תנ"ך - מי
כהחכם
ומי
יודע
פשר
דבר
חכמת
אדם
תאיר
פניו
ועז
פניו
ישנא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִ֚י
כְּהֶ֣חָכָ֔ם
וּמִ֥י
יוֹדֵ֖עַ
פֵּ֣שֶׁר
דָּבָ֑ר
חָכְמַ֤ת
אָדָם֙
תָּאִ֣יר
פָּנָ֔יו
וְעֹ֥ז
פָּנָ֖יו
יְשֻׁנֶּֽא:
(קהלת פרק ח פסוק א)
מִי
כְּהֶחָכָם
וּמִי
יוֹדֵעַ
פֵּשֶׁר
דָּבָר
חָכְמַת
אָדָם
תָּאִיר
פָּנָיו
וְעֹז
פָּנָיו
יְשֻׁנֶּא:
(קהלת פרק ח פסוק א)
מי
כהחכם
ומי
יודע
פשר
דבר
חכמת
אדם
תאיר
פניו
ועז
פניו
ישנא:
(קהלת פרק ח פסוק א)
מי
כהחכם
ומי
יודע
פשר
דבר
חכמת
אדם
תאיר
פניו
ועז
פניו
ישנא:
(קהלת פרק ח פסוק א)
תרגום מגילות:
מַן
הוּא
חַכִּימָא
דְיִכּוֹל
לִמקָם
כָּל
קֳבֵיל
חָכמְתָא
דַייָ
וּלמִדַּע
פְּשַׁר
מִלַיָא
כִּנבִיָיא
חָכמְתָא
דִגבַר
חַכִּים
תַּנהַר
זִיו
אַפּוֹהִי
בֵינֵי
צַדִּיקַיָא
וַחֲצִיף
אַנפִּין
מִתחַלְפִין
כָּל
אוֹרחָתֵיהּ
מִטָב
לְבִישׁ
:
עין המסורה:
ומי
יודע
-
ג':
קה'
ב
,
יט;
ח
,
א;
אס'
ד
,
יד.
ישנא
-
ד'
(ארבע
מלים
הכתובות
באופן
חריג
באל"ף
במקום
בה"א):
מ"ב
כה
,
כט;
תה'
קכז
,
ב;
איכה
ד
,
א;
*קה'
ח
,
א.
מסורה גדולה:
ושנא
את
בגדי
דמלכ'
כן
יתן
לידידו
שנא
ועז
פניו
ישנֶא
ישנא
הכתם
הטוב.
כת'
א.
מסורה קטנה:
כהחכם
-
ל';
ומי
יודע
-
ג';
פשר
-
ל';
ישנא
-
ל'.
רש"י:
מי
כהחכם
-
מי
בעולם
חשוב
כאדם
חכם
,
ומי
יודע
פשרון
של
דבר;
כמו
שמצינו
בדניאל:
מתוך
חכמתו
שהיה
חכם
ביראת
שמים
,
נגלו
לו
רזי
פשרים.
מי
כמשה
עושה
פשרה
בין
ישראל
לאביהם
שבשמים;
ועז
פניו
ישנה
(בנוסחנו:
ישנא)
-
משאר
הבריות
,
עד
כי
יראו
מגשת
אליו
"כי
קרן
עור
פניו"
(שמ'
לד
,
כט).
רשב"ם:
מי
כהחכם
-
מי
הוא
אדם
חשוב
בעולם
כהחכם
,
ומי
הוא
שיודע
פשר
של
דבר
כמותו?
שאין
לך
דבר
חשוב
בעולם
כחכמה
,
שחכמת
אדם
מאירה
את
פניו
ומשמחתו
,
ועוז
קרון
תואר
פניו
משתנה
בפנים
צהובות
מרוב
שמחת
חכמתו.
ר' יוסף קרא:
מי
כהחכם
ומי
יודע
פשר
דבר
-
מי
הוא
חשוב
כהחכם
,
או
מי
ישוה
לו.
ומי
יודע
פתרון
כל
דבר
,
להשיב
לשואל
,
כמו
החכם;
כיוסף
שפתר
החלום
לפרעה
(ראה
בר'
מא)
וכדניאל
לנבוכדנצר
(ראה
דנ'
ב).
חכמת
אדם
תאיר
פניו
-
בוא
וראה
מה
בין
חכמה
לעושר:
שהעושר
מרבה
דאגה
לאדם
ואיננו
מניח
לו
לישון
(ראה
קה'
ה
,
יא)
,
והחכמה
מאירה
פניו
שלחכם.
ועוז
פניו
ישונה
(בנוסחנו:
ישֻנֶא)
-
לאורה
ושמחה.
[ואני
הכותב
שמעתי:
ישונא
-
לשון
"תולעת
שני"
(שמ'
כה
,
ד)
,
כלומר:
מחכמתו
פניו
מצהיבין.]
ראב"ע:
מי.
יש
מלה
מושכת
עצמה
ואחרת
עמה
,
כמלת
"אל
בקצפך
תוכיחני"
(תה'
לח
,
ב);
"יחי
ראובן
ואל
ימות"
(דב'
לג
,
ו);
"מתן
בסתר
יכפה
אף"
(מש'
כא
,
יד).
וכן
ימצא
אות
-
מושך
אחר;
כמו
"מאל
אביך
ויעזרך
ואת
שדי"
(בר'
מט
,
כה)
-
הוא
'ומאת
שדי';
והוא
דבק
עם
הפסוק
שלמעלה
"מידי
אביר
יעקב"
(שם
,
כד):
כל
זה
בא
לך
מאל
אביך
,
והוא
יעזרך
לעולם.
ואמר
הגאון
רב
סעדיה
ז"ל
(רס"ג
תורה
בר'
מט
,
כה)
,
שעניינו:
אשאל
מאל
אביך
ויעזרך.
ועל
שני
הפירושים
צריכה
תוספת
מ"ם
על
'את'.
וכן
"מישרים
אהבוך"
(שה"ש
א
,
ד)
-
עניינו:
ממישרים
אהבוך;
ו"מישרים"
הוא
תואר
היין
,
וכמוהו
"יתהלך
במישרים"
(מש'
כג
,
לא)
,
וכן
"כיין
הטוב
הולך
לדודי
למישרים"
(שה"ש
ז
,
י)
,
וישוב
"אהבוך"
(שה"ש
א
,
ד)
על
העלמות
הנזכרות
בפסוק
הראשון
(שם
,
ג).
וכן
מי
כהחכם
ומי
כיודע
פשר
דבר.
ויתכן
היות
פירושו:
מי
כהחכם
ומי
שהוא
יודע
פשר
דבר?
ומלת
פשר
-
ממשפחת
ארמית;
והעניין:
למה
יתעסקו
בני
אדם
לחשוב
חשבונות
רבים
(ראה
קה'
ז
,
כט)
שלא
יועילו?
אין
מי
שהוא
על
דרך
ישרה
כמו
החכם
,
המבקש
חכמה
וידרוש
לדעת
פשר
כל
דבר:
מה
חפץ
יש
בו
,
ולמה
כן.
ויתכן
היות
פשר
-
הפוך
,
סופו
בתוכו
,
מן
"כי
לא
פורש"
(במ'
טו
,
לד).
ועניין
חכמת
אדם
תאיר
פניו
-
תשים
אור
בפניו.
והעניין:
תסיר
הכעס
,
כעניין
"באור
פני
מלך
חיים"
(מש'
טז
,
טו).
ועניין
ועוז
פניו
ישנא
-
סור
עזות
פנים
ממנו;
כי
החכמה
תוליד
הענוה.
כי
בהתגבר
הנשמה
על
הרוח
יסור
הכעס
ועזות
המצח.
רלב"ג:
מי
בכל
אלו
הנמצאות
השפלות
כמו
האיש
החכם
,
ומי
יודע
מושכלי
אלו
הדברים?
הנה
חכמת
האדם
תאיר
פניו
להשיג
האמת
בזה
,
ועוז
פני
חמרו
,
אשר
הוא
מסך
מבדיל
בינו
ובין
המושכלות
,
ישתנה
וישוב
נאות
אל
השכל
ונכנע.
ר' יוסף כספי:
ואמת
כי
"יש
יתרון
לחכמה
מן
הסכלות"
(קה'
ב
,
יג)
,
כי
מי
כהחכם
ומי
יודע
פשר
דבר
מדברי
העולם
הזה?
לא
הסכל
המתהולל
,
אבל
חכמת
האדם
תאיר
פניו.
ר' ישעיה מטראני:
ומי
כהחכם
ומי
יודע
פשר
דבר
-
שידע
להיזהר
מאלו
הרהורים
ומחשבות
(ראה
קה'
ז
,
כט)
,
שלא
יביאוהו
לידי
עבירה.
חכמת
אדם
בודאי
מועיל
לו
לאדם
,
שמאיר
פניו
ונותן
לו
עטרה
וכבוד
,
וחוזק
פניו
וכעסו
ישתנה
מתוך
חכמתו.
אבל
שתועיל
לו
חכמתו
שלא
יחשב
ויהרהר
הרהורים
המביאים
לידי
עבירה
,
להיות
ישר
כמו
שבראו
השם
-
בזה
לא
תועיל
לו
חכמתו.