - שאינם רואים את המעשה הרע , כמו שמספר: ושבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם - פתרונו: בוכים ואין מושיע אותם מיד עושקיהם שבאים עליהם בכח. לפיכך משבח אני את המתים שכבר מתו - שאין אדם עושקם , מן החיים אשר הם (בנוסחנו: המה) חיים עדנה.

ראב"ע:
ושבח. ושבח - שם התואר , כמו "ירא אני" (דנ' א , י); ונפתח החי"ת בעבור היותו מאותיות הגרון. עדנה - חסר ה"א , והוא 'עד הנה'. וזה העניין שאמר , שהמתים יותר משובחים מן החיים , הוא כנגד העשוקים (ראה לעיל , א); שכל אדם יקבל כל מה שיבוא עליו מן השמים , ולא יוכל לסבול עושק שיעשה לו בן אדם שהוא כמוהו , ויבחר מות מחיים (ע"פ יר' ח , ג).

רלב"ג:
והנה לרוע הסדור הזה הנופל באלו הקנינים , הנני משבח המתים מן החיים , וטוב משניהם אשר לא נהיה כלל ולא ראה רוע הסדור הנופל באלו הענינים. ובהיות הענין כן , הוא מבואר שאין ראוי שימָנע האדם מקנין החכמה מפני התענוג המגיע בהבלי זה העולם.

ר' יוסף כספי:
שבתי (בנוסחנו: ושבתי) אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש. ושבח אני את המתים וכו' , וטוב משניהם את אשר עדין לא היה - והכונה בזה: אמר שלמה: רְאֵה הבל זאת החכמה , כי אין לחכמים האלה כח להנצל עצמם מיד האנסים האַלָּמים המתגברים ועושקים , עד שטוב המות לאלו העשוקים מן החיים , גם יותר טוב להם שלא נבראו מעולם; והנה בזה המין נבערה חכמתם והתחשבותם , והיה נח להם שלא נבראו. ואולם חכמי העיון הגדולים , שלמי הנפש המַשְׂכלת , אשר תכליתם הם הנביאים , הנה יהיו אדֹנים לאלו; והעד הנאמן: משה ואהרן עם פרעה ועמו.

ר' ישעיה מטראני:
מן החיים אשר הם (בנוסחנו: המה) חיים עדיין ומצטערים בעולם להיות עשוקים ונעלבים; אבל המתים כבר יצאו מזה הצער. עֲדֶנָה - כמו 'עדיין'.
ריכוז קישורים