תנ"ך - כי לכל־חפץ יש עת ומשפט כי־רעת האדם רבה עליו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י לְכָל־חֵ֔פֶץ יֵ֖שׁ עֵ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט כִּֽי־רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם רַבָּ֥ה עָלָֽיו: (קהלת פרק ח פסוק ו)

טקסט וניקוד:

כִּי לְכָל־חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט כִּי־רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו: (קהלת פרק ח פסוק ו)

טקסט בלבד:

כי לכל־חפץ יש עת ומשפט כי־רעת האדם רבה עליו: (קהלת פרק ח פסוק ו)

תיקון קוראים:

כי לכל־חפץ יש עת ומשפט כי־רעת האדם רבה עליו: (קהלת פרק ח פסוק ו)

תרגום מגילות:
אֲרוּם לְכָל עִסקָא אִית עִידָּן טָב וּבִישׁ וְעַל דִּין קְשׁוֹט אִתְּדָן כָּל עָלְמָא וְכַד אִתגְּזַר קֳדָם יְיָ לְמִהוֵי פוֹרעָנוּתָא בְעָלְמָא עַל חוֹבַת אֱנָשִׁין עָבְדִין בִּישָׁא דְסַגִּיאָה עֲלוֹהִי :

רש"י:
כי לכל חפץ - שהאדם עושה חפצו ועובר על דת , יש עת - להיפרע , ומשפט - ופורענות מוכנת. כי רעת האדם רבה עליו - כאשר רבה רעת האדם וסאתו גדושה , אז באה פקודתו. כי משמש לשון 'כאשר' , כמו "כי יהיה להם דבר בא אלי" (שמ' יח , טז).

רשב"ם:
כי לכל חפץ - שהרי לכל חפצו של הקדוש ברוך הוא יש עת לעשות דין ומשפט. כי רעת האדם רבה על עצמו , והקדוש ברוך הוא ישלם לו שכרו. שהרי אינינו יודע , באותו דין אשר יהיה בו לבסוף , מי הוא אשר יגיד לו את משפטו אשר ימצאהו באחריתו. כי על כל חפץ יש עת - כמו שנאמר "ועת לכל חפץ תחת השמים" (קה' ג , א).

ר' יוסף קרא:
כי לכל חפץ יש עת ומשפט - כי את כל מעשה שאדם עושה , הקדוש ברוך הוא מביאו במשפט , אם טוב ואם רע (ע"פ קה' יב , יד) , לשלם לו כדרכיו. כי רעת האדם רבה עליו - פתרונו: אדם זה - רבים פשעיו , לפיכך צריך להזהר בכל דרכיו , שלא יהו פוקדים עליו מלמעלה את עונותיו.

ראב"ע:
כי. ידע החכם , כי לכל חפץ יש עת , ולא יכנס להלחם עם מי שהשעה משחקת לו (ראה ברכות ז , ב). ועניין כי רעת האדם - אע"פ שידע כי עת לכל חפץ , לא ידע מתי תגיע העת; וזו רעה רבה.

רלב"ג:
הנה מי שהוא שומר מצות השם לא ידע דבר רע; רוצה לומר , שלא תשוטט מחשבתו בדבר רע , כי הוא מתאוה תמיד לעשות מצות השם. או ירצה בזה , שהשם יצילהו מהמקרים הרעים הנכונים לבא עליו. ולב החכם ידע עת ומשפט; רוצה לומר , שהוא ידע מתי יתכן שיקרהו רע מצד משפטי העליונים , כי כבר יודיעהו זה השם ית'יתעלה בצד מצדדי ההודעה , כמו שבארנו ברביעי מ'ספר מלחמות יי'' (פרק ה) ובבאורנו לספר איוב (לג , לג; ביאור דברי המענה) , ובזה ישָמר האדם מהרבה מהרעות הנכונות לבא עליו; וזה , כי לכל חפץ יש עת ראוי ומשפט מוגבל. וכבר יגיע הרע לאדם משני צדדים , כאשר לא ידע זה טרם בא הענין; רצוני: אם שהוא ישתדל להגיע לקנין דבר - מה ולא יוכל עליו , לפי שלא ידע העת הראוי לזה; אם שכבר יפקד ממנו מה שקנהו מצד הסדור המסודר מהגלגלים , כשלא ידע זה קודם ולא יקח עצה על ההצלה. והנה כאשר יהיה הענין הרע , מה יועיל לאדם דעתו במקרה הרע ההוא המגיע מצד מה שיראה מזה , והוא לא יוכל לשנותו בשום פנים? הנה אין אדם שליט ברוח המנשבת למנוע נשיבתה , ולא יוכל להרחיק המות כשהתחיל לדרוך אליו וגברו הכחות המתפעלות על הפועלות , ולא יועיל החרב במלחמה כשיהיה שם האדם והיה משפטו שימות; אבל היתה הצלתו אם ידע זה קודם , שימָנע אז מההליכה במלחמה. והעושר לא ימלט בעליו. והנה זה הוא התועלת המגיע משמירת התורה ומההשתדלות בחכמה.

ר' יוסף כספי:
ומצד החכמה ישמר האדם ממרות פי המלכים והמושלים , בעבור השבועה , וישמור מצוה ועת ומשפט , כי האדם אינו יודע העתידות , רק יעשה הראוי בזמנו ההווה.

ר' ישעיה מטראני:
שומר מצות המלך לא ידע דבר רע , ולב החכם יודע עת ומשפט של כל דבר. כי לכל חפץ יש עת ומשפט , והחכם יודע עתו ומשפטו ומנהיג הדבר לפי זמנו ומשפטו. כי רעת האדם - למעלה עונה , שאמר "אני פי מלך שמור" (פס' ב); כלומר: למה אני מזהירך על דבר זה? מפני שרעת האדם היא גדולה עליו , שהרי איננו יודע מה שיהיה עליו; כי כאשר יהיה עליו הרעה מי יגיד לו מקודם שיבוא עליו?
ריכוז קישורים