תנ"ך - איש אשר יתן־לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו׀ מכל אשר־יתאוה ולא־ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִ֣ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִתֶּן־ל֣וֹ הָאֱלֹהִ֡ים עֹשֶׁר֩ וּנְכָסִ֨ים וְכָב֜וֹד וְֽאֵינֶ֨נּוּ חָסֵ֥ר לְנַפְשׁ֣וֹ׀ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּ֗ה וְלֹֽא־יַשְׁלִיטֶ֤נּוּ הָֽאֱלֹהִים֙ לֶאֱכֹ֣ל מִמֶּ֔נּוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ נָכְרִ֖י יֹאכֲלֶ֑נּוּ זֶ֛ה הֶ֛בֶל וָחֳלִ֥י רָ֖ע הֽוּא: (קהלת פרק ו פסוק ב)

טקסט וניקוד:

אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן־לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ׀ מִכֹּל אֲשֶׁר־יִתְאַוֶּה וְלֹא־יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא: (קהלת פרק ו פסוק ב)

טקסט בלבד:

איש אשר יתן־לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו׀ מכל אשר־יתאוה ולא־ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא: (קהלת פרק ו פסוק ב)

תיקון קוראים:

איש אשר יתן־לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו׀ מכל אשר־יתאוה ולא־ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא: (קהלת פרק ו פסוק ב)

תרגום מגילות:
גְּבַר דִּיהַב לֵיהּ יְיָ בְּמַזָלָא עוֹתֶר וִיקָר וּנִכסִין וְלָיְתוֹהִי מְחַסַר לְנַפשֵׁיהּ מִכָּל דְּיִתרְעֵי וְלָא יַשׁלְטִינֵיהּ יְיָ עַל חוֹבְתֵיהּ לְמִטעַם מִנֵיהּ אֱלָהֵין יְמוּת בְּלָא וְלַד וְלָא חָס קָרִיבֵיהּ לְאַחסָנוּתֵיהּ לֵיהּ אֲרוּם אִנתְּתֵיהּ תְּהֶא מִתנַסבָּא לִגבַר חִילוֹנַי וְיַחסְנִינֵיהּ וְיוֹכְלִנֵיהּ כָּל דֵּין גְּרַמוּ לֵיהּ חוֹבוֹהִי דְּלָא עֲבַד מִנֵיהּ מִדָּעַם טָב וְאִתהֲפֵיך עוּתרֵיהּ לְמִהוֵי לֵיהּ לְהַבלוּ וּלמַרעָא בִישָׁא :

עין המסורה:
ואיננו - י"ב: בר' ה , כד; יש' יט , ז; יר' מט , י; נ , כ; תה' לז , י; קג , טז; מש' כג , ה; איוב ג , כא; כג , ח; כד , כד; כז , יט; קה' ו , ב. חסר - ד': מ"א יא , כב; יז , טז; קה' ו , ב; י , ג.

מסורה קטנה:
ואיננו - י"ב; חסר - ד'.

רש"י:
עשר ונכסים - לפי פשוטו כמשמעו. ולא ישליטנו... לאכל ממנו - שיהא שמח בחלקו , למצוא קורת רוח בעשרו , כי שואף לעשוק ולהרבות הון , כעניין שנאמר "והוא כמות ולא ישבע" (חב' ב , ה); וגם לא ישליטנו לעשות צדקה לאכול הימנה לעתיד. ואיש נכרי - יטול אותו ממון ויעשה בו צדקה ויהנה ממנו. ומדרש אגדה - בדברי תורה (ראה קה"ר ו , ב): עשר ונכסים וכבוד - מקרא , משנה ואגדה; ולא ישליטנו וגו' - שלא זכה לתלמוד , ומתוך כך אין הנייה ממנו בשום דבר תורה; כי איש נכרי יאכלנו - זה בעל תלמוד.

רשב"ם:
איש שנותן לו הקדוש ברוך הוא עושר גדול ואין לו יכולת ורשות שיאכל ויהנה ממנו , אלא איש נכרי יאכלנו , שלא טרח בו; זה מעשה הבל , כי על מה טרח זה בו.

ר' יוסף קרא:
יש רעה... תחת וגו': איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וכבוד וגו'. אם יוליד איש מאה... ורב שיהיו ימי שניו - עד שיאמר: דיי לי ימים ושנים. וגם קבורה לא היתה לו - שנהרג וחיה רעה אכלתהו (ע"פ בר' לז , כ) , או שנטבע בים; אמרתי: טוב ממנו מי שלא חיה אפילו יום אחד; כמו שמפרש: טוב ממנו הנפל.

ראב"ע:
איש. יש מפרשים (ראה ת"י; רש"י) נכסים - כמו 'רכוש'. ומלת חסר "ומלא" (קה' א , ז) על דרך אחת , והם שתיהם מהפעלים העומדים , אע"פ שצריכין סמיכה. והעניין: כשיאמר האומר 'חסר הוא פלוני' , צריך שיוסיף לבאר חסרונו: אם מחכמה , אם מהון , אם מגדולה. הלא תראה "חסר משוגעים אני" (ש"א כא , טז) , והוא סמוך; ועניינו: חסר אני ממשוגעים; וכן "מלא ימים" (יר' ו , יא); וכן איננו חסר מכל תאות נפשו. והוא בבניינים ה'כבדים' פועל יוצא , כמו "ותחסרהו" - שמתו חסר - "מעט מאלהים" (תה' ח , ו). וטעה האומר כי הוא יוצא לשני פעולים. ונמצא מ'הכבד הנוסף': "והממעיט לא החסיר" (שמ' טז , יח); עניינו: לא הוליד חסרון. והנה הוא פועל יוצא כמו "העדיף" (שם).

רלב"ג:
ולהודיע עוד מום אהבת העושר הוסיף ואמר: יש רעה (בנוסחנו נוסף 'אשר') ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם: איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה , ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו כי איש נכרי יאכלנו , הנה זה הבל בענין אהבת העושר וחלי רע הוא.

ר' יוסף כספי:
יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם. איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וכבוד וגו' - הנה זה מין מום רע וקשה , נמצא תחת סוג אלו החכמים; וזה , כי נמצא איש מהם שהאלהים נתן לו עושר ונכסים וכבוד , כלומר: דרך מתנה - אם מצד ירושות ועזבונות נפל לו , או מציאה שכח , או הגיעוהו הצלחות פתאום בזולת עמל - והיה ראוי לזה שיהנה מזה על כל פנים אַחַר שלא עמל בו; וזהו , על דרך משל , כאלו איש אחד נתן לו אלף זהובים לאכול ולשתות ולשמוח , והוא יצניעם בארגז צָרוּר בצרוֹר , והוא בצדם ימות בחסר כל , גם איפשר שיִקרנו כי קבורה לא תהיה לנבלתו; הנה בלי ספק טוב ממנו הנפל , והוא גדול החכמים ורבן מופלג בכלל ההמון! אם כן מבואר מזה הבל זאת החכמה.
ריכוז קישורים