תנ"ך - ביום השביעי כטוב לב־המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את־פני המלך אחשורוש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י כְּט֥וֹב לֵב־הַמֶּ֖לֶךְ בַּיָּ֑יִן אָמַ֡ר לִ֠מְהוּמָן בִּזְּתָ֨א חַרְבוֹנָ֜א בִּגְתָ֤א וַאֲבַגְתָא֙ זֵתַ֣ר וְכַרְכַּ֔ס שִׁבְעַת֙ הַסָּ֣רִיסִ֔ים הַמְשָׁ֣רְתִ֔ים אֶת־פְּנֵ֖י הַמֶּ֥לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ: (אסתר פרק א פסוק י)

טקסט וניקוד:

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב־הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת־פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: (אסתר פרק א פסוק י)

טקסט בלבד:

ביום השביעי כטוב לב־המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את־פני המלך אחשורוש: (אסתר פרק א פסוק י)

תיקון קוראים:

ביום השביעי כטוב לב־המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את־פני המלך אחשורוש: (אסתר פרק א פסוק י)

תרגום מגילות:
וּמָרדֳּכַי צַדִּיקָא צַלִי קֳדָם יְיָ מִן יוֹמָא קַדמָאָה דְמִשׁתְּיָא עַד יוֹמָא שְׁבִיעָאָה דִּי הוּא שַׁבְּתָא לַחמָא לָא אֲכַל וּמַיָא לָא שְׁתָא וּביוֹמָא שְׁבִיעָאָה דְהוּא שַׁבְּתָא עַלַת קְבִילְתֵיהּ וּקבִילַת סַנְהֶדרִין קֳדָם יְיָ וְכַד שְׁפַר לִבָּא דְמַלכָּא בְּחַמרָא גָּרִי בֵיהּ יְיָ מַלאֲכָא דְשַׁגִּישְׁתָא לְעַרבָּלָא מִשׁתֵּיהוֹן בְּכֵן אֲמַר לִמהוּמָן בִּזְתָא חַרבוֹנָא בִּגתָא וַאֲבַגתָא זֵתַר וְכַרכַּס מְהוּמָן דְּמִתמַנֵי עַל מְהוּמְתָא בִּזְתָא בּוּז בֵּיתָא חַרבוֹנָא אַחרְבֵיהּ בִּגתָא וַאֲבַגתָא עֲתִיד מָרֵי עָלְמָא לְעַסָאָה יָתְהוֹן כִּגבַר דְּעָצַר עִנבּוֹי בְּמַעֲצַרתָּא תְּרֵין זִימנִין וַעֲתִיד לְצַדָּאוּתְהוֹן וּלשַׁפָּאוּתְהוֹן לְהַנֵי שִׁבעָה רַבָּנַיָא דִּמשַׁמְשִׁין בְּאִלֵין שִׁבעָה יוֹמִין קֳדָם אַפֵּי מַלכָּא אֲחַשׁוֵרוֹשׁ :

תרגום שני לאסתר:
בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה כַּד שְׁפַר לִבֵּיהּ דְּמַלכָּא בְּחַמרָא וּדמְאָה וְעֶשׂרִין וּשׁבַע מַלכִין דַּהֲווֹ קְטִירֵי תַגָּא כְלִילֵי דְמַלכוּתָא הֲוָה תֵיגַר וּמַצוּ בֵינֵיהוֹן בִּטעַם חַמרֵיהוֹן הֲווֹ מִתעַסְקִין בִּזנוּתָא מַלכֵי מַערְבָא הָוַון אָמְרִין נְשֵׁי דִילַן שַׁפִּירָן וּמַלכֵי צִפּוּנָא הָוַון אָמְרִין דִּילַן שַׁפִּירָן וְכֵן מַלכֵי דָּרוֹמָא וְאַף אֲחַשׁוֵרוֹשׁ בִּטעֵים חַמרֵיהּ מְתִיב לְהוֹן לֵית נְשֵׁי דְשַׁפִּירָן בְּעָלְמָא אֵלָא בָּבְלִיֵתָא וְאִין לָא אַתּוּן מְהֵימְנִין לִי הָא בָּבְלִיֵתָא חֲדָא מוֹתְבָא לִי בְגוֹ טַרגּוֹנָא דְמַלכוּתָא דִילִי אֲשַׁדַּר וְאַקרֵי יָתַהּ קֳדָמַי וְלִקדָמֵיכוֹן וְתִחזוֹן יָתַהּ דְּהִיא שַׁפִּירָא מִכָּל נְשַׁיָא :

עין המסורה:
ביום השביעי - ב' ראשי פסוקים: במ' ז , מח; אס' א , י. כטוב - ד' (רפין): שו' טז , כה (קרי); ש"ב יג , כח; הו' י , א; אס' א , י. חרבונא - ב' , חד כתב אל"ף וחד כתב ה"א: *אס' א , י; ז , ט.

מסורה קטנה:
ביום השביעי - ב' רא' פסוק'; כטוב - ד'; למהומן - ל'; בזתא - ל'; חרבונא - ב'; ואבגתא - ל'.

רש"י:
ביום השביעי - רבותינו אמרו (ראה מגילה יב , ב): שבת היה.

רשב"ם:
ביום השביעי כטוב - ביום שביעי של משתה , שהוא יום אחרון , שהיה שמח וטוב לב בחלקו על משתאותיו ודברי מלכותו אשר נתגלו לקרובים ורחוקים , גבה לבו ברוב שמחתו; ולא שלח הפרתמים ושרי המדינות להביא המלכה כדי להראות את יופיה , כי אם סריסיו ומשרתיו , וזהו שנאמר: שבעת הסריסים המשרתים וגו'. כטוב לב המלך - כמו "וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב" (מ"א ח , סו). ביין - שהיה שתוי יין.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ביום השביעי כטוב לב המלך ביין - כל אותם שמונים ומאת יום שהיה המלך עֹשׂק בסעודות חיל פרס ומדי הפרתמים (ראה לעיל , ג - ד) לא אירע שום דבר בתוך הסעודה , ועתה , ביום משתה שבעת ימים לעם הנמצאים בשושן הבירה (ראה לעיל , ה) , והוא עצמו שתה עמהם - ביום השביעי למשתה , כטוב לב המלך , אמר לסרִסיו המשרתים לפניו להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות (וגו'). "עושר כבוד מלכותו" ו"יקר תפארת גדולתו" שהראה ב"שמונים ומאת יום" (לעיל , ד) - שבח הוא למלכות , אבל דבר זה - גנאי הוא למלכות , שיביא המלך את אשתו בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יופיה. ואם לא שנתפתה ביינו לא היה עושה דבר זה , לפי שגנאי הוא למלכות לעשות זה; לפיכך: ותמאן המלכה ושתי לבא (בנוסחנו: לבוא) בדבר המלך... ויקצף המלך מאד - ומודיעך שאע"פ שקצף , היה לו להמתין עד שיפקח יינו מעליו , ולא ישפטנה עד שיסיר יינו מעליו; אלא דבר זה גורם שהעמידה מיד לפני השופטים - שחמתו בערה , כמו שמפרש: וחמתו בערה בו.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ביום השביעי כטוב לב המלך וגו' , להביא את ושתי המלכה... ותמאן המלכה וגו' - שגנאי הוא לכל אשה חשובה שתראה יופיה לרבים , ש"כל כבודה בת מלך פנימה" (תה' מה , יד). ויקצף המלך מאד - והיה לו להאריך בקצפו עד שיפיג יינו מעליו; אלא שחמתו בערה בו - וחמתו כפפתו , ולא היה יכול להתאפק.

פרשן צרפתי עלום שם:
ביום השביעי - שישב עם המסובין ונשתכר , אז אמר להביא את ושתי.

ראב"ע אסתר פירוש א:
כטוב לב המלך - פועל עבר יחיד , מגזרת "מה טובו אהליך" (במ' כד , ה). חרבונא - רבים פירשו , שהיה חרבו שלהמן במהרה , כי 'נא' - כמו 'עתה' (ראה פירושו לבר' יב , יא). גם יש בדרש (ראה אס"ר י , ט) שהיה אליהו , והטעם , שדיבר טוב ועשה כמעשה אליהו. והאמת , כי אלה השמות הנזכרים במגילה הם פרסיים; כן "ממוכן" (להלן , יד) , ו"אסתר" מתורגם עמו "הדסה" (אס' ב , ז). ואילו היו השמות עברים , לא נוכל לדעת טעמם , כי אין השמות נמצאים על מתכונת אחת. כי הנה מלת "ברעה" (דה"א ז , כג) שהבי"ת איננו שורש , אמרו "בריעה" (שם); ו'נח' - מן "ינחמנו" (בר' ה , כט); ו"שמואל" (ש"א א , כ) - מגזרת "שאול" (שם , כח) , כאשר אפרש במקומו (לא נמצא בידינו).

ראב"ע אסתר פירוש ב:
ביום השביעי. טעם ביין - שהיה שִכּוֹר. ושמות הסריסים פרסיים , בלשון המלך. והמשרתים את פני המלך - כי יש משרתים למשרתים.

רלב"ג:
שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש - ידמה שהם היו מסורסים , ולזה שלח המלך לקרא ושתי על ידם כי אינם ראויים לשגל. ואפשר שיהיה הרצון בזה 'שרים' , כטעם אמרו "והיו סריסים בהיכל מלך בבל" (מ"ב כ , יח).
ריכוז קישורים