תנ"ך - ותמאן
המלכה
ושתי
לבוא
בדבר
המלך
אשר
ביד
הסריסים
ויקצף
המלך
מאד
וחמתו
בערה
בו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתְּמָאֵ֞ן
הַמַּלְכָּ֣ה
וַשְׁתִּ֗י
לָבוֹא֙
בִּדְבַ֣ר
הַמֶּ֔לֶךְ
אֲשֶׁ֖ר
בְּיַ֣ד
הַסָּרִיסִ֑ים
וַיִּקְצֹ֤ף
הַמֶּ֙לֶךְ֙
מְאֹ֔ד
וַחֲמָת֖וֹ
בָּעֲרָ֥ה
בֽוֹ:
(אסתר פרק א פסוק יב)
וַתְּמָאֵן
הַמַּלְכָּה
וַשְׁתִּי
לָבוֹא
בִּדְבַר
הַמֶּלֶךְ
אֲשֶׁר
בְּיַד
הַסָּרִיסִים
וַיִּקְצֹף
הַמֶּלֶךְ
מְאֹד
וַחֲמָתוֹ
בָּעֲרָה
בוֹ:
(אסתר פרק א פסוק יב)
ותמאן
המלכה
ושתי
לבוא
בדבר
המלך
אשר
ביד
הסריסים
ויקצף
המלך
מאד
וחמתו
בערה
בו:
(אסתר פרק א פסוק יב)
ותמאן
המלכה
ושתי
לבוא
בדבר
המלך
אשר
ביד
הסריסים
ויקצף
המלך
מאד
וחמתו
בערה
בו:
(אסתר פרק א פסוק יב)
תרגום מגילות:
וְסָרֵיבַת
מַלכְּתָא
וַשׁתִּי
לְמֵיעַל
בִּגזֵירַת
מֵימַר
מַלכָּא
דְּאִתפַּקַדַת
בְּיַד
רַברְבָנַיָא
וּרגֵיז
מַלכָּא
לַחדָּא
וְחִמתֵּיהּ
רְתַחַת
בֵּיהּ
:
תרגום שני לאסתר:
מְתִיבָא
וְאָמְרָה
לְהוֹן
וַשׁתִּי
מַלכְּתָא
לְשִׁבעָה
סָרִיסַיָא
גַוָאֵי
אִיזִילוּ
וְאֵימַרוּ
לְמָרְכוֹן
שָׁטיָא
דְּאַף
אַתּוּן
שְׁטֵיתוֹן
כְּוָתֵיהּ
אֲנָא
הִיא
וַשׁתִּי
מַלכְּתָא
בְּרָת
מַלכָּא
דְמַלכֵי
בָבֶל
מִן
שֵׁירוּתָא
בֵּלְטשַׁצַר
אֲבִי
לָקֳבֵיל
אַלפָא
חַמרָא
שָׁתֵי
וְלָא
אַטעִי
יָתֵיהּ
חַמרָא
לְמֵימַר
מִלִין
דְּלָא
כָשְׁרִין
כְּוָתָך
בֵּי
הִיא
שָׁעֲתָא
אֲזַלוּ
וַאֲמַרוּ
לֵיהּ
לְמַלכָּא
מָא
דִשׁלַחַת
לֵיהּ
וַשׁתִּי
מַלכְּתָא
לְמֵימַר
לֵיהּ
וְכַד
שְׁמַע
מַלכָּא
יָת
פִּתגָמַיָא
הָאִלֵין
רְגַז
מַלכָּא
רוּגזָא
רַבָּא
וְרוּגזֵיהּ
דְּלֵיק
בֵּיהּ
וְתוּב
שְׁלַח
עֲלַהּ
שִׁבעָה
רַברְבָנוֹהִי
דְּיָתְבִין
קֳדָמוֹהִי
בְמַלכוּתָא
כְּעַן
אִיזִילוּ
וְאֵימַרוּ
לְוַשׁתִּי
מַלכְּתָא
אִין
לָא
תִשׁמְעִין
מִילֵי
וְתֵיעֲלִין
לִקדָמַי
וְלִקדָמֵיהוֹן
דְּמַלכַיָא
הָאִלֵין
קְטֵילנָא
יָתִיך
וּמוֹבֵידנָא
יָת
שׁוּפרִיך
מִנִיך
וְכַד
אֲזַלוּ
רַברְבָנֵי
מַלכָּא
וַאֲמַרוּ
לַהּ
לָא
סְפַנַת
יָתְהוֹן
אֵלָא
מְתִיבָה
וְאָמְרָה
לְהוֹן
אִיזִילוּ
וְאֵימַרוּ
לְמַלכָּא
טַפשָׁא
דִמקֻלקְלָן
עֲצָתֵיהּ
וְלָא
תָקְנָן
גְּזֵירָתֵיהּ
הֲלָא
אֲנָא
הִיא
וַשׁתִּי
מַלכְּתָא
בְּרָת
אֱוִיל
מְרוֹדַך
בְּרַתֵּיהּ
דִּברֵיהּ
דִּנבוּכַדנֶצַר
מַלכָּא
דְבָבֶל
וּמִן
דְּאִתבְּרִיתִי
וְעַד
כְּעַן
לָא
חֲזָא
אֱנָשׁ
גּוּפִי
וּגוִיְתִי
אֵלָא
אַנתּ
מַלכָּא
בִלחוֹדָך
כְּעַן
אִין
אֲנָא
עָיֵילנָא
לִקדָמָך
וְלִקדָמֵיהוֹן
דִּמאָה
וְעֶשׂרִין
וּשׁבַע
מַלכִין
קְטִירֵי
תַגָּא
קָטְלִין
יָתָך
וְנָסְבִין
יָתִי
לְאִנתּוּ
מְתִיבָה
רַבְּתָא
דְפַרסָיָתָא
וְאָמְרָה
לְוַשׁתִּי
מַלכְּתָא
אִין
קְטַל
יָתִיך
וּמוֹבֵיד
מַלכָּא
יָת
שׁוּפרִיך
מִנִיך
לָא
תְפָרְשִׁין
מִנִיך
יָת
שְׁמָא
דִילִיך
וְיָת
שְׁמָא
דַאֲבָתָהִיך
וְלָא
תַחזִין
גּוּפִיך
וּגוִיְתִיך
לְכָל
בַּר
נַשׁ
אֵלָא
לְמַלכָּא
בִלחוֹדוֹהִי
בֵּי
הִיא
שָׁעֲתָא
כַּד
אֲמַרוּ
רַברְבָנֵי
מַלכָּא
לְמַלכָּא
דִי
סָרְבָא
וַשׁתִּי
מַלכְּתָא
לְמֵיעַל
הֵיך
מָא
דַאֲמַר
מַלכָּא
דִי
שְׁלַח
בְּיַד
סָרִיסַיָא
וּרגַז
מַלכָּא
לַחדָּא
וְחִמתֵּיהּ
תְּקַפַת
עֲלוֹהִי
:
עין המסורה:
בדבר
המלך
-
ג':
אס'
א
,
יב;
ג
,
טו;
ח
,
יד.
רש"י:
ותמאן
המלכה
-
רבותינו
אמרו
(ראה
מגילה
יב
,
ב):
לפי
שפרחה
בה
צרעת
,
כדי
שתמאן
ותיהרג;
שהיתה
מפשטת
בנות
ישראל
ערומות
ועושה
בהן
מלאכה
בשבת
,
ונגזר
עליה
שתשחט
ערומה
בשבת.
ויקצף
-
ששלחה
לו
דברי
גנאי
(ראה
שם).
רשב"ם:
בדבר
המלך
-
בשביל
דבר
המלך
אשר
ביד
הסריסים
-
לפי
שביד
הסריסים
המשרתים
לפניו
שלח
אליה
שתבא
,
ולא
ביד
הפרתמים.
טובת
מראה
-
יפת
מראה
,
כמו
"ותרא
אותו
כי
טוב
הוא"
(שמ'
ב
,
ב);
"בניך
הטובים
לי
הם"
(מ"א
כ
,
ג);
"וטוב
רואי"
(ש"א
טז
,
יב).
בערה
-
'אנפרישט'
(בלעז).
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ביום
השביעי
כטוב
לב
המלך
ביין
-
כל
אותם
שמונים
ומאת
יום
שהיה
המלך
עֹשׂק
בסעודות
חיל
פרס
ומדי
הפרתמים
(ראה
לעיל
,
ג
-
ד)
לא
אירע
שום
דבר
בתוך
הסעודה
,
ועתה
,
ביום
משתה
שבעת
ימים
לעם
הנמצאים
בשושן
הבירה
(ראה
לעיל
,
ה)
,
והוא
עצמו
שתה
עמהם
-
ביום
השביעי
למשתה
,
כטוב
לב
המלך
,
אמר
לסרִסיו
המשרתים
לפניו
להביא
את
ושתי
המלכה
לפני
המלך
בכתר
מלכות
להראות
(וגו').
"עושר
כבוד
מלכותו"
ו"יקר
תפארת
גדולתו"
שהראה
ב"שמונים
ומאת
יום"
(לעיל
,
ד)
-
שבח
הוא
למלכות
,
אבל
דבר
זה
-
גנאי
הוא
למלכות
,
שיביא
המלך
את
אשתו
בכתר
מלכות
להראות
העמים
והשרים
את
יופיה.
ואם
לא
שנתפתה
ביינו
לא
היה
עושה
דבר
זה
,
לפי
שגנאי
הוא
למלכות
לעשות
זה;
לפיכך:
ותמאן
המלכה
ושתי
לבא
(בנוסחנו:
לבוא)
בדבר
המלך...
ויקצף
המלך
מאד
-
ומודיעך
שאע"פ
שקצף
,
היה
לו
להמתין
עד
שיפקח
יינו
מעליו
,
ולא
ישפטנה
עד
שיסיר
יינו
מעליו;
אלא
דבר
זה
גורם
שהעמידה
מיד
לפני
השופטים
-
שחמתו
בערה
,
כמו
שמפרש:
וחמתו
בערה
בו.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ביום
השביעי
כטוב
לב
המלך
וגו'
,
להביא
את
ושתי
המלכה...
ותמאן
המלכה
וגו'
-
שגנאי
הוא
לכל
אשה
חשובה
שתראה
יופיה
לרבים
,
ש"כל
כבודה
בת
מלך
פנימה"
(תה'
מה
,
יד).
ויקצף
המלך
מאד
-
והיה
לו
להאריך
בקצפו
עד
שיפיג
יינו
מעליו;
אלא
שחמתו
בערה
בו
-
וחמתו
כפפתו
,
ולא
היה
יכול
להתאפק.
ראב"ע אסתר פירוש א:
לבוא
בדבר
המלך
-
בעבור.
ויקצף
המלך
מאד
וחמתו
בערה
בו
-
הטעם:
שהוסיפה
,
כאש.
ראב"ע אסתר פירוש ב:
ותמאן
-
בעבור
שִכרותו
פחדה
לבוא
,
אולי
יפקוד
עונה
(ע"פ
וי'
יח
,
כה)
בסור
היין
ממנו.
בדבר
המלך
-
בעבור
דברו.
ויקצוף
המלך
-
הראה
קצף
יוצא
מפיו
ברוב
הכעס;
כמו
"כקצף
על
פני
מים"
(הו'
י
,
ז).
וטעם
בערה
בו
-
בלבו
,
כי
החֵמה
תוסיף
רגע
אחר
רגע.
וטעם
שבא
גבריאל
והוסיף
לה
זנב
(ראה
מגילה
יב
,
ב)
-
שהשם
שָׂמהּ
מאוסה
בעיניו
כאלו
היא
בהמה
שיש
לה
זנב.
וסמכו
המעשה
על
גבריאל
,
כי
כל
מעשה
השם
על
יד
המלאכים;
והזכיר
גבריאל
-
בעבור
שהוא
עוזר
לישראל
,
ככתוב
בספר
דניאל
(ראה
דנ'
ח
,
טו
-
כז;
ט
,
כא
-
כז).
רלב"ג:
ותמאן
המלכה
ושתי
לבא
בדבר
במלך
אשר
ביד
הסריסים
-
אמר
,
כי
אע"פ
שאמרו
לה
זה
בשם
המלך
אלו
הסריסים
,
שהיה
ראוי
שתאמין
בדבריהם
כי
הם
מהמלך
,
הנה
עם
כל
זה
מאנה
לבא
למלאת
מצות
המלך.
ואפשר
שיהיה
הרצון
בזה
כי
היא
לא
רצתה
לבא
בדבר
המלך
מפני
היותו
ביד
הסריסים
,
כי
לגאותה
היתה
רוצה
שישלח
לה
אחשורוש
שרים
נכבדים
מאלה
(ע"פ
במ'
כב
,
טו).
ר' יוסף כספי:
הסריסים
-
כפשוטו;
וכן
המנהג
שָם
עד
היום
,
ובפרט
לשומרי
הנשים.