תנ"ך - הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַ֨זֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא: (קהלת פרק ט פסוק ב)

טקסט וניקוד:

הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ כַּטּוֹב כַּחֹטֶא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא: (קהלת פרק ט פסוק ב)

טקסט בלבד:

הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא: (קהלת פרק ט פסוק ב)

תיקון קוראים:

הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא: (קהלת פרק ט פסוק ב)

תרגום מגילות:
כּוֹלָא בְמַזָלָא תַליָא וּמִן שְׁמַיָא אִתגְּזַר מָא דַעֲתִיד לְמִהוֵי לְכוֹלָא אִרעוֹן חַד לְזַכָּאָה וּלחַיָיבָא לִדתָּקְנָן אוֹרחָתֵיהּ וְלִמדַכֵּי נַפשֵׁיהּ וְלִמסָאַב נַפשֵׁיהּ וְלִמקָרֵיב נִכסַת קֻדשִׁין וְלִדלָיְתוֹהִי מְקָרֵיב נִכסַת קֻדשִׁין כְּטָבָא כְּחַיָיבָא כְּגֻברָא דְיוֹמֵי לְשִׁקרָא כִּגבַר דְּמוֹמָתָא דָחֵיל :

עין המסורה:
לכל - י"א (דגושים): ראה קה' ג , א. ולרשע - ב': תה' נ , טז; *קה' ט , ב. לטוב - ב' (דגושים): *במ' לו , ו; קה' ט , ב. כחטא - ג' חסר (בלישנא): יש' א , ד; *קה' ח , יב; ט , ב. כחטא - ב' חסר בסיפרא (בלישנא): קה' ח , יב; ט , ב.

מסורה גדולה:
ולרשע ב' אמר אלהים מקרה אחד לצדיק.

מסורה קטנה:
לכל - י"א; ולרשע - ב'; לטוב - ב'; ולטהור - ל'; כחטא - ג' חס'.

רש"י:
הכל כאשר לכל - הכל הם נותנים ללבם כאשר מגיע לכל האדם , שסוף דבר לתת לאיש כדרכיו (ע"פ יר' לב , יט). מקרה אחד - ויודעים שסוף הכל למות , ומקרה אחד יש בעולם הזה לכולם; אבל הפרש יש ביניהם לעולם הבא. [מקרה אחד - אשר לצדיק ולרשע , שסוף הכל למות. כל זה הם יודעים ואע"פ כן בוחרים להם דרך הטוב , לפי שיודעים שיש הפרש ביניהם לעולם הבא.] לצדיק - כגון נח , לרשע - כגון פרעה נכה; זה נצלע וזה נצלע. לטוב - זה משה , ולטהור - זה אהרן , ולטמא - אילו מרגלים: אילו אמרו שבחה של ארץ ישראל ואילו אמרו גנותה: אילו לא נכנסו ואילו לא נכנסו; הרי מקרה אחד להם. ולזובח - זה יאשיהו: "ויזבח יאשיהו" (ראה דה"ב לה , ז) , ולאשר איננו זובח - זה אחאב , שביטל את ישראל מעלות לרגל: זה מת בחצים (ראה דה"ב לה , כג - כד) וזה מת בחצים (ראה מ"א כב , לד). כטוב - זה דוד , כחוטא - זה נבוכד נצר; זה בנה בית המקדש וזה החריבו: זה מלך ארבעים שנה (ראה ש"ב ה , ד) וזה מלך ארבעים שנה (? ראה מגילה יא , ב). כנשבע - זה צדקיהו שנשבע לשקר , שנאמר "גם במלך נבוכד נצר מרד אשר השביעו" וגו' (דה"ב לו , יג); כאשר שבועה ירא - זה שמשון , שנאמר "ויאמר אליהם שמשון השבעו לי פן תפגעו בי אתם" (ראה שו' טו , יב) , למדנו שהיתה שבועה חמורה לו: זה מת בניקור עינים (ראה מ"ב כה , ז) וזה מת בניקור עינים (ראה שו' טז , כא; קה"ר ט , א).

רשב"ם:
הכל כאשר לכל - פירוש הוא של "הכל לפניהם" (לעיל , א): כל הרעות והפורעניות באות כמות שהן לכל בני האדם. ומקרה אחד לכולם הללו , צדיקים ורשע וטוב וטהור וטמא , זובח ואינו זובח , כזה כן זה , כטוב כחוטא; וכן הנשבע שבועת שקר כאותו אדם שהוא ירא לישבע שבועה , כולם שוין ומקרה אחד לכולם. וזהו עיניין רע שהוא בעולם , על אשר כולם שוים במקרה שלהם. ואף לב בני האדם מלא רע ורֶשע (בכה"י: ורֵשע) בחייהם לעשות רעות רבות , לפי שאומרים בלבבם: איזה הפסד יש לו לעושה הרעה , כי מקרה אחד להם וכזה כן זה , ואחריתו של כל אחד ואחד אל המתים , שבכולם מיתה נוהגת בהם ועל כן מחזיקים רשעים ברשעם שלא לשוב מדרכם הרעה , ולאחר מיתה שוב אינן יכולין לשוב בתשובה. ועל זאת נפלאתי , מדוע מידת הדין מארכת להם אף כל כך , ומדוע מקרה אחד לכולם?

ר' יוסף קרא:
הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב לטהור (בנוסחנו: ולטהור) ולטמא ולזובח ולאשר איננו זובח כטוב כחוטא הנשבע כאשר שבועה ירא. הכל כאשר לכל - פתרונו: כמקרה לזה כך מקרה לזה; כמקרה לצדיק כך מקרה לרשע , וכמקרה לרשע כך מקרה לצדיק.

ראב"ע:
הכל. הכל יבוא להם , כמו שיבוא לכל. מקרה אחד לצדיק ולרשע - אין הפרש ביניהם; לטוב ולטהור ולטמא - הנה טמא במקום הזה הֵפך הטוב והטהור. כמו שיש "פקח" בפסוק "מי שם פה לאדם" (שמ' ד , יא) - הפך העוֵר , והשומע; כמו "לפקוח עינים עיורות" (יש' מב , ז) - "פקח (בנוסחנו: פקוח) אזנים" (שם , כ). ודקדוק כטוב כחוטא - כי הכ"פין בלשון הקודש כמו "כעבד כאדוניו" (יש' כד , ב) ― כי ישוב העבד כאדון והאדון כעבד ― אין הפרש ביניהם; וכן "כמוני כמוך כעמי כעמך" (מ"א כב , ד); "כחשיכה כאורה" (תה' קלט , יב). והמפרש "כימים אשר ישבתם" (דב' א , מו) - 'הימים' , אין טעם וריח לפירוש הזה , כי מה עניין 'ישבתם בקדש ימים רבים הם הימים אשר ישבתם'? והנכון , כי מקדש הלכו המרגלים (ראה במ' לב , ח) , ובשנת הארבעים באו לקדש עיר מואב; והנה כל השנים היו במדבר קדש. וזה פירושו: "ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם" עד שוב התרים; כעניין "במספר הימים אשר תרתם את הארץ" (במ' יד , לד); כי בבוא המרגלים אמרו: "הננו ועלינו" (שם , מ). יתכן היות צדיק ורשע - במעשיו , טהור וטמא - בגופו , וזובח - בממונו , וטוב וחוטא - בלבו , ונשבע - בדיבורו.

רלב"ג:
ובאופן אחר ימצא בהם כל מה שישיגם מאלו המקרים כמו שימצא לשאר בני אדם; רוצה לומר , שכבר ימצא מקרה אחד לצדיק ולרשע , ולטוב ולטהור ולמי שהוא הפכם , והוא הטמא; ולמי שיקריב קרבנות לשם יתעלה , ולמי שימנע מזה; הטוב הוא כחוטא; והנשבע לשוא ולשקר כמי ששבועה ירא. ואפשר שיהיה הרצון בזה , גם ימצא מקביל לזה בחוש , והוא , שהאהבה והשנאה שאין יודע האדם , ויכשל מפני זה בדברים רבים , "הכל" הוא "לפניהם" למכשול (ראה לעיל , א) כמו הענין בשאר האנשים: הכל ימָצא בהם כאשר ימָצא לשאר האנשים , עד שכבר ימצא מקרה אחד לטובים והרעים. וימשך פירוש זה הפסוק כמו שקדם , אלא שאין זה במי שהם טובים במוחלט , אבל ימָצא זה במי שקנה מהשלמות מעט , כמו מי שהוא זובח לשם ועושה דברו בטהרה וירא מהִשבע לשוא ולשקר. וזהו התועלת המגיע ממה שבאר בזה הפסוק , במי ימָצא זה הענין בשוה.

ר' ישעיה מטראני:
הכל כאשר לכל - כל מנהג העולם הוא , כמו שאתה רואה , לכל , שמקרה אחד יקרה את כולם , לצדיק ולרשע וגו'. הנשבע - ומתחלל משבועתו , כך הוא כאותו ששבועה ירא.
ריכוז קישורים