תנ"ך - כי מה־יותר לחכם מן־הכסיל מה־לעני יודע להלך נגד החיים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֛י מַה־יּוֹתֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־הַכְּסִ֑יל מַה־לֶּעָנִ֣י יוֹדֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד הַחַיִּֽים: (קהלת פרק ו פסוק ח)

טקסט וניקוד:

כִּי מַה־יּוֹתֵר לֶחָכָם מִן־הַכְּסִיל מַה־לֶּעָנִי יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד הַחַיִּים: (קהלת פרק ו פסוק ח)

טקסט בלבד:

כי מה־יותר לחכם מן־הכסיל מה־לעני יודע להלך נגד החיים: (קהלת פרק ו פסוק ח)

תיקון קוראים:

כי מה־יותר לחכם מן־הכסיל מה־לעני יודע להלך נגד החיים: (קהלת פרק ו פסוק ח)

תרגום מגילות:
אֲרוּם מָה מוֹתַר אִית לְגֻברָא חַכִּימָא בְעָלְמָא הָדֵין יַתִּיר מִן שָׁטיָא בְּגֵין דָּרָא בִישָׁא דְלָא מִתקַבַּל עִלָוֵיהוֹן וּמָה אִית לֵיהּ לְהַהוּא גֻברָא עַניָא לְמֶעֱבַד אֱלָהֵין לְמִעסַק בְּאוֹרָיתָא דַייָ בְּדִיל דְּיִנדַּע הֵיכְדֵין עֲתִיד לִמהָך כָּל קֳבֵיל צַדִּיקַיָא בְגִינְתָא דְעֵדֶן :

עין המסורה:
יותר - ז' מלא (בלישנא): שמ' טז , יט; ש"א טו , טו; ש"ב ח , ד; קה' ו , ח; ז , טז; *אס' ו , ו; דה"א יח , ד. להלך - ד' (חסר): שמ' ג , יט; במ' כב , יג; איוב לד , כג; קה' ו , ח.

מסורה קטנה:
יותר - ז' מל'.

רש"י:
ואחרי שכן [הוא] - מה יותר לו בחכמתו משאם היה כסיל? ומה לעני חסרון מן העשיר , שאין לו קורת רוח - גם הוא יודע להלוך בארץ אצל החיים.

רשב"ם:
כי מה יותר - שהרי מה יתרון לחכם יותר מן הכסיל בעולם , ששניהם חיין ועומדין בעולם כאחד. ועל כן אמרתי: הכל הבל. מה לעני יודע - באיזה דבר הכסיל עני זה גרוע מן החכם? שהרי הוא יודע לילך בעולם עם שאר החיים כאחד מן החכמים.

ר' יוסף קרא:
כי מה יותר לחכם מן הכסיל - פתרונו: מה יתרון לחכם שיודע להשתכר ולהרויח , מאחר שאינו מראה את נפשו טוב בעמלו (ראה קה' ב , כד) , מן הכסיל שאינו יודע להשתכר כלום , והוא רעב מתוך שאינו יודע להשתכר? אם זה רעב מתוך איולתו , גם החכם הזה רעב מתוך שלא הראה את נפשו טוב בעמלו. מה לעני יודע להלוך נגד החיים - פתרונו: לעני היודע להתנהג בדרך ארץ נגד הבריות שהם חיים , באי זה דבר רע לו מזה העשיר שיש לו ממון הרבה ונפשו לא תשבע מן הטובה (ראה לעיל , ג)?

ראב"ע:
כי מה - אם יבקש החכם ממון אין קץ , ונפשו לא תמלא כנפש הכסיל (ראה לעיל , ז) , מה יתרון יש לו? ועניין מה לעני יודע - העני שהוא יודע ומבין , מה לו להלוך בדרך הכסילים כנגד החיים? חיים במקום הזה - שם התואר , כמו "חיים כולכם היום" (דב' ד , ד).

רלב"ג:
כבר יחשב שיהיה העושר במדרגת החכמה או טוב ממנו , וזה , שכל עמל האדם לפיהו , כמו שקדם , כי זהו חלקו מעמלו (ראה קה' ה , יז) , וימָצא תמיד חסר וצריך אל המזון. וכן הנפש כשתחקור בחכמה לא תמָצא לעולם שלמה , אבל תהיה תמיד חסרה וצריכה אל הלמידה והחקירה במושכלות. ומה יותר לחכם מן הכסיל , והנה כל אחד מהם חסר? ועוד , שהחכמה היא מונעת האדם מהשתדל בשלמות הקנין , כשיהיה תמיד משתדל בה; ומה תועלת לעני שאין לו לחם לאכול ובגד ללבוש , כשהיה יודע להלוך נגד החיים , והנה אין לו כח לחקור במושכלות מצד עניוֹ והיותו חסר מן ההכרחי לעמידת גופו? הנה טוב מה שיחיה האדם בו עצמו שהוא רואה אותו בעיניו , והוא שלמות הקנין , מהלך נפש נגד החיים בזולת קנין , יקח ממנו מה שיצטרך לו לעמידת גופו. גם זה הבל ומחשבה בענין החכמה כשישים האדם כל השתדלותו בה לבדה; כי הראוי שישתדל בשלמות הקנין לפי ההכרחי לו עם חקרו בחכמה.

ר' יוסף כספי:
ועוד טענה אחרת: כל עמל אדם לפיהו - כי על כל פנים כל אדם רוצה בחיים , אם טובים אם רעים , וכל עמלו שישיג מזונו; ואם השיגו היום יצטרך כמו כן למחר , ואם השיגו למחר יצטרך כמו כן מחרתו , וכן מבקר לערב; וזהו: וגם הנפש לא תמלא - רצוני , שיהיה לזה גבול , יעמוד אצלו עד שנאמר: עתה נתמלא הגוף , ואין צורך להריק עוד תוכו כאלו הוא קיתון שנמלאהו מים , ודי. ובכלל , כל זמן שהאדם חי על הארץ ענינו אכל ושתה היום , גם מחר (ראה יש' כב , יג) , וזה כל עצמו בעולם הזה , אם שיהיה חכם או כסיל , שהם שני קצוות; אם כן , מה יותר בזה הענין לחכם מן הכסיל - כלומר: למפליג בזאת החכמה ההמונית , שהוא הקצה הראשון , מן הרשע המתהולל , שהוא הקצה האחרון?! והנה , בעבור שזה החכם הנזכר הוא הרב הקניינים החיצוניים , נאמר שבעולם הזה אין תכליתו , רק לפֶּה , עד שאין בזה יתרון לזה החכם הנזכר על הכסיל. וזכר כנגד החכם - העני , שאינו בעל קנינים; וסמך לו: יודע - לבאר שאינו כסיל , שהוא גם כן בלתי בעל קנינים. והטעם: אחר שאין בזה הענין יתרון לזה המתחכם ברבוי הקנינים על הכסיל המתהולל , מה לעני היודע שילך נגד החיים - כלומר: מה לו למבין עני שישתדל לאסוף ולכנוס רבוי הקניינים , שימשך אחר דעות בני אדם החיים?! והנה ברבוי הקנינים טוב מה שיקחו עיניו מהם ממה שתשיג נפשו מהם , כמו שקדם אמרו "ומה יתרון (בנוסחנו: כשרון) לבעליה כי אם ראות עיניו" (קה' ה , י). אם כן מבואר מכל מה שקדם , שזאת החכמה הבל ורעות רוח. ועוד כמה ספקות בזאת החכמה , כבר נתפזרו רובם במה שקדם ורצה שיצרפם בזה , וזהו כי מה שהיה כבר נקרא שמו.

ר' ישעיה מטראני:
כל עמל האדם הוא בשביל פיהו , כלומר: שיהנה ממנו. וגם הנפש לא תימלא - בתימה. וזה מתחבר עם מה שאמר למעלה "ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו" (פס' ב) , וגינה על עושר הזהב. והואיל וכן הוא , מה יתרון יש לחכם , שמתחכם להשתדל ולטרוח להרויח , יותר מן הכסיל שמתעצל ואינו טורח בשביל עצמו? ומה לו לעני להיות יודע ונותן ליבו להצטער על עניותו ורוצה לילך נגד ורחוק מן החיים , שמבקש מיתתו בחייו?
ריכוז קישורים