תנ"ך - ויאמר
המלך
לחכמים
ידעי
העתים
כי־כן
דבר
המלך
לפני
כל־ידעי
דת
ודין:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
הַמֶּ֔לֶךְ
לַחֲכָמִ֖ים
יֹדְעֵ֣י
הָעִתִּ֑ים
כִּי־כֵן֙
דְּבַ֣ר
הַמֶּ֔לֶךְ
לִפְנֵ֕י
כָּל־יֹדְעֵ֖י
דָּ֥ת
וָדִֽין:
(אסתר פרק א פסוק יג)
וַיֹּאמֶר
הַמֶּלֶךְ
לַחֲכָמִים
יֹדְעֵי
הָעִתִּים
כִּי־כֵן
דְּבַר
הַמֶּלֶךְ
לִפְנֵי
כָּל־יֹדְעֵי
דָּת
וָדִין:
(אסתר פרק א פסוק יג)
ויאמר
המלך
לחכמים
ידעי
העתים
כי־כן
דבר
המלך
לפני
כל־ידעי
דת
ודין:
(אסתר פרק א פסוק יג)
ויאמר
המלך
לחכמים
ידעי
העתים
כי־כן
דבר
המלך
לפני
כל־ידעי
דת
ודין:
(אסתר פרק א פסוק יג)
תרגום מגילות:
וַאֲמַר
מַלכָּא
לְחַכִּימַיָא
בְּנוֹי
דְּיִשָׂשׁכָר
דְּחַכִּימִין
מַנדְּעָא
בְעִדָּנַיָא
וְזִמנַיָא
בִּספַר
אוֹרָיתָא
וְחוּשׁבַּן
עָלְמָא
אֲרוּם
הֵיכְדֵין
יָאֵי
לְמִהוֵי
מִתמַלַל
פִּתגָם
מַלכָּא
קֳדָם
כָּל
חַכִּים
וְיָדְעֵי
אוֹרָיתָא
וְדִינָא
:
תרגום שני לאסתר:
וַאֲמַר
מַלכָּא
לְחַכִּימַיָא
יָדְעִין
זִמנָא
אֲרֵי
כֵין
פִּתגָמוֹי
דְּמַלכָּא
קֳדָם
כָּל
דְּיָדְעִין
גְּזֵירִין
וְדִינִין
:
רש"י:
כי
כן
דבר
המלך
-
כן
מנהג
המלך
בכל
משפט
,
לשום
הדבר
לפני
כל
יודעי
דת
ודין.
רשב"ם:
ויאמר
המלך
-
וישאל
המלך
אל
החכמים
כדת
מה
לעשות
במלכה
ושתי
(ע"פ
פס'
טו)
,
על
אשר
מרדה
בו.
ויאמר
המלך
מוסב
על
"כדת
מה
לעשות"
(להלן
,
טו).
יודעי
העתים
-
יודעי
בינה
,
כעניין
שנאמר
"מבני
יששכר
יודעי
בינה
לעתים
לדעת
מה
לעשות"
וגו'
(ראה
דה"א
יב
,
לג).
כי
כן
דבר
המלך
-
כי
כן
מנהגו
,
להוועץ
עם
יועציו
וחכמיו.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ויאמר
המלך
לחכמים
ליודעי
(לפנינו:
יֹדעי)
העתים
-
פתרונו:
לחכמים
שיודעים;
בכל
עת
שיבא
להם
כל
דבר
המשפט
,
יודעים
איך
הוא
לדון.
כי
כן
דבר
המלך
לפני
כל
יודעי
דת
ודין
-
פתרונו:
כי
כן
משפט
המלך
,
שלא
ידון
המשפט
על
פיו
,
שאע"פ
שהוא
מלך
-
אין
דין
שיחייב
אדם
,
אלא
יעמידנו
לפני
כל
יודעי
דת
ודין.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ויאמר
המלך
לחכמים
-
פתרונו:
וישאל
לחכמים.
יודעי
העתים
-
יודעי
בינה
לעיתים
(ע"פ
דה"א
יב
,
לג)
,
בכל
עת
ועת
שיקרה
דבר
שצריך
עיצה;
ושאל
היודעים
ליתן
עיצה
מה
לעשות
בו.
כי
כן
דבר
המלך
לפני
כל
ידעי
דת
ודין
-
פתרונו:
כי
כן
משפט
המלך
-
שלא
ידין
אדם
בחמתו
,
אלא
ישים
הדבר
לפני
יודעי
דת
ודין
והם
ישפטוהו.
ושאל
אותם
"כדת
מה
לעשות
במלכה
ושתי
על
אשר
לא
עשתה
את
מאמר
המלך
אחשורוש"
אשר
שלח
אליה
"ביד
הסריסים"
(להלן
,
טו).
פרשן צרפתי עלום שם:
לחכמים
יודעי
העתים
-
שהיו
יודעים
ליתן
עיצה
בעת
הצריך;
כמו
"בני
יששכר
יודעי
בינה
לעתים
לדעת
מה
יעשה"
(דה"א
יב
,
לב)
-
להודיע
להם
לישראל
מה
לעשות.
כי
כן
דבר
המלך
לפני
כל
יודעי
דת
ודין
-
אע"פ
שהמלך
יש
בידו
לעשות
כל
מה
שחפץ
בלא
משפט
,
אף
על
פי
כן
דרכו
שלמלך
לתת
הדבר
לפני
כל
יודעי
דת
ודין
ומשפט
,
לדון
על
פיהם;
ואפילו
אם
הם
רחוקים.
וגם
קרובים
אליו
בני
ביתו
היו
שם:
כרשנא
שתר
וגו'
,
ולא
המתינו
עד
שייגמר
המשפט
ביודעי
העתים
,
לפי
שידעו
שלא
היו
גומרין
דינה
ליהרג
,
וקפץ
אחד
מהם
,
הוא
היה
ממוכן
,
ואמר
כאשר
היה
רצונו
למלך.
היושבים
ראשונה
במלכות
-
שהיו
שרים
קודם
שנכנס
אחשורוש
במלכות.
ראב"ע אסתר פירוש ב:
ויאמר
-
ישב
המלך
עם
יועציו
,
אחר
מלאת
ימי
המשתה
,
על
דבר
ושתי
,
כי
לא
סרה
חמתו
,
כי
היתה
נוספת;
על
כן
כתוב
"בערה
בו"
(לעיל
,
יב).
מלת
חכמים
נופלת
על
חכמות
רבות
,
על
כן
כתוב:
יודעי
העתים;
והטעם:
נועצים
להודיע
הראוי
לעשות
בכל
עת
,
כפי
השתנות
הסבות.
וטעם
דת
-
חק
מלכי
פרס
,
ומה
דין
יש
עליה.
ויש
אומרים:
יודעי
העתים
-
הם
בעלי
המזלות;
וטעם
דת
-
חוקות
שמים
(ע"פ
איוב
לח
,
לג);
ודין
-
בעלי
דיני
המזלות
,
הם
הנקראים
בספר
דניאל
"גזרין"
(ב
,
כז).
רלב"ג:
לחכמים
יודעי
העתים
-
הנה
החכמים
האלו
היו
חכמים
בדינים
ובפלוסופיא
המדינית
,
ולזה
יוכלו
לשפוט
בדברים
כפי
הראוי.
ועם
זה
היו
יודעי
העתים
,
רוצה
לומר
שהיו
בקיאים
בחכמת
המזלות
,
כי
בזה
יתיישרו
לשפוט
לפי
מה
שיאות
מהמסודר
מהגרמים
השמיימיים;
ולזה
אמרוֹ:
כי
כן
דבר
המלך
לפני
כל
יודעי
דת
ודין.
ר' יוסף כספי:
יודעי
העתים
-
כטעם
"והעתים
אשר
עברו
עליו"
(דה"א
כט
,
ל).
ואמר
אריסטו
,
כי
השמיעה
אל
הזקנים
בעלי
הנסיונות
באורך
ימיהם
אינו
למטה
מאד
מהשמיעה
אל
המופתים.
ר' ישעיה מטראני:
יודעי
העתים
-
חוקי
המלכים
הקדמונים
,
'סטטוטי'
בלעז.
ושאלם
,
אם
יימצא
כתוב
שתוכל
האשה
לסרב
במצות
בעלה.
עתים
-
הם
חוקים;
וכך
יש
לפרש
"יודעי
בינה
לעתים"
(דה"א
יב
,
לג)
-
שיש
להם
בינה
להבין
טעמי
חוקי
התורה.
כי
כן
דבר
המלך
-
כך
היה
דינו
שלמלך
,
להראות
כל
דין
ומשפט
לפני
כל
יודעי
דת
ודין
,
לעשותו
על
פיהם.