תנ"ך - יש
רעה
אשר
ראיתי
תחת
השמש
ורבה
היא
על־האדם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יֵ֣שׁ
רָעָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
רָאִ֖יתִי
תַּ֣חַת
הַשָּׁ֑מֶשׁ
וְרַבָּ֥ה
הִ֖יא
עַל־הָאָדָֽם:
(קהלת פרק ו פסוק א)
יֵשׁ
רָעָה
אֲשֶׁר
רָאִיתִי
תַּחַת
הַשָּׁמֶשׁ
וְרַבָּה
הִיא
עַל־הָאָדָם:
(קהלת פרק ו פסוק א)
יש
רעה
אשר
ראיתי
תחת
השמש
ורבה
היא
על־האדם:
(קהלת פרק ו פסוק א)
יש
רעה
אשר
ראיתי
תחת
השמש
ורבה
היא
על־האדם:
(קהלת פרק ו פסוק א)
תרגום מגילות:
אִית
בִּישׁתָּא
דַּחֲזֵית
בְּעָלְמָא
הָדֵין
תְּחוֹת
שִׁמשָׁא
וְרַבְּתָא
הִיא
עַל
בְּנֵי
אֱנָשָׁא
:
עין המסורה:
יש
רעה
-
ג':
קה'
ה
,
יב;
ו
,
א;
י
,
ה.
ורבה
-
ד':
*שמ'
כג
,
כט;
יש'
ו
,
יב;
הו'
ט
,
ז;
*קה'
ו
,
א.
על
-
האדם
-
ג':
בר'
ב
,
טז
,
כא;
*קה'
ו
,
א.
וכל
'על
האדם
ועל
הבהמה'
דכותהון.
מסורה גדולה:
קדמיה
יש
רעה
חולה.
תינינה
יש
רעה
אשר
ראיתי.
ורבה
ד'
לא
אגרשנו
העזובה
משטמה
ורבה
היא
על
האדם.
על
האדם
ג'
וסימנה'
ויפל
יי'
אלהים
תרדמה
ויצו
יי'
אלהים
ורבה
היא.
וכל
על
האדם
ועל
הבהמה
דכותהון.
רש"י:
ורבה
היא
על
האדם
-
בהרבה
בני
אדם
היא
הנוהגת.
רשב"ם:
ורבה
היא
-
ורעה
רבה
היא
על
האדם:
ר' יוסף קרא:
יש
רעה...
תחת
וגו':
איש
אשר
יתן
לו
האלהים
עושר
ונכסים
וכבוד
וגו'.
אם
יוליד
איש
מאה...
ורב
שיהיו
ימי
שניו
-
עד
שיאמר:
דיי
לי
ימים
ושנים.
וגם
קבורה
לא
היתה
לו
-
שנהרג
וחיה
רעה
אכלתהו
(ע"פ
בר'
לז
,
כ)
,
או
שנטבע
בים;
אמרתי:
טוב
ממנו
מי
שלא
חיה
אפילו
יום
אחד;
כמו
שמפרש:
טוב
ממנו
הנפל.
ראב"ע:
יש
רעה.
'רב'
בלשון
הקודש
-
על
ארבעה
עניינים;
האחד:
'רב'
שהוא
הפך
'מעט':
"לרב
תרבו
את
נחלתו"
(במ'
לג
,
נד).
והשני:
"רב
את
יוצרו"
(יש'
מה
,
ט)
,
מלשון
'ריב'.
והשלישי:
'רב'
מעניין
"רובה
קשת"
(בר'
כא
,
כ);
אך
הוא
מפעלי
הכפל
,
כמו
"השמיעו
אל
בבל
רבים"
(יר'
נ
,
כט)
,
והבא
אחריו
יורה
עליו
(שם);
והוא
על
משקל
"דַלּים"
(ש"ב
ג
,
א)
ו"רַכּים"
(בר'
לג
,
יג)
,
ופועל
עבר
מן
'רכים'
-
"יען
רך
לבבך"
(מ"ב
כב
,
יט);
וכן
"וברקים
רב
ויהמם"
(תה'
יח
,
טו)
,
ויורה
עליו
תחלת
הפסוק:
"וישלח
חציו
ויפיצם"
(שם).
והרביעי:
גדול;
כמו
"מושיע
ורב"
(יש'
יט
,
כ);
"על
כל
רב
ביתו"
(אס'
א
,
ח);
"קרית
מלך
רב"
(תה'
מח
,
ג)
-
והוא
דוד
,
כעניין
"קרית
חנה
דוד"
(יש'
כט
,
א)
,
ויש
מפרשים
שהוא
המקום;
ואיננו
נכון
,
בעבור
שלא
'הודיע'
המלות
,
ותהיינה
'לַמלך
הָרב'.
ולשון
רבים:
"רבי
המלך"
(יר'
מא
,
א);
ולשון
נקבה:
'רבה':
ורבה
היא
על
האדם.
רלב"ג:
ולהודיע
עוד
מום
אהבת
העושר
הוסיף
ואמר:
יש
רעה
(בנוסחנו
נוסף
'אשר')
ראיתי
תחת
השמש
ורבה
היא
על
האדם:
איש
אשר
יתן
לו
האלהים
עושר
ונכסים
וכבוד
ואיננו
חסר
לנפשו
מכל
אשר
יתאוה
,
ולא
ישליטנו
האלהים
לאכול
ממנו
כי
איש
נכרי
יאכלנו
,
הנה
זה
הבל
בענין
אהבת
העושר
וחלי
רע
הוא.
ר' יוסף כספי:
יש
רעה
אשר
ראיתי
תחת
השמש
ורבה
היא
על
האדם.
איש
אשר
יתן
לו
האלהים
עושר
ונכסים
וכבוד
וגו'
-
הנה
זה
מין
מום
רע
וקשה
,
נמצא
תחת
סוג
אלו
החכמים;
וזה
,
כי
נמצא
איש
מהם
שהאלהים
נתן
לו
עושר
ונכסים
וכבוד
,
כלומר:
דרך
מתנה
-
אם
מצד
ירושות
ועזבונות
נפל
לו
,
או
מציאה
שכח
,
או
הגיעוהו
הצלחות
פתאום
בזולת
עמל
-
והיה
ראוי
לזה
שיהנה
מזה
על
כל
פנים
אַחַר
שלא
עמל
בו;
וזהו
,
על
דרך
משל
,
כאלו
איש
אחד
נתן
לו
אלף
זהובים
לאכול
ולשתות
ולשמוח
,
והוא
יצניעם
בארגז
צָרוּר
בצרוֹר
,
והוא
בצדם
ימות
בחסר
כל
,
גם
איפשר
שיִקרנו
כי
קבורה
לא
תהיה
לנבלתו;
הנה
בלי
ספק
טוב
ממנו
הנפל
,
והוא
גדול
החכמים
ורבן
מופלג
בכלל
ההמון!
אם
כן
מבואר
מזה
הבל
זאת
החכמה.