תנ"ך - אם־יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב׀ שיהיו ימי־שניו ונפשו לא־תשבע מן־הטובה וגם־קבורה לא־היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל: (קהלת פרק ו פסוק ג)

טקסט וניקוד:

אִם־יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה וְרַב׀ שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי־שָׁנָיו וְנַפְשׁוֹ לֹא־תִשְׂבַּע מִן־הַטּוֹבָה וְגַם־קְבוּרָה לֹא־הָיְתָה לּוֹ אָמַרְתִּי טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל: (קהלת פרק ו פסוק ג)

טקסט בלבד:

אם־יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב׀ שיהיו ימי־שניו ונפשו לא־תשבע מן־הטובה וגם־קבורה לא־היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל: (קהלת פרק ו פסוק ג)

תיקון קוראים:

אם־יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב׀ שיהיו ימי־שניו ונפשו לא־תשבע מן־הטובה וגם־קבורה לא־היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל: (קהלת פרק ו פסוק ג)

תרגום מגילות:
אִין יוֹלֵיד גְּבַר מְאָה בְנִין וּשׁנִין סַגִּיאִין יֵיחֵי וּבשֻׁלטָנוּתָא וְרַבָּנוּתָא הוּא דְּיִהוְיָן יוֹמֵי חַיוֹהִי וְנַפשֵׁיהּ לָא סְבַעַת מִן טֵיבוּתָא דַהֲוָת לֵיהּ עַל דְּחָס עַל עוּתרֵיהּ וְלָא קְנָא מִנֵיהּ שְׁמָא טָבָא וְאַף בֵּית קְבוּרְתָא לָא הֲוָת מִזדָּמְנָא לֵיהּ אֲמַרִית אֲנָא בְמֵימְרִי דְּטָב מִנֵיהּ שָׁלִילָא דְּלָא חֲזָא עָלְמָא הָדֵין :

עין המסורה:
ושנים - ב': בר' א , יד; קה' ו , ג. יחיה - י"ח: *בר' יז , יח; לא , לב; *שמ' יט , יג; במ' כד , כג; *דב' ח , ג (פעמיים); ש"ב א , י; מ"ב י , יט; יח' יח , יג , כב; לג , יט; מז , ט; חב' ב , ד; תה' פט , מט; מש' טו , כז; קה' ו , ג; יא , ח; נחמ' ב , ג. וכל 'חיו יחיה' דכותהון. שיהיו - ג': קה' א , יא (פעמיים); ו , ג. שניו - ג': וי' כה , נב; איוב לו , כו; קה' ו , ג. ונפשו - ח': בר' מד , ל; יש' כט , ח; תה' כב , ל; מש' כג , יד; איוב יד , כב; כג , יג; לג , כ; קה' ו , ג.

מסורה קטנה:
ושנים - ב' ולימים; שניו - ג'; הנפל - ל'.

רש"י:
אם יוליד איש מאה - בנים , ורב שיהיו ימי שניו - ורב הון וכל טוב. ורב - לשון 'דיי': די כל טובה יהיו ימי שניו לו. ונפשו לא תשבע מאותה הטובה - שאינו שמח בחלקו להתקרר רוחו במה שבידו. וגם קבורה לא היתה לו - פעמים שנהרג וכלבים אוכלין אותו. וכל הדברים האלה נמצאו באחאב: שהוליד בנים הרבה , [וממונו הרבה] והיה חומד של אחרים , ולא מצא קורת רוח בממונו , וכלבים אכלוהו (ראה קה"ר ו , ד). טוב ממנו הנפל - של אשה.

רשב"ם:
אם יוליד איש זה , שאכל איש נכרי ממונו , עד מאה בנים ויחיה שנים רבות , ורב שיהיו ימי שניו - כופל מילתו , שהיו ימי שניו רבים - ולא היתה נפשו שביעה מן הטובה שבידו , ואף לעת מיתתו לא ניתן לקבורה. אמרתי עליו , שהנפל אשר לא ראה אור ולא נולד חי משובח יותר ממנו; שהרי הוא בא בעולם בהבל והלך מן העולם בחשך ושמו מתכסה בחושך , שכל אודותיו של זה שאבד ממונו ולא ניתן לקבורה היו בהבל ובחושך , שלא ראה בטוב. אבל נפל זה - לא היה לו לא טוב ולא רע. אם יוליד איש מאה - לפי שמזכיר בסוף המקרא הנפל , שלידתו בזוייה ומאוסה , אחז לשונו בלידות רבות וחשובות של מאה בנים.

ר' יוסף קרא:
יש רעה... תחת וגו': איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וכבוד וגו'. אם יוליד איש מאה... ורב שיהיו ימי שניו - עד שיאמר: דיי לי ימים ושנים. וגם קבורה לא היתה לו - שנהרג וחיה רעה אכלתהו (ע"פ בר' לז , כ) , או שנטבע בים; אמרתי: טוב ממנו מי שלא חיה אפילו יום אחד; כמו שמפרש: טוב ממנו הנפל.

ראב"ע:
אם יוליד - אם יוליד בנים רבים. ודרך לשון הקודש לזכור 'עשרה' ומאה ו'אלף' , בעבור היותם כלל בחשבון; הלא תראה , כי בהשלמת העשרה תחל באחד. גם יזכרו 'שבעה'; ובמקומו אפרשנו (ראה פירושו לקה' יא , ב). ושנים רבות יחיה - עד שיהיה ישיש. ורב שיהיו ימי שניו - ממנהג העולם. וגם קבורה - התכריכים שיקבר בהם המת. והנפל - הוא "נפל אשת" (תה' נח , ט).

רלב"ג:
הנה אם יוליד איש מאה בנים ויחיה שנים רבות ויהיו ימי שניו רבים , ונפשו לא תשבע מן הטובה שאסף וכנס וגם קבורה לא היתה לו מרוב הדלות והעוני - אמרתי: טוב ממנו הנפל. כי זה אשר הוליד בנים רבים וחיה שנים רבות ולא ראה בטובה במה שעמל , בא בהבל ובחשך הלך ובחשך יכוסה שמו; ורוצה לומר , כי גם בעת מיתתו אשר כוסה שמו לא היתה לו שום טובה. גם מי שלא ראה שמש ולא ידע אותו , והוא הנפל - נחת לו ממנו , ואעפ"י שחיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה. הלא הענין אחד בעצמו , רצוני , שזה האיש לא ראה בטובה וילך בלא חמדה.

ר' יוסף כספי:
יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם. איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וכבוד וגו' - הנה זה מין מום רע וקשה , נמצא תחת סוג אלו החכמים; וזה , כי נמצא איש מהם שהאלהים נתן לו עושר ונכסים וכבוד , כלומר: דרך מתנה - אם מצד ירושות ועזבונות נפל לו , או מציאה שכח , או הגיעוהו הצלחות פתאום בזולת עמל - והיה ראוי לזה שיהנה מזה על כל פנים אַחַר שלא עמל בו; וזהו , על דרך משל , כאלו איש אחד נתן לו אלף זהובים לאכול ולשתות ולשמוח , והוא יצניעם בארגז צָרוּר בצרוֹר , והוא בצדם ימות בחסר כל , גם איפשר שיִקרנו כי קבורה לא תהיה לנבלתו; הנה בלי ספק טוב ממנו הנפל , והוא גדול החכמים ורבן מופלג בכלל ההמון! אם כן מבואר מזה הבל זאת החכמה.

ר' ישעיה מטראני:
יוליד איש מאה בנים , ושנים רבות יחיה - והיה ראוי להיות לו בני בנים , ופעמים שנפשו לא תשבע מן הטובה , שכולם ימותו בחייו , ואפילו קבורה לא היתה לו , שאין מי שיקברנו.
ריכוז קישורים