תנ"ך - ויתרון ארץ בכל היא הוא מלך לשדה נעבד:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיִתְר֥וֹן אֶ֖רֶץ בַּכֹּ֣ל ה֑יּא ה֑וּא מֶ֥לֶךְ לְשָׂדֶ֖ה נֶעֱבָֽד: (קהלת פרק ה פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל היּא הוּא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד: (קהלת פרק ה פסוק ח)

טקסט בלבד:

ויתרון ארץ בכל היא הוא מלך לשדה נעבד: (קהלת פרק ה פסוק ח)

תיקון קוראים:

ויתרון ארץ בכל היא הוא מלך לשדה נעבד: (קהלת פרק ה פסוק ח)

תרגום מגילות:
וּמוֹתַר שְׁבָח פּוֹרעָנוּת אַרעָא עַל כּוֹלָא הוּא דִּבעִידָּן דְּמָרְדִין בְּנֵי מַלכוּתָא וּמַלכָּא מִתיְהֵיב בְּפַצִיחִין מִן קֳדָמֵיהוֹן אִין לֵית לֵיהּ עֲבוּר לְמֵיכַל הַהוּא מַלכָּא לִגבַר פָּלַח בְּחַקלָא מִשׁתַּעֲבַד לְעֶבֶד פָּלַח וּמוֹתַר שְׁבָח פֻּלחָנוּת אַרעָא עַל כּוֹלָא הוּא וְאַפִלוּ מַלכָּא חָמֵי לְמִהוֵי לְפֻלחָנוּת חַקלֵיהּ עֶבֶד מִשׁתַּעֲבַד :

עין המסורה:
בכל - ז' דגשין: *בר' טז , יב; כד , א; ש"ב כג , ה; תה' קג , יט; קה' ה , ח; *עז' י , יז; דה"א כט , יב. היא - ה' כתב היא וקרי הוא: מ"א יז , טו; תה' עג , טז; איוב לא , יא; *קה' ה , ח; דה"א כט , טז.

מסורה גדולה:
ה' דכתיב היא וקר' הוא וסימנהון ואחשבה ויתרון פלילים וביתה הכיננו.

מסורה קטנה:
בכל - ז' דגש'; (היא) - הוא ק'; נעבד - ל'.

רש"י:
ויתרון ארץ בכל היא - ויתרה של יושבי הארץ , שהם מתגאים ומכעיסים למקום , בכל היא - בכל דבר הוא עושה שליחותו ליפרע , ואפילו על ידי יתושין , כדרך שעשה לטיטוס (ראה ב"ר י , ח). מלך לשדה נעבד - הקדוש ברוך הוא נעשה פועל לציון , ליתבע עלבונה ממחריביה , ולשלם שכר לבוניה. אוהב כסף לא ישבע כסף - אוהב מצות אינו שבע מהם. ומי האוהב בהמון - מצות רבות , ולא תבואה - ואין באחת מהן מצוה מסויימת וניכֶּרת , כגון בניין בית המקדש ובית הכנסת וספר תורה נאה - גם זה הבל; כך נדרשים שני מקראות הללו במדרש. ועוד פנים אחרים הגונים , אך את זה הקדמתי , לפי שהוא מעניין "וגבוהים עליהם" (לעיל , ז) , שסמכן הכתוב יחד. דבר אחר: ויתרון ארץ בכל היא - שכר עבודת האדמה חשוב הוא על הכל , שאפילו הוא מלך , צריך הוא להיות נעבד לשדה; אם עשתה הארץ פירות , יש לו מה יאכל , ואם לאו - הוא מת ברעב. אוהב כסף לא ישבע כסף - לא יאכל כסף. ומי אוהב בהמון - ממון , לא תבואה - שאינו אוסף לו פירות - גם זה הבל. דבר אחר: ויתרון ארץ בכל היא - שכרן של ישראל בכל דברי תורה הוא: בין במקרא , בין במשנה , בין בתלמוד. מלך לשדה נעבד - מלך במקרא ומשנה , עודנו צריך להיות נעבד לבעל התלמוד , שהוא משדד ומסדר לפניו הוראות איסור וטומאה וטהרה ודינין. אהב כסף - תורה - אינו שבע בה. והאוהב בהמון תורה , לא תבואה - מי שיש לו מקרא ומשנה ואין לו תלמוד , מה הנאה יש לו? כל אלה בויקרא רבה (ויק"ר כב , א).

רשב"ם:
ויתרון ארץ בכל בני אדם הוא שווה , שיש לכולם לעבוד אדמה למען יחיו ויתפרנסו מעמל ידיהם. ואף המלך יש לו להיות עובד אדמה. לשדה נעבד - את שהוא מצווה לעמו להכריחם לעבוד אדמה לצורכו , בכך נקרא הוא 'עובד אדמה'.

ר' יוסף קרא:
ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד - יתרונה שלעבודת האדמה בכל דבר היא: ביין , בתבואה ובפירות ובכל גידולי קרקע. מלך לשדה נעבד - אפילו מלך צריך לתבואה; שאם כנס כמה בתים מלאים זהב וכסף , אם אין לו תבואה לפרנס חיילותיו , אין לו בכל כסף וזהב שכנס הנאה.

ראב"ע:
ויתרון. כאשר השלים לצוות על יראת אלהים , שב להורות לו בדברי העולם , אי זו מלאכה טובה שיחיה ממנה ולא יהיה בה חטא. ואמר , כי יתרון עבודת הארץ בכל דבר הוא; אפילו המלך , שאין למעלה ממנו , נעבד לשדה בעבור צרכו , כי ממנו מחייתו.

רלב"ג:
ואם תאמר: איך יתכן שיהיה פועל הנכבד בעבור השפל? הנה תמצא יתרון לשפל בכל הדברים בזה האופן , עד שהמלך עובד השדה וישרתהו במלאכת החרישה והזריעה , ויִשלם בזה פועַל השדה , כי המלאכה היא משרתת לטבע. ואולם ביאר זה מן המלאכה ולא מן הטבע , לפי שהענין בזה במלאכה יותר מבואר. ובכלל , הנה ימָצא בכל הדברים שהגבוה יפעל בשפל וישלימהו , ובזה האופן יפעל השם יתעלה הנמצאות ויפעל השכל הפועל אלו הדברים אשר בכאן.

ר' יוסף כספי:
והנה אחר שהציע זה , להניח השלם המחזיק באמצעי , שקדם זכרו ושעתיד לזכרו בכאן , יסיים בסוף הצעותיו אלה שבח האמצעי , שהוא הפּסק הרמוז , וזהו אמרו: ויתרון ארץ בכל היא וגו'; כי זה ראוי למחזיק באמצעי , כמו שיאמר עוד: מתוקה שנת העובד וגו'. כי אוהב כסף ואוהב בהמון , וכן ברבות הטובה , וכן והשבע לעשיר - הוא הקצה הראשון. והנה מבואר כי זה לא ישבע לעולם , כמו שהמשלנו , אשר כשהשיג שבעת אלפי צאן (ע"פ איוב א , ג) , על דרך משל , יחתור להעלותם עד שמנה ותשעה , וכן לאין תכלית. אם כן מבואר מכל מה שקדם הבל זאת החכמה , ושהאמצעי טוב. ובזה נגמר הפּסק פעם חמישית. והפעם השישית יתחיל:

ר' ישעיה מטראני:
ויתרון ארץ - גם זה הוא דבר בפני עצמו. כלומר: היתרון והשבח שלקרקע בכל אדם היא צריכה , שאפילו המלך הוא נעבד לשדה; שהרי מי שהוא אוהב כסף לא ישבע כסף , שאין הכסף משביעו ומקיימו - אלא היוצא מן הקרקע; ומי שאוהב בהמון וריבוי שלממון , אין לו תבואה ממנו , אלא על כרחו הוא צריך להיות נעבד לקרקע. גם זה הבל - כלומר: אע"פ שיתרון הארץ הוא גדול ומשובח מכל היתרון , גם הוא נמי הבל לעוסק בה , שהרי ברבות הטובה רבו אוכליה. ואם תאמר: מה כשרון לבעליה ולעוסקים בה? - כי אם ראות עיניו: מתוקה היא שנת העובד - אע"פ שאין יתרון הארץ כלום , מכל מקום יותר טוב הוא לעסוק בעבודת הארץ מלרדוף אחרי העושר , ששובע העושר אינו מניח בעליו אפילו לישון , שתמיד מתפחד עליו שמא יגנב ויפסידנו.
ריכוז קישורים