תנ"ך - גם כל־ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גַּ֥ם כָּל־יָמָ֖יו בַּחֹ֣שֶׁךְ יֹאכֵ֑ל וְכָעַ֥ס הַרְבֵּ֖ה וְחָלְי֥וֹ וָקָֽצֶף: (קהלת פרק ה פסוק טז)

טקסט וניקוד:

גַּם כָּל־יָמָיו בַּחֹשֶׁךְ יֹאכֵל וְכָעַס הַרְבֵּה וְחָלְיוֹ וָקָצֶף: (קהלת פרק ה פסוק טז)

טקסט בלבד:

גם כל־ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף: (קהלת פרק ה פסוק טז)

תיקון קוראים:

גם כל־ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף: (קהלת פרק ה פסוק טז)

תרגום מגילות:
אַף כָּל יוֹמוֹהִי בַּחֲשׁוֹכָא שְׁרָא בְּגֵין דֵּין לַחמוֹהִי בִלחוֹדוֹהִי טְעֵים וּבנסֵיס סַגִּי חָיֵי וּבמַרעִין וּרגֵיז הֲווֹ חַיוֹהִי :

עין המסורה:
יאכל - י"ג: ראה לעיל , יא. וכעס - ב' , אחד בפתח ואחד בקמץ: תה' קיב , י; קה' ה , טז. וקצף - ב': קה' ה , טז; *אס' א , יח.

מסורה קטנה:
יאכל - י"ג; וקצף - ב' בזיון וקצף.

רש"י:
ומאומה לא ישא בעמלו - כשימות לא ישא בידו שום זכות צדקה שעשה מממונו בחייו. כל עומת שבא אותו הממון , כן הלך. וחוליו - כמו 'וחלי' , והו"ו יתירה , כמו ו"ו של "חיתו יער" (תה' קד , כ). [וגם זה רעה חולה - ועוד מלבד קרח ראיתי רעה חולה בשאר בני אדם , אפילו אינם אבודים בעושרם ואינו שמור לרעתם: יש עושר כל עומת שבא לידו כן ילך ויכלה מידו , ולא גמל בו חסד , ומה יתרון לו שיעמול וטורח לאיין. גם כל ימיו בחשך יאכל , ולא עוד , אלא חשך וכעס וחולי , שדואג בכל יום: עכשיו יבאו שוללים לבוז , ולא שקט לבו; הרי לא נהנה בו , ורוגז הוא לו.]

רשב"ם:
וגם זו (בנוסחנו: זֹה) - אף זאת רעה חולה בכל אֵילו של מעלה , כל כנגד אותו עניין , שבא לעולם בשעה שנולד שהיה חסר ורש וערום , כן הולך מן העולם בסופו; ומה יתרון לו בכל אילו ממונו , שטרח ועמל על חנם? ולא זו בלבד הגיע לו , שהרי אף בכל ימיו , בעודנו חי , אכל בחושך ונתמלא כעס הרבה וחולי וקצף ברוב מחשבותיו כשהיה קונה ממונו.

ראב"ע:
גם. ביום , שהוא אור , לא יאכל , כי אם בחשך; והעניין: מרוב עסקיו ועמלו לקבץ ממון לא יאכל עד בֹא הלילה , והוא מלא כעס וחלי נפש , שהוא הפחד.

רלב"ג:
ועוד , שגם בהחזיקו בעושר , בחשך יאכל , וכעס הרבה וחלי וקצף - לרוב טרדתו באסיפת הקנינים ומָנעוֹ נפשו מאכֹל מהם , ויגוֹנוֹ במה שיאבד מקניניו , או שלא יצליח כראוי.

רלב"ג - ביאור המילות:
וחליו - הוא"ו נוספת , כוא"ו "וחיתו ארץ" (בר' א , כד).

ר' יוסף כספי:
יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו - זה המוסר מבואר , שנמצא בכל עשיר מופלג כי יִרבו מקנאיו ועוייניו ומציקיו ולא ישקוט כל ימי חייו , ובסוף ימיו יאבד העושר ההוא בענין רע והוליד בן וגו'. אם כן מבואר שזאת החכמה הבל. לכן הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות , כי האלהים מענה בשמחת לבו; וזהו האמצעי. ובזה נגמר הפּסק פעם שישית.
ריכוז קישורים